גלוטן הוא האויב מספר 1 עבור אלה עם צליאק, וקשה להימנע ממנו. פרקים של מחלה אוטואימונית כרונית זו יכולים להיגרם על ידי בליעת גלוטן, חלבון מפתח בחיטה ועוד כמה דגנים.
לבני אדם יש סוגים רבים של חיידקים החיים במערכת העיכול שלהם, אך אלו עם מחלת הצליאק מכילים מגוון קטן יותר של חיידקים טובים. וגם אם הם מקפידים על דיאטה נטולת גלוטן, הם בדרך כלל לא מצליחים להקים מחדש מיקרוביום אידיאלי במעיים בעצמם. בפרט, רמות החיידקים במשפחת הביפידובקטריה נמוכות יותר באנשים הסובלים מהמצב מאשר אנשים בריאים.
צוות של מדענים מהמכון Institute of Biosciences שבברזיל בחנו כיצד ניתן להשתמש בחיידקי מעיים, במיוחד ביפידובקטריה, כטיפול. הם פירסמו את תוצאות ניסויי המעבדה במרץ 20 בג'ורנל הרפואי ACS Publications.
החוקרים הפיקו חלבוני גלוטן מקמח חיטה וטיפחו ארבעה זנים ממשפחת הביפידובקטריה, גם בנפרד וגם בקבוצה אחת גדולה בסביבת מעיים מלאכותית. הם ראו שחיידקים מסוג B. longum קצצו את חלבוני הגלוטן לרסיסים רבים, בהשוואה לזנים האחרים ולתערובת של כל ארבעת הזנים.
בהמשך, הצוות ניתח את התגובות הציטוטוקסיות והדלקתיות לפפטידים השונים, ומצא שאלו מזן B. longum גרמו לפחות נזק לתאי מעיים בצלחות פטרי. תוצאות אלו מסמנות את הזיהוי הראשון של פפטידים ספציפיים שמקורם בגלוטן שנוצרו ישירות מחלבוני גלוטן שלמים על ידי פעילות Bifidobacteria ואת התגובות האימונולוגיות אליהם על ידי תאים אנושיים. התוצאות הללו על פי החוקרים סוללות את הדרך לטיפולים חדשים ותוצאות טובות יותר של המטופלים.
https://www.acs.org/pressroom/presspacs/2020/acs-presspac-april-15-2020/how-probiotic-bifidobacteria-could-help-celiac-disease-patients.html
למחקר הזה 2 משמעויות: באחת היא שפרוביוטיקה שמכילה את השרשרת ביפידום לונגום יכולה לסייע לאנשים עם רגישות לגלוטן, במניעת תהליכי דלקת מעי. והשניה היא שגלוטן הוא חלבון שיכול לייצר בעיות אצל כולם גם אם חיידקים אלה נמצאים במעיים.
את זה ניתן להבין מהביטוי "caused the least harm", כלומר גרמו להכי פחות נזק, כלומר עדין קיים נזק!
מחקרים נוספים שמציגים שיפור של מתן פרוביוטיקה לחולי צליאק [1][2][3][4][5][6].
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
