אין ספק שפלסטיק הוא אחד המזהמים הכי גדולים בעולם
בפוסטים קודמים הצגתי:
כמה הפלסטיק מזהם את העולם והים כמה מעשיר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה כמה הוא משפיע גם ברמה אקולוגית על ייצור חמצן של אצות ימיות כמה הוא משפיע על סיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19 ושווקא בתקופה הזו הזיהום מתגבר בגלל שימוש עצום במסכות על היכולת לשנות לרעה את הרכב ומגוון המיקרוביליום דבר שלבדו משפיע על מחלות רבות אחרות שלא הוזכרו בדו"ח. ועל כך שמעצים את אחת הבעיות הקיומיות של חיידקים עמידים.
מדענים ברחבי העולם כבר הוכיחו את ההשפעות המדאיגות של חלקיקי פלסטיק על האקולוגיה. גודל החלקיקים נע בין מיקרומטר וחצי סנטימטר אחד. הם מתפתחים בחלקם כאשר רכיבי פלסטיק גדולים יותר מתפרקים בים או מסתיימים בנהרות ולאחר מכן באוקיינוס ישירות משפכים הנובעים מיבשה. מיקרופלסטיק רעיל בריכוזים גבוהים מאוד. בנוסף, הם יכולים גם לצבור, להעביר ולשחרר מזהמים אחרים. בעוד שכבר פורסמו נתונים על מזהמים אורגניים בהקשר זה, אין הרבה מידע על האינטראקציות בין החלקיקים המיקרו -פלסטיים שצפים במים ומתכות מומסות. זו הסיבה שמדענים מהמכון לכימיה סביבתית חופית ב Helmholtz-Zentrum Hereon חקרו באופן שיטתי את האינטראקציות הללו במעבדה.
העובדה שמיקרופלסטיק יכול לצבור מזהמים אורגניים מהסביבה ולהעביר אותם ידועה מזה זמן.
צוות של חוקרים מהמכון לכימיה סביבתית חופית Helmholtz-Zentrum Hereon שבגרמניה, חקר את הצטברותם של חמישים וחמש מתכות ואלמתכות שונות על חלקיקי פוליאתילן ופוליאתילן טרפתלט, בגודל של 63 עד 250 מיקרומטר. ביחס למים המזוהמים על ידי פלסטיק, שני סוגי הפלסטיק שנחקרו הם מהנפוצים ביותר, זה נובע ממגוון היישומים הרחב שלהם והיקפי הייצור הגבוהים הנלווים אליו. רוב שקיות הקניות עשויים פוליאתילן ובקבוקי שתייה מפלסטיק עשויים כמעט ללא יוצא מן הכלל מפוליאתילן טרפתלט.
את ממצאי המחקר פרסמו במהדורת נובמבר 21 בג'ורנל Journal of Materials Letters Letters.
העובדה שמיקרופלסטיק יכול לצבור מזהמים אורגניים מהסביבה ולהעביר אותם ידועה מזה זמן. אולם, מה שחדש הוא שניתן להעביר גם מתכות כבדות בצורה זו. בנוסף נמצא, שככל שהחלקיקים קטנים יותר, כך הצטברות המתכת על הפלסטיק גדולה יותר, כי ההצטברות מתחזקת כאשר החלקיקים הופכים קטנים יותר. החוקרים מציינים שיש הבדלים משמעותיים בין האלמנטים השונים (מתכות ואלמתכות) מבחינת היקף ההעשרה. חלק מהמתכות, או ליתר דיוק היונים שלהן, כמו כרום, ברזל, בדיל ועוד התחברו כמעט כולם למיקרופלסטיק. היו גם כאלה שפחות התחברו כגון קדמיום, אבץ ונחושת. בנוסף, חלקיקי הפוליאתילן (שקיות) הראו הצטברות גדולה משמעותית מאשר חלקיקי הפריאתילן טרפתלט (בקבוקים).
בשלב השני של הבדיקה, החוקרים יכלו להראות שהחלקיקים העמוסים במתכות שוחררו כמעט לחלוטין מתכולת המתכת בתנאים כימיים, כמו אלה השוררים במערכת העיכול.
