מסטיטיס - דלקת או נפיחות של רקמת השד במיוחד צינורות החלב והבלוטות אצל אישה מיניקה, לעתים מלווה גם בזיהום.
מסטיטיס יכול להיות גם ללא קשר להנקה ובשכיחות מסוימת אף אצל גברים.
ישנו גם מצב שנקרא מסטיטיס תת קליני (SCM) שבו לא רואים את הסימנים של הדלקת כמו אודם בשד או שינויים במרקם החלב, אבל עדין יש את הכאב ואי הנוחות. השכיחות היא כ-20%.
דלקת השד מתרחשת לרוב בארבעה השבועות הראשונים של ההנקה.
למרות הקושי בזמן ההנקה, המשך ההנקה הוא לרוב חלק מהפתרון והפסקתה עלולה להחמיר את הדלקת.
הסיבות למסטיטיס יכול להיות פיזיולוגיות, כמו צינור חלב חסום, זה יכול להיות קשור ללחץ על החזה מחזיות, תיקים, חגורת בטיחות וכו. הן יכולות להיות קשורות לדברים המפריעים להנקה כמו ריח חזק של האם, התחברות לא טובה, מספר הנקות נמוך ברמה יומית, פספוס הנקה, הפסקת הנקה וכדומה.
וזה יכול כמובן להיות קשור למתח ועייפות חריגים או מערכת חיסונית מוחלשת אצל האם.
מניעת הדלקת חשובה הן לבריאות האם והן לבריאות התינוק. הדלקת עשויה להשפיע על ההרכב התזונתי של החלב וגם על התפתחות התינוק.
לתזונה של האם יש כמובן יכולת להשפיע על מערכת החיסון ומצב רמות הדלקת בגוף.
צריכה תזונתית של נוגדי חמצון וחומרים מזינים אנטי דלקתיים יכולה להוריד את הסיכון לפתח מסטיטיס.
מחקר שכלל 177 נשים שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Nutrients מדגים קשר בין צריכת מיקרו-נוטריינטים וסיכון ל-SCM.
החוקרים השתמשו במדד הדלקת התזונתית (DII) להערכת דלקת הקשורה לתזונה של משתתפים במחקר התצפיתי של ATLAS שכלל שש מדינות האיחוד האירופי (שוודיה, ספרד, פורטוגל, נורבגיה, איטליה וצרפת). המתגייסות היו בשליש האחרון של ההריון. דמוגרפיה אימהית, אנתרופומטריה והיסטוריה רפואית נאספו על ידי צוות מיומן.
דגימות חלב התקבלו באמצעות משאבת חלב חשמלית ומאותו שד בכל מקרה למשך כל המחקר.
SCM הוערך בהנקה מוקדמת (0-3 ימים), אחרי 17 ימים ו-30 ימים לאחר הלידה.
שני יומני מזון בני 3 ימים נאספו (בביקור שני ושלישי) ונאספו לצריכת חומרים מזינים יומית באמצעות תוכנת Nutrilog וטבלת הרכב המזון הצרפתי. לבסוף, ציוני DII חושבו על סמך מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים וקריטריונים מוגדרים.
המחקר מצא כי SCM היה קשור באופן מובהק ל-DII ולצריכה תזונתית של מיקרו-נוטריינטים. התוצאות לנשים עם SCM יש צריכת נמוכה יותר של כמה נוגדי חמצון ונוגדי דלקת שמקורם בצומחות נמוכות מהממוצע של סיבים וחומרי מזון התורמים לתפקוד תקין של מערכת החיסון (סלניום, ויטמין C, ויטמין E, מנגן), בהשוואה לנשים ללא SCM.
המחקר מצא שדלקת הקשורה לתזונה הגדילה את הסיכויים לפתח SCM ב-41%.
צריכת דגנים מזוקקים (שאינם מלאים)/ פחמימות פשוטות ובשר אדום נמצאו במתאם עם ריכוזים גבוהים של סמנים מעודדי דלקת. לעומת זאת, דיאטות עשירות בדגנים מלאים, דגים, פירות וירקות ירוקים נמצאו עם מעט סמנים של דלקת.
כמו כן מצא המחקר כי מתן ויטמין E, סלניום, אבץ, ויטמין A, בטא-קרוטן ונחושת משפר את ההחלמה מדלקת השד.
סלניום הוכיח פעילות אנטיבקטריאלית המפחיתה את הסיכון לדלקת בשד[1].
ויטמין E הראה פעילות מועילה בהורדת יחסי Na:K וויסות ציטוקינים ספציפיים בשלושה חודשים לאחר הלידה
ויטמין C תומך בהתחדשות ויטמין E ומעכב צמיחה של חיידקים מעודדי דלקת בשד.
היעדר ארבעת תרכובות ויטמין B עלול להשפיע על התגובות החיסוניות, כולל התבגרות ותפקוד לימפוציטים B ו-T.
מחקרים נוספים הקושרים בין מזונות ורכיבי תזונה במניעה וטיפול במסטיטיס:
- שן ארי [1][2] גם לזיהום
- זנגביל (Kaempferol) גם לזיהום [1] (6-Gingerol) [2]
- בזיליקום הודי (holy basil) גם לזיהום [1][2]
- ליקוריץ גם לזיהום [1][2]
- שומיים גם לזיהום (Allicin) [1]
- רוזמרין [1]
- וניל [1]
- פלפל שחור (piperine) [1]
- ליצ'י [1]
- אסטרגלוס (Formononetin) [1]
- מרווה סינית (Dan Shen) [1]
- מנגו (Mangiferin) [1]
- שיטקי (Lentinan) [1]
- פטשולי [1]
- שמן אתרי (eugenol) הנמצא בציפורן, בזיליקום וקינמון [1]
- חומצה קפרילית (שמן קוקוס) גם לזיהום [1]
- רוטין (פירות הדר, כוסמת, אספרגוס, תפוחים, תאנים, משמשים, דובדבנים, ענבים) [1]
- מירציטין (Myricetin) עגבניות, הדרים, אגוזים, פירות יער [1][2]
- קודזו, פאורריה (Puerarin) [1]
- פרוביוטיקה [1][2][3][4]
- גרעין אבוקדו גם לזיהום [1]
