חשוב לי להתחיל ולאמר שהגוף שלנו הוא מושלם ומדהים ושום דבר המכונה מחלה לא נוצר בגלל הגוף. כלומר מחלות דלקתיות כרוניות ומחלות אוטואימוניות הן התוצאה ולא הסיבה. הגוף רק מאותת לנו שמשהו או משהם באורח החיים שלנו לא מתאימים.
הגוף שלנו שלנו נחשף כל יום דרך האוויר המים והמזון וגם דרך מגע עם העור לרכיבים הנמצאים בסביבה. רכיבים שהגוף שלנו לא צריך/ לא מכיר/ מזהה אותם כחומרים מזיקים.
מערכת חיסון טובה יודעת לסלק או לחסל את אותו מזהם סביבתי. הבעיה היא החשיפה הכרונית לאותו מזהם סביבתי שמאתגר ומוציא את מערכת החיסון מאיזון.
המדע ברובו לא מכיר בעובדה הזו ומשליך את הבעיה על הגוף שלנו. הגוף או מערכות הגוף הם הלא בסדר, הם מקור הבעיה. ולכן גם מדענים שחוקרים רכיבים ומציגים אותם כבעלי פוטנציאל רפואי, עדין ישתמשו בגישה שהתגובה של הגוף היא הבעיה ולא התוצאה.
פוליפנולים מסוג Procyanidin B2 gallate (PCB2DG), המצויים במזונות שכיחים (תפוחים, ענבים, תותים, קקאו, שקדים, קינמון, בוטנים ותה), מקיימים אינטראקציה עם חלבונים המצויים בתאי T כדי להפחית תגובות דלקתיות, ובכך יש להם פוטנציאל להפחית את הסבל של אנשים עם מחלות אוטואימוניות. כך ראו מדענים יפניים מאוניברסיטת Shinshu בניסוי שהוצג במהדורת פברואר 23 בכתב העת International Immunopharmacology
החוקרים מציינים ש PCB2DG, פוליפנול (נוגד חמצון) בעל תכונות אנטי דלקתיות, פועל על ידי מיקוד ואינטראקציה ישירה עם חלבון טרנספורטר (מוביל) העיקרי של גלוטמין (ASCT2), ובכך מעכב את הספיגה של חומצת האמינו גלוטמין בתאים לימפוציטים CD4+ T. הפחתה זו מפחיתה גם את הייצור של אינטרפרון-גמא (IFN-γ) המאותת למערכת החיסון להגיב, מה שמראה הבטחה לטיפול (עתידי) בפוליפנול תזונתי עבור אלו הסובלים ממחלות אוטואימוניות.
החוקרים מסבירים ש'פרוציאנידינים' הם תרכובות פוליפנול וכשהם משולבים עם הקבוצה הפונקציונלית gallate, מתאפשרות אינטראקציות גדולות יותר עם משטחי חלבון שונים. כלומר השילוב של השניים הוא נושא המחקר: PCB2DG. החומר הזה הוכח במחקר שנצמד לאותו חלבון מוביל ASCT2 ו"תפס" את מקומו של הגלוטמין ובכך הוריד את התגובה החיסונית.
כלומר על ידי "הרעבה" של תאי T מגלוטמין, נוצרת תגובה המכונה (AAR-amino acid response), שמעוררת את הפעלת גורם שעתוק (ATF4). שתפקידו הוא הגברה או הפחתה של ייצור חלבון. לכן מכיוון שהפעלת תאי T תלויה בנוכחות חומצות כמו גלוטמין לשימוש כבסיס לבניית חלבונים חוסר שלה לא יאפשר את אותה פעילות מוגברת של תאי T. התהליך הזה גם מסביר מדוע צומות מועילים למחלות עם תגובה חיסונית מוגברת.
החוקרים מסבירים שתצורה ומבנה של מולקולות הם קריטיים כשמדובר בתגובות פיזיולוגיות, מכיוון שרוב האינטראקציות אינן אפשריות אלא אם כן קיים מנגנון "מנעול ומפתח" להפעלת שרשרת של תגובות. ההבנה בדיוק מה המבנה הדרוש כדי לפתוח את היכולות החיסוניות של פוליפנולים על תאי מערכת החיסון הייתה חלק גדול מהשאלה שהמחקר הזה עזר לענות.
החוקרים ראו בעבר שההשפעות האימונומודולטוריות של פוליפנולים אחרים היו נמוכות מאלה של PCB2DG. לכן, המבנה הספציפי של PCB2DG, כלומר פוליפנול דימרי הכולל שתי קבוצות גלאט, חשוב ככל הנראה לקשירתו ל-ASCT2 ולהשפעות אימונומודולטוריות יוצאות דופן.