התוצאות מספקות עדות חשובה לכך שחלקיקים מיקרופלסטיים, כאשר הם נספגים בגוף דרך המזון, פועלים כסוג של סוס טרויאני למתכות וייתכן שניתן להכניס מתכות אלה לאורגניזמים במידה רבה יותר בדרך זו.
https://phys.org/news/2021-08-microplastics-trojan-horse-metals.html
*** תוספת נובמבר 22
חוקרים ממדעי הסביבה והטכנולוגיה של ACS מראים שכאשר מיקרו-פלסטיק באים במגע עם מסנני UV (מקדמי הגנה) הם יכולים להפוך את מתכת הכרום לרעילה יותר.
ממצאי המחקר פורסמו באוקטובר 22 בג'ורנל Environmental Science & Technology Letters.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו שמתכות כבדות יכולות להיצמד בקלות למיקרו-פלסטיק, ושהשילוב הזה עלול להזיק לחיים מימיים. אבל מעבר רק להיצמדות למזהמים אחרים, מיקרו-פלסטיק וקוקטייל החומרים שעליהם, עלולים ליצור אינטראקציה זה עם זה, ולשנות את התכונות הכימיות שלהם. לדוגמה, מתכות מסוימות, כגון כרום (Cr), עשויות לקבל מצבי חמצון שונים כשהן על פני השטח של מיקרופלסטיק. ולמרות ש-Cr(III) בטוח יחסית, Cr(VI) הוא רעיל.
החוקרים יצרו תערובות של חלקיקי מיקרופלסטיים Cr ופוליסטירן גם עם ובלי מסנני UV מסוג בנזופנון. הצוות מצא שמיקרופלסטיק יכול לצבור אפילו יותר Cr בנוכחות מסנן UV. בנוסף, מצב החמצון של Cr היה גבוה יותר בתערובות המכילות את המסננים. לבסוף, הצוות בדק האם מצב החמצון המוגבר הזה מתורגם לרעילות סביבתית עבור אוכלוסיית מיקרו-אצות. צמיחת המיקרו-אצות נבלם בעת חשיפה לתערובת המכילה את מולקולת המסנן, מה שמרמז על כך ש- Cr נמצא כעת בצורתו הרעילה יותר. לדברי החוקרים, המשמעות היא שמיקרו-פלסטיק יכול לסייע בהפיכת מזהמים לצורה מזיקה יותר - אינטראקציה שלא הוכחה בעבר.
*** תוספת יולי 23
צוות בראשות ד"ר Batdulam Battulga, מהמחלקה לגיאוגרפיה מאוניברסיטת Tokyo Metropolitan בחנו את התכונות של חלקיקי קצף פוליסטרן שנאספו במקומות שונים לאורך נהר טול העובר דרך אולן בטאר שבמונגוליה. הסיבה היא הפיתוח המתקדם של עיר הבירה, והצטברות פסולת פלסטיק בכל מקום הנובעת מחומרי בנייה, במיוחד קצף פוליסטרן המשמש לבידוד.
ממצאי המחקר פורסמו במהדורת אוגוסט 23 בג'ורנל Ecotoxicology and Environmental Safety
שברי הפלסטיק הזעירים הועברו למגוון של אבחונים כדי לברר כיצד הם השתנו, ומה הם מכילים כעת. החוקרים מצאו מגוון של מזהמים מתכתיים שאינם קיימים בחומר המקורי, כמויות גדולות במיוחד של נחושת וכרום. נמצאו מתכות הקשורות לתעשיות ספציפיות בעיר, כגון כימיקלים המשמשים בייצור זכוכית וקרמיקה ומשקעים מועשרים במזהמים ממפעלי טיהור שפכים.
הם גם בחנו בפירוט את התכונות הפיזיקליות של החלקיקים עצמם. סריקה מיקרוסקופית אלקטרונית (SEM) של החלקיקים הראו שחשיפה לסביבה שינתה באופן משמעותי את תכונות פני השטח של החלקיקים, ויצרה שברים וחורים מה שמראה כיצד המשטח יכול לאגור את אותם מזהמים אנאורגניים מהסביבה.
