פלבנולים הם מולקולות קטנות הנמצאות בפירות וירקות רבים, וגם בקקאו. הם נותנים לפירות וירקות את הצבעים הבהירים שלהם, וידוע שהם מועילים לתפקוד כלי הדם.
צוות של חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהאם רצו לדעת האם הם מועילים גם לכלי הדם במוח והאם יכולה להיות להם השפעה חיובית על התפקוד הקוגניטיבי. את ממצאיהם פירסמו בנובמבר 20 בג'ורנל nature-scientific reports
הצוות גייס 18 אנשים בריאים שאינם מעשנים וללא מחלות מוח, לב, כלי דם או נשימה.
הצוות בדק את המשתתפים לפני צריכת פלבנולים מקקאו ובשני ניסויים נפרדים, אחד בו הנבדקים קיבלו קקאו עשיר בפלבנול ואחד במהלכו הם צרכו קקאו מעובד עם רמות נמוכות מאוד של פלבנולים. גם המשתתפים וגם החוקרים לא ידעו איזה סוג קקאו נצרך בכל אחד מהניסויים (כפל סמיות).
כשעתיים לאחר צריכת הקקאו, המשתתפים נשמו אוויר עם 5% פחמן דו חמצני שזה בערך פי 100 מהריכוז הרגיל באוויר (hypercapnia). זוהי שיטה סטנדרטית לאתגר את כלי הדם במוח כדי לקבוע עד כמה הם מגיבים. במצב תקין הגוף מגיב בדרך כלל על ידי הגברת זרימת הדם למוח, כי זה מביא יותר חמצן ומאפשר גם למוח לסלק יותר פחמן דו חמצני.
בעזרת ספקטרוסקופיה תפקודית, טכניקה המשתמשת באור כדי ללכוד שינויים בזרימת הדם למוח, הצוות מדד חמצון בקליפת המוח הקדמית, שממלא תפקיד מפתח בתכנון, בוויסות ההתנהגות ובקבלת ההחלטות, דבר שמאפשר למדוד עד כמה המוח מתגונן מפני עודף הפחמן הדו חמצני.
החוקרים אתגרו את המשתתפים במשימות מורכבות (סותרות או תחרותיות). ומצאו שאלה שנחשפו לפלבונים מהקקאו הייתה תגובת חמצון מוחית חזקה ומהירה יותר. וגם היה הבדל בין סוגי הקקאו בתגובה, יותר מפי 3 בין הקקאו העשיר בפלבנולים לזה הדל. המשתתפים גם ביצעו ביצועים טובים יותר במבחנים הקוגניטיביים המאתגרים ביותר, תוך שהם פותרים נכון בעיות ב-11% מהר יותר ממה שהצליחו בתחילת המחקר או כשצרכו קקאו מעובד מופחת פלבנולים.
https://neurosciencenews.com/cocoa-flavanols-oxygenation-cognition-17321/
הממצאים מראים כי השיפורים בפעילות כלי הדם לאחר חשיפה לפלבנולים קשורים לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי ובמיוחד באתגר
עם זאת לא כל ה-18 חוו שיפורים... אצל ארבעה מתוכם לא היו הבדלים משמעותיים בתגובת החמצון במוח לאחר צריכת פלבנולים, וגם ביצועיהם במבחנים לא השתפרו, הסיבה לכך יכולה להיות שארבעת המשתתפים הללו כבר קיבלו את תגובת החמצון הגבוהה ביותר בתחילת המחקר, מה שעשוי להצביע שמי שכבר די בכושר אין הרבה מקום לשיפור. הממצאים מראים כי השיפורים בפעילות כלי הדם לאחר חשיפה לפלבנולים קשורים לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי.
*** תוספת דצמבר 23
מחקר אקראי מוצלב חד סמיות (החוקרים והעורכים לא יודעים) שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת Nutrients בחן את ההשפעות של צריכת שוקולד מריר על שיפור תפקוד המוח במהלך משימות קוגניטיביות על ידי הדמיה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית (fMRI). במחקר 26 משתתפים חולקו ל-2 קבוצות. כל אחת מהן קיבלה שוקולד מריר (25 גרם) בריכוז/אחוז נמוך (LC) (211.7 מ"ג) או ריכוז גבוה (HC) (635) מ"ג) של פוליפנולים. ההבדל בין הקבוצות היה היום שבו קיבלו את 2 הריכוזים השונים, כלומר אחת התחילה עם נמוך וסיימה עם גבוה והשניה להיפך.
פעילויות המוח שלהם נותחו במהלך משימות קוגניטיביות מתמשכות ומאומצות הרלוונטיות לתפקוד ניהולי באמצעות fMRI בשני מפגשים רצופים של 15 דקות (25 ו-50 דקות לאחר האכילה).
