ככל שהמדע מעמיק את החקר ביחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו המיקרוביאלית, מתברר כי אבן הפינה לבריאות איתנה ולחיוניות לאורך שנים טמונה במערכת אקולוגית אחת מרכזית: מיקרוביום המעי. מערכת מורכבת זו, המונה טריליוני חיידקים, פטריות מקרופאג'ים, פועלת כאיבר אנדוקריני ומטבולי לכל דבר, והיא בעלת השפעה מכרעת על התגובה החיסונית, התפקוד הקוגניטיבי, ויסות התהליכים הדלקתיים וקצב ההזדקנות הביולוגית בגופנו.
כמה חשוב מגוון הסיבים לחיזוק המיקרוביום.
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום.
אנטיביוטיקה - שימוש יתר, זיהום עולמי ויצירת חיידקים עמידים ופטריות מסכנות חיים.
הקשר בין חשיפה לשמש ויטמין די ומיקרוביום במניעה וטיפול של מחלות.
אדמה - מיקרוביום - נפש.
מונסנטו - גלייפוסט - תביעות ומיקרוביום.
חשיפה לאדמה ולחיות משק בונה את מערכת החיסון של התינוקות ומונעת התפתחות אסתמה, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות.
המושג "אנטי-אייג'ינג" עובר בשנים האחרונות מהפכה תפיסתית: הוא אינו מוגדר עוד רק כניסיון חיצוני עיכוב סימני הזקנה, אלא כיכולת השימור של ההומאוסטזיס התאי, מניעת דלקת מערכתית כרונית מדרגה נמוכה (Inflammaging), ושמירה על כשירותם התפקודית של איברי הגוף לאורך ציר החיים.
מחקר בהובלת פרופ' Sven Pettersson מבית הספר לרפואה NTU, שפורסם בנובמבר 19 בכתב העת Science Translational Medicine חושף את מעורבותו הקריטית של המיקרוביום בתהליכי ההזדקנות הביולוגית ובשימור בריאות המוח..
צוות המחקר השתיל מיקרוביום המעי של עכברים בני 24 חודשים לעכברים צעירים בני 6 שבועות ללא חיידקים. ואחרי 8 שבועות הם הבחינו בהתפתחות של נוירונים חדשים במוח וכמו כן גדילה טובה יותר של המעיים שלהם דבר ששינה לטובה את ההזדקנות שלהם. החוקרים גילו שהשתלת המיקרוביום של עכברים מבוגרים לעכברים צעירים יותר הובילה לעלייה באורך וברוחב של ה-villi, המבנים הקטנים המרכיבים את דופן המעי. לעכברים שקיבלו את המיקרוביום מהעכברים המבוגרים היו גם מעי גס ארוך יותר ומעי דק ארוך יותר מאשר קבוצת הביקורת שקיבלה את המיקרוביום מעכברים צעירים אחרים. כדי לשלוט בניסוי, הצוות גם העביר את מיקרוביום המעיים של עכברים צעירים לעכברים נטולי חיידקים בני אותו גיל. והם לא צפו באותן השפעות כפי שראו בעכברים שקיבלו את המיקרוביום של המעי מעכברים מבוגרים. מה שמצביע על כך שלקשר הסימביוטי בין חיידקים למארח שלהם יכול להיות יתרונות משמעותיים לבריאות.
הצוות גם ביצע ניתוח מולקולרי על העכברים ומצא שיש להם רמות מוגברות של בוטיראט, חומצת שומן קצרת שרשרת שמיקרובים במעיים מייצרים, היכולה להגן מפני מחלות כגון מחלות מעי דלקתיות, סרטן המעי הגס, השמנת יתר וסוכרת. על פי החוקרים העשרה של חיידקי מעיים מסוימים ותסיסה חיידקית מוגברת של סיבים תזונתיים במעי הגס הם שהובילו לרמות מוגברות אלו של בוטיראט, שבתורם הגבירו ייצור של הורמון FGF21 שמעלה פעילות של אנזימים AMPK ו- SIRT-1 ווויסות ייצור mTOR . עלייה ב-AMPK מובילה לספיגה מוגברת של חומצות שומן קצרות שרשרת במהלך חילוף החומרים התאי. עליה בפעילות SIRT-1 מסדירה הומאוסטזיס. ו- mTOR הוא מווסת מרכזי של חילוף החומרים של התא, גדילה, התפשטות והישרדות. החוקרים גם נתנו לעכברים הצעירים נטולי חיידקים בוטיראט בפני עצמו וראו שזה הוביל לעליות דומות בנוירוגנזה ובצמיחת המעיים. כל אלה ביחד אחראיים על אריכות הימים.