החוקרים גם מצאו עקבות של סרטי ביופילם חיידקיים שנדבקו למשטחים. ועל פי החוקרים סרטים אלה מפתחים מטענים חשמליים ותגובות כימיות הנקשרות למתכות.
https://theprint.in/science/how-heavy-metals-are-gathered-by-micro-and-mesoplastics-finds-study/1660888/
*** תוספת ספטמבר 26
בסקירה מקיפה ועדכנית שפורסמה באוגוסט 26 כתב העת Energy & Environment Nexus, ממשיכים חוקרים למפות את מנגנוני העומק של אפקט סוס הטרויאני ומעבירים את המחקר מדינמיקה איכותית לבחינה כמותית-חישובית מדויקת של ספיחת מתכות, מזהמים אורגניים ופתוגנים. המחקר והסקירה המלאה מעמיקים במספר היבטים קריטיים:
-
תלות בגודל החלקיק – מיקרו לעומת ננו: בעוד שמיקרו-פלסטיק קונבנציונלי (חלקיקים בגודל של מנוע מטר ועד 5 מילימטרים) פועל דרך שחרור מזהמים במערכת העיכול והפרשתם החוצה, חלקיקי ננו-פלסטיק (חלקיקים זעירים במיוחד, מתחת למיקרון אחד) עוקפים לחלוטין את מערכת העיכול. הם חודרים דרך דופן התאים ישירות אל זרימת הדם, נודדים לכבד, למח ולטחול, ומשחררים את הרעלנים הצמודים אליהם ישירות בתוך התאים של איברי המטרה, מה שמשנה דרמטית את פרופיל הרעילות.
-
איך הפלסטיק תופס את המזהמים ומשחרר אותם (מנגנוני ספיחה והיסטרזה של שחרור): מעבר מספיחה פשוטה של רעלנים על פני השטח לתהליכי הזדקנות של הפלסטיק (בלאי סביבתי). הזדקנות זו מגדילה את שטח הפנים של הפלסטיק ואת יכולת ההיקשרות שלו בפי 2 עד 10, ויוצרת קשרים כימיים עמוקים. כתוצאה מכך נוצרת "היסטרזה בשחרור" - כלומר, מצב שבו הרעלנים נלכדים בתוך הפלסטיק בצורה חזקה כך שקשה מאוד לנבא מתי ואיך הם ישתחררו בתוך הגוף.
-
הפלסטיספירה (מעטפת החיידקים) ומטריצת החומר החוץ-תאי (EPS): פלסטיק הנמצא בסביבה משמש כנישה ביולוגית המפתחת ביופילם (שכבת חיידקים מוגנת) העשיר בחומר חוץ-תאי מקשר הנקרא EPS (מעין דבק ביולוגי טבעי שחיידקים מפרישים). מעטפת זו מגבירה את התופעה: עמידות לאנטיביוטיקה. הדמיות מתקדמות מוכיחות כי למעלה מ-78% מהמזהמים הנספגים מצטברים בפועל בתוך שכבות ה-EPS הללו, שם הם מגיעים לריכוזים עצומים של פי 112 עד 143 בהשוואה לסביבה המימית הסובבת.
-
משוב חיובי דו-כיווני (הקשר הכימי-ביולוגי): נוכחות מתכות כבדות (כגון נחושת) וכימיקלים על פני שטח הפלסטיק משנה את אוכלוסיית החיידקים ומעודדת אותם לייצר כמות גדולה פי 2.4 של מטריצת EPS. מטריצה מוגברת זו מעצימה בתורה פי 2 עד 5 את יכולת הספיחה הכוללת של מתכות ומזהמים נוספים, ומקפיצה משמעותית את קצב המעבר של גנים עמידים בין חיידקים עקב יצירת עקה חמצונית (נזק חמצוני לתאים) ונזקי DNA.
-
מסגרת רגולטורית תלת-שכבתית ומגבלות מחקר: הסיכון המערכתי מנוהל על ידי סינרגיה בין גורמים פיזיקליים (גודל החלקיק, צורתו ובלאי הזדקנות), כימיים (סוג הפולימר ותנאי הסביבה כמו מליחות וחומציות), וביולוגיים (יצירת ביופילם, בליעה, מעבר במארג המזון ופעילות אורגניזמים בקרקע ובמשקעים - ביוטורבציה).
לצד זאת, המחקר מצביע על מגבלות קריטיות כמו חוסר בנתוני חשיפה ממושכים מעל 90 יום, התעלמות ממשתנים אקלימיים, והעדר שיטות מדידה אחידות. כלים חישוביים מתקדמים (כגון מודלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה ברמת דיוק של 89.1%) מובילים כעת את המעבר למחקר כמותי מבוסס-נתונים לחיזוי סיכונים אקולוגיים.
_______________________________________________________________________________
עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
- הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
- שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
- סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
- להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
- להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
- להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
- לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
- המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
- לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
- כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