החוקרים ראו השפעות אינטראקציה מובהקות בין צריכת שוקולד לבין הפעילות המוחית בקליפת המוח הקדם-מצחית הצדדית השמאלית ובאונה הקודקודית התחתונה השמאלית.
אצל אלה שהחלו עם שוקולד HC, אזורים אלה הראו פעילות מוחית נמוכה יותר בפגישה השנייה של LC; עם זאת, אזורים אלה הראו פעילות גבוהה יותר בפגישה השנייה אצל אלה שהחלו עם שוקולד LC. תוצאות אלו מצביעות על כך ששוקולד מריר מועשר בפוליפנול (אחוז גבוה של קקאו) משפר את השימוש היעיל במשאבים קוגניטיביים על ידי הפחתת המאמץ של פעילות המוח.
*** תוספת יוני 26 - השפעות פוליפנולים מקקאו על המוח
סקירה שפורסמה ביוני 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition, שופכת אור חדש על האופן שבו פוליפנולים מקקאו פועלים כמודולטורים תזונתיים לבריאות המוח. המחקר, שביצע סינתזה של מגוון ניסויים קליניים ופרה-קליניים, ביקש לבחון כיצד אותם רכיבים פעילים בקקאו משפיעים על ציר המעי-מוח, פלסטיות מוחית ויכולות קוגניטיביות. החוקרים זיהו כי הפוליפנולים אינם פועלים רק כנוגדי חמצון כלליים, אלא מפעילים מסלול איתות חלבוני קריטי המכונה BDNF/CREB. מדובר במנגנון ביולוגי המשמש כ"מתג" להפעלת גנים המעודדים הישרדות של תאי עצב ויצירת קשרים חדשים במוח (נוירופלסטיות). הממצאים הראו כי מעבר להשפעה הישירה על כלי הדם, הפוליפנולים פועלים כחומרים בעלי תכונות דמויות-פרביוטיקה, כלומר הם משמשים כמצע הזנה למיקרוביוטה של המעי – אותם חיידקים ידידותיים השוכנים במערכת העיכול – ובכך משפיעים לטובה על עיבוד רגשי והפחתת תסמינים של מצב רוח ירוד דרך ציר המעי-מוח. בעוד שהמחקר זיהה כי בבני אדם התועלת הקוגניטיבית הגלובלית עשויה להשתנות בין אדם לאדם, התגלו תוצאות עקביות בשיפור התפקוד הניהולי, ביכולת להתמודד עם מצבי עקה ובצמצום תחושת העייפות הקוגניטיבית. לסיכום, החוקרים מצביעים על כך שהקקאו מהווה אסטרטגיה תזונתית מבוססת מנגנונים לשימור בריאות המוח, תוך דגש על כך שהשפעתו ניכרת במיוחד בשיפור חוסן מוחי ומצב רוח, זאת לצד הפחתת סמנים דלקתיים והגנה על המיטוכונדריה – "תחנות הכוח" של התא האחראיות על ייצור האנרגיה.
החיבור בין ממצאים אלו לבין הראיות המוקדמות, יוצר תמונה קלינית מבוססת: אם עד כה ידענו כי צריכת קקאו עשיר בפלבנולים מסייעת למוח "להגיב" טוב יותר תחת עומס באמצעות הגברת זרימת הדם, הרי שהסקירה הנוכחית מעניקה תוקף ביולוגי עמוק ומסבירה כיצד הדבר קורה ברמה המולקולרית. השילוב בין הוכחות קודמות ליעילות בביצועים ניהוליים לבין הגילויים החדשים על הפעלת מסלולי הגנה עצביים ארוכי-טווח (BDNF), מאשר כי השפעת הקקאו היא אינטגרטיבית – היא משלבת אופטימיזציה מיידית של אספקת אנרגיה למוח עם תמיכה מבנית ותפקודית מתמשכת במערכת העצבים ובציר המעי-מוח. בכך, המחקר החדש אינו רק מאשר את הממצאים הקודמים, אלא משדרג את המעמד של הקקאו האיכותי מכלי לשיפור ביצועים רגעי לכלי חיוני לשמירה על חוסן מוחי ומטבולי לאורך זמן.
מחקרים נוספים המראים את אותו הקשר:
- שיפור תפקודים קוגניטיביים ומניעת החמרה במבוגרים, לרבות אלצהיימר [1][2][3][4].
- שיפור מצב הרוח על ידי הפחתת רמות דלקת וחיזוק המיקרוביום [2][3].
למאמרים נוספים הקשורים לקקאו ושוקולד.