*** תוספת ספטמבר 26 - מיקרוביום המעי כסמן מדויק יותר מהגיל הכרונולוגי להזדקנות דלקתית ולסיכון תחלואתי.
פריצת דרך משמעותית נוספת בחקר ההזדקנות והמיקרוביום פורסמה בספטמבר 26 בכתב העת Nature Communications (בהובלת Eriksen). מחקר רחב היקף זה בחן את יחסי הגומלין המורכבים שבין הרכב מיקרוביום המעי, הגיל הכרונולוגי, דלקתיות מערכתית בדרגה נמוכה וסיכון תחלואתי עתידי, ומציג תמונת מצב מהפכנית על הגיל הביולוגי שלנו.
במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במודל סטטיסטי (Dirichlet multinomial mixture model) על הרכב המיקרוביום במעי כדי לסווג את הנבדקים לארבעה אנטרוטייפים עיקריים, תוך בחינת כל אחד מהם מול שאר האנטרוטייפים יחד:
- Bacteroides 1 (B1) (המאופיין לרוב בתזונה מערבית עתירת חלבונים ושומנים מהחי).
- acteroides 2 (B2) (המשויך לתזונה מערבית מעובדת, עשירה בסוכרים ושומנים ודלה בסיבים.
- Prevotella (P) (המקושר לתזונה צמחית עשירה בסיבים תזונתיים ופחמימות מורכבות)
- Richness (R) (המייצג פרופיל עתיר מגוון המבוסס על מזון גולמי וצמחי מגוון).
להלן עיקרי הממצאים והתובנות מהמחקר:
-
מיקרוביום לעומת גיל כרונולוגי: למרות שנצפה קשר בין הגיל ל-40% מציטוקיני הדלקת ולרוב המדדים הפיזיולוגיים, הרכב מיקרוביום המעי הסביר שונות גדולה יותר מאשר הגיל ב-97% מהציטוקינים הנבדקים וב-84% מהמדדים הפיזיולוגיים (כגון שומני דם, לחץ דם, מדדי גלוקוז ומדדי השמנה). כלומר, המיקרוביום משקף את מצבנו הבריאותי והמטבולי בצורה מדויקת בהרבה מאשר מספר השנים שעברנו מאז הלידה.
-
טיפוס מעי Bacteroides 2 (B2) והזדקנות מואצת: אנשים המשויכים לטיפוס מעי זה הפגינו פרופיל פרו-דלקתי ומטבולי שלילי כבר בראשית הבגרות. מבחינת סמנים דלקתיים ומדדים מטבוליים, בני 20 עם טיפוס מעי B2 הציגו רמות המאפיינות אנשים המבוגרים מהם בעד כ-37 שנים בהשוואה לטיפוסי מעי אחרים.
-
סיכון תחלואתי עתידי וגישור דלקתי: מעקב אחר המשתתפים (למשך עד כ-9 שנים) הראה כי אנשים עם טיפוס מעי B2 מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה עתידית מרובת מערכות (21%+). ניתוחי גישור העלו כי ציטוקינים פרו-דלקתיים היו אחראים לחלק ניכר מהקשר הזה (לדוגמה, כ-25% מחוסר הפרופורציה בסיכון למחלות דרכי הנשימה ו-24% במחלות זיהומיות).
-
טיפוס מעי עתיר מגוון (Richness / R): לעומת טיפוס B2, אנשים עם טיפוס מעי בעל מגוון גבוה (R) התאפיינו ברמות דלקת נמוכות יותר, פרופיל פיזיולוגי בריא יותר וסיכון מופחת לתחלואה כללית.
-
טקסונומיה חיידקית נלווית: חיידקים המאפיינים את טיפוס B2 (כגון Escherichia/Shigella, Lactobacillus ו-Ruminococcus gnavus group) נמצאו בקורלציה חיובית מובהקת עם סמני דלקת וטריגליצרידים, וקורלציה שלילית עם HDL וכושר נשימתי (VO2 max). מנגד, חיידקים המאפיינים את טיפוס R (כגון קבוצת Eubacterium siraeum, Lachnotalea, Paludicola ומשפחת Ruminococcaceae) הציגו מגמה הפוכה המקושרת להזדקנות בריאה.
ממצאים אלו ממחישים כיצד הרכב החיידקים במעי אינו מהווה רק תוצר של אורח חיים, אלא מנוע מרכזי המכתיב את קצב ההזדקנות המערכתית (Inflammaging) ואת החסינות מפני תחלואה כרונית לאורך ציר החיים
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