מחקרים מוצלחים שבוצעו על עכברים יתנו מידע נוסף על האם מדובר בתוכנית טיפול בת קיימא שניתן לפתח לשימוש מאוחר יותר בבני אדם. העתיד של עבודה זו מצפה לאשר את תפקידו של PCB2DG בשיפור המחלה. בסופו של דבר, המטרה תהיה לשפר את המקרים של אלו הסובלים ממחלות אוטואימוניות, במיוחד אלו שעשויות להשתפר על ידי הפחתת ההפעלה המוגזמת של תאי T במחלות המתווכות על ידי IFN-γ.
https://www.shinshu-u.ac.jp/english/topics/2023/02/polyphenols-may-be-m.html
זה כמובן מחקר בעכברים ולא בבני אדם ויעבור זמן רב עד שמישהו ייצר תרופה או תוסף.
אני בעד להבין איך הגוף עובד, אני בעד להבין ממה יש להמנע ובמה חשוב להרבות ואני בעד מיגוון. אני גם בעד הצריכה של המקור כאורח חיים ולא של החומר הבודד.
המטרה של הצגת מחקרים כאלה היא ההבנה שיש מנגנון שעומד מאחורי כל ידע קדום של הרפואה העממית. וכשמשהו מתחיל להטריד ולסמן בעיה כל שהיא. יש לתת לה התייחסות ולא להזניח עד שמשהו חמור קורה = רפואה מונעת.
*** תוספת אוקטובר 26
תפיסת העולם הזו – המחפשת להבין את המנגנון הביולוגי ולפעול דרך מניעה ותזונה שלמה - מקבלת גיבוי מדעי נרחב ועדכני במחקר חדש שנערך בבני אדם.
מחקר מקיף שפורסם באוקטובר 26 בכתב העת Nutrients, לקח את הדיון ממעבדת המחקר אל המציאות הקלינית. החוקרים ביצעו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של ניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) שבחנו את היעילות והבטיחות של פוליפנולים תזונתיים כטיפול משלים (אדג'ובנטי) למחלות מעי דלקתיות (IBD), תוך ביצוע הפרדה מתודית בין קוליטיס כיבית (UC) לבין מחלת קרוהן (CD).
הניתוח הקיף 21 דוחות המייצגים 19 ניסויים אקראיים מבוקרים וכוללים 1,048 משתתפים. במסגרת זו נבחנו שבעה סוגים של תוספי פוליפנולים: כורכומין, רזברטרול, אנתוציאנינים, סילימרין ושלושה צמחים עשירים בפוליפנולים – ג'ינג'ר, ג'ל אלוורה ו-Achillea wilhelmsii.
ממצאים מרכזיים בקוליטיס כיבית (UC)
-
מדדי מחלה ואיכות חיים: תוספת פוליפנולים (ובעיקר פורמולות מתקדמות של כורכומין) נמצאה קשורה לירידה מובהקת בציוני מדד הפעילות הקלינית SCCAI (הפרש ממוצע של 1.32) ולשיפור מובהק באיכות החיים של המטופלים לפי שאלון IBDQ-9 (הפרש ממוצע של 5.57).
-
תגובה קלינית והשגת הפוגה (Remission): השימוש בפוליפנולים העלה בצורה דרמטית את הסיכויים להשגת תגובה קלינית (עם יחס סיכויים של 4.90 לעומת קבוצת הביקורת) ואת שיעורי ההצלחה בהשגת הפוגה קלינית מלאה (עם יחס סיכויים של 5.98 לעומת קבוצת הביקורת).
-
הפוגה אנדוסקופית: נרשם יתרון מובהק סטטיסטית לטובת קבוצת הפוליפנולים בהשגת הפוגה אנדוסקופית (עם יחס סיכויים של 10.81 בהשוואה לקבוצת הביקורת), אם כי הערכה זו התאפיינה באי-דיוק וברגישות לסיכון הטיה במחקרים שנכללו.
-
סמנים דלקתיים בדם: בניתוחי המאגר הכוללים, לא נמצא אפקט מובהק, ברור או עקבי של הפחתת רמות ה-CRP / hs-CRP או ה-TNF-alpha ברמת כלל הפוליפנולים בהשוואה לקבוצת הביקורת, ונצפתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים.
ממצאים במחלת קרוהן (CD)
הראיות במחלת קרוהן. נותרו מצומצמות מאוד וכללו שני ניסויים בלבד שפעלו במסגרות קליניות שונות לחלוטין (השראת הפוגה במחלה פעילה מול מניעת הישנות לאחר ניתוח איליוצקלי), ולכן לא בוצע עבורם שקלול סטטיסטי מאוחד.
