רוצים בטוב - יוצא רע!!
חייבים לחפש ולמצוא דברים שלא מתעשית הנפט/ פלסטיק.
לא עבר חודש ועוד מחקר יצא לגבי חומרים מעכבי בעירה (flame retardant - FR)
להלן פוסט קודם למי שלא קרא על השפעת החומרים הללו על ה- IQ של הילדים שלנו.
חומרים מעכבי בעירה - (Polybrominated diphenyl ethers (PBDEs הם סוג של כימיקלים שנמצאים בכל מקום. הם נמצאים על ריפודים, שטיחים, וילונות, מוצרי אלקטרוניקה, רכבים, מטוסים ואפילו מוצרי תינוקות.
מעכבי בעירה נודדים מהמוצרים לאבק שבני אדם נוגעים בו ויכולים לבלוע. הם נחשבים למזהמים סביבתיים עולמיים, הם זוהו במים, באדמה, באוויר, במוצרי מזון, בבעלי חיים וברקמות אנושיות. הם נמצאים גם בחלב אם של נשים בכל רחבי העולם.
במחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Neurotoxicology and Teratology בנובמבר 2019 מצאו כי הם פוגעים גם בהתפתחות הנוירולוגית וגם במצבים הרגשיים והחברתיים.
משפיע במיוחד על נשים (אבל לא רק), כנראה כי החומרים האלה נצמדים לרצפטורים של אסטרוגן.
והנה עוד מחקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Archives of Toxicology חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד, מצאו שנקבות עכברים שנחשפו ל-PBDE מעבירות את הכימיקלים משבשי נוירו-אנדוקריניים הללו לצאצאיהם המתפתחים. וכן שהצאצאים מפגינים תכונות רלוונטיות להפרעות בספקטרום האוטיזם, או ASD. יכולת הזיהוי החברתי לטווח הקצר והזיכרון החברתי לטווח ארוך שלהם מופחתים באופן משמעותי והצאצאים מראים התנהגות מוגזמת של "Marble burying" - התנהגות חוזרת המזכירה התנהגות כפייתית אנושית, סימפטום מרכזי של ASD.
החוקרים מציינים שהנתונים הללו תומכים בקשר בין חשיפות אימהיות לחומרים הרעילים הללו לבעיות התנהגות חברתית וחוזרת חריגה בצאצאי עכברים שרלוונטית ל-ASD.
צוות המחקר מצא גם שחוש הריח החברתי של הצאצאים ושל האם נפגעו משמעותית.
החוקרים מסבירים שבני אדם מסתמכים בעיקר על הפנים כדי לזהות אנשים ורוב האוטיסטים מראים ליקויים בעיבוד זהות פנים. עכברים, לעומת זאת, מסתמכים על ריח לצורך הכרה חברתית. המחקר הם ראו שהצאצאים, שנחשפו ל-PBDEs הראו ירידה בחוש הריח שהורידה את יכולתם לזהות עכברים אחרים. למעשה, הצאצאים הללו אינם מבחינים בין עכברים חדשים לבין מוכרים ובני אדם עם ASD מראים גם יכולת ריח חריגה, כנראה כפיצוי על איבוד היכולות החברתיות.
בניסויים שלהם, החוקרים חשפו את העכברה דרך הפה לחומרים מעכבי בעירה ומצאו את החומרים הללו במוחם, אחרי שקיבלו אותם במהלך ההריון ודרך ההנקה. לאחר מכן הם מדדו את ההתנהגות החברתית וההתנהגות החוזרת (repetitive) והשינויים בחוש הריח אצל הצאצאים בבגרותם.
לאחר מכן, החוקרים בחנו את המוח שלהם, במיוחד את ביטוי הגנים של אוקסיטוצין, המעורב בזיכרון זיהוי חברתי. ומצאו כי אוקסיטוצין וגנים פרו-חברתיים אחרים עברו שינויים, מה שמרמז ש-PBDEs מכוונים למערכות מוח שונות כדי לקדם הפרעות נוירו-התפתחותיות.
החוקרים מביעים את דאגתם כי הממצאים מצביעים על כך ש-PBDEs מזיק במיוחד כשהחשיפה מתרחשת במהלך הינקות והגדילה וכי ההשפעות הן ארוכות טווח, וזה מדאיג בהתחשב בכך שילדים נחשפים באופן לא פרופורציונלי לחומרים אלה שנמצאים במוצרים רבים לרבות כאלה שנכנסים לפה בשלב האוראלי.
בעוד שרוב המחקר הביו-רפואי נעשה באמצעות מכרסמים, למחקרים אלו יש השלכות על בני אדם. כמו בני אדם, עכברים חיים בקבוצות חברתיות והתקשורת וההתנהגויות החבריתיות הן מאוד דומיננטיות להשרדות שלהם. היכולת של עכבר לזהות אחרים היא התנהגות מפתח בעלת רלוונטיות תרגומית לקוגניציה חברתית אנושית.
בהמשך המאמר החוקרים מדגישים את הצורך בחלופות בטוחות יותר שאינן סינטתיות לעיכוב בעירה.
יתר על כן, סוכנויות המימון צריכות לתמוך במחקרי טוקסיקולוגיה מדעיים בסיסיים כדי שניתן יהיה לבחון כימיקלים מעכבי בעירה כמו PBDEs בפירוט נוסף לפני שהם משוחררים למסחור.
https://news.ucr.edu/articles/2021/11/05/flame-retardants-linked-autistic-behavior
בפוסט: "ספקטרום האוטיזם – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים" תוכלו למצוא עוד מידע לגבי ספקטרום האוטיזם גורמים ודרכים לשפר את המצב.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