פרופיל בטיחות
הדיווח על תופעות לוואי היה הטרוגני ודליל, ולא נמצא דפוס עקבי של עלייה בנזק חמור בין קבוצות הטיפול. מחקרים בודדים (כדוגמת המחקר על סילימרין) הציגו שכיחות גבוהה יותר של אירועים קלים כגון כאבי ראש או הפרעות במערכת העיכול.
הפיצוח הקליני: מה עשו הפוליפנולים אם סמני הדלקת בדם לא ירדו במובהק?
הפער הזה בין שיפור קליני ואנדוסקופי מובהק לבין היעדר ירידה אחידה בסמני הדלקת המערכתיים בדם (כמו CRP או TNF-alpha) – הוא הנקודה המרכזית שמסבירה את הפיזיולוגיה של הגוף.
המחקר מסביר כי דלקת במעי אינה מתבטאת רק ברמה המערכתית הכללית בדם, אלא מונעת ממנגנונים מורכבים המקושרים לפעילות המקומית ברקמת המעי ובציר המעי-כבד. הפוליפנולים אינם פועלים כ"דיכוי חיסוני גורף" שמכבה את מערכת החיסון כולה, אלא פועלים במספר מישורים מרכזיים ברמת הרקמה:
-
אפנון חיסוני מקומי (Immune Modulation): השפעה ישירה על תאי מערכת החיסון במעי (תאי T ומקרופאגים) והסטת התגובה הדלקתית להפחתת ציטוקינים ספציפיים ברקמה המקומית, תוך עיכוב מסלולי שפעול מרכזיים (כגון NF-kB) מבלי שהדבר יתבטא תמיד במדדי דם מערכתיים כלליים.
-
הגנה ושיקום מחסום האפיתל (Intestinal Barrier Integrity): חיזוק חלבוני הצומת ההדוק (Tight Junctions כמו Occludin ו-Claudin-1) ומניעת חדירת אנטיגנים ומזהמים מדופן המעי אל תוך הרירית, מה שמפסיק את התחזוקה העצמית של הדלקת המקומית.
-
ויסות עקה חמצונית ומטבוליזם חמצוני: הפחתת מיני חמצן תגובתיים (ROS) ועיכוב נזקי חמצון ליפידים (כגון ירידה במדדי MDA), לצד הפעלת מנגנוני הגנה תאיים (כמו מסלול Nrf2), המגנים על תאי האפיתל מפני מוות תאי והרס מקומי.
-
אינטראקציה עם המיקרוביום (Gut Microbiota Metabolism): שינוי המטבוליזם החיידקי במעי ויצירת מטבוליטים פעילים התומכים בסביבה אנטי-דלקתית מקומית ומשפרים את תפקוד המעי.
*** הערות מערכת:
- חשוב להדגיש כי היעדר נתונים סטטיסטיים או מחקרים מקיפים בקרוהן אינו אומר שפוליפנולים אינם יכולים להשפיע לטובה גם כאן; המשמעות היא פשוט שהספרות המדעית בתחום זה עדיין נמצאת בחיתוליה ודורשת זמן מחקר נוסף, שכן המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של דיכוי דלקת מקומית ושיקום מחסום המעי פועלים באופן דומה במהותם.
- על אף שהמטה-אנליזה בוחנת את קטגוריית הפוליפנולים כמכלול, חשוב לציין כי כורכומין הוא הרכיב הדומיננטי והנחקר ביותר מבין המחקרים שנכללו. העובדה שרוב הראיות הקליניות מגיעות מכורכומין נובעת ממעמדו כרכיב שנחקר באופן נרחב, אך המנגנונים הביולוגיים שנמצאו - בדגש על שיקום מחסום המעי וויסות הדלקת המקומית - מאפיינים את מנגנון הפעולה של משפחת הפוליפנולים ככלל.
לסיכום הבנת המנגנונים הללו מחזירה אותנו אל הכלל הבסיסי: כשמבינים את המנגנון שעומד מאחורי השפעת המזון, מבינים שאין צורך לחכות לתרופה מבודדת. צריכה מגוונת ועשירה של פוליפנולים כחלק מתזונה שלמה ואורח חיים מונע היא הדרך הטבעית להעניק לרקמת המעי את הרכיבים המדויקים להם היא זקוקה כדי לשמור על איזון וסבילות חיסונית.
למאמר המרכז על דלקות מעי היכנסו
למאמר המרכז על דלקות פרקים היכנסו
למאמר המרכז על האשימוטו היכנסו
למאמר המרכז על טרשת נפוצה היכנסו
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
