התינוקות הם מראה של ההורים והסביבה שלהם. התגובות שלהם לדברים מאוד קשורות לחוויה שלהם את ההורים והסביבה. תינוקות לא נולדים עם פחדים... הם נולדים עם דף חלק ולבן ומהיום הראשון הוא מתחיל להתמלא במידע. התינוקות לומדים את הסביבה על פי התגובות של האנשים הקרובים אליהם בעיקר על ידי חיקוי. ישנם כמובן מנגנוני השרדות שכן אמורים להצביע על סכנה, אבל מכיוון שתינוקות לא לבד, אז הדרך שלהם להתמודד עם אירוע מפחיד תלויה בתגובת ההורים והסביבה.
פחד - תגובה התנהגותית לאיום - הוא מנגנון שנשמר מבחינה אבולוציונית המקדם הישרדות. הופעת הפחד היא מרכיב חשוב בהתפתחות אנושית תקינה. בסביבות גיל 6 חודשים תינוקות מפגינים עיבוד פחד באמצעות אפליה של פרצופים מפחידים ומהבעות פנים אחרות. תגובות התנהגותיות עולות בעוצמתן עד גיל 11 חודשים לפחות, כאשר פרדיגמות מעוררות פחד רבות מגיעות לשיא סביב גיל 12 חודשים בהתאם ליכולת התנועה במרחב ולחשיפה לגירויים חדשים. פחד עשוי לשמש כמנגנון רגולטורי/ איזון בתקופת הניידות ובהתנהגות החקירה במהלך תקופה זו.
הדרך של תינוקות בהתמודדות עם פחדים יכולה להשפיע על בריאות הנפש שלהם לעתיד לחיוב ולשלילה... כלומר תגובות פחד אלה בתחילת החיים עשויות להוות מדדים לבריאות הנפש העתידית (חרדות ודכאונות). בקצה השני של ספקטרום התגובה, ילדים עם תגובות פחד מושתקות במיוחד עשויים להמשיך ולפתח תכונות קשוחות ולא רגשיות הקשורות להתנהגות אנטי חברתית.
אבל אילו עוד דברים עשויים להשפיע עליהם?
חוקרים מאוניברסיטת מישיגן החליטו לבחון את השאלה: מדוע ישנם ילדים שמגיבים לפחד יותר מאשר אחרים והם בחנו גם את המיקרוביום של המעי ו-MRI של 30 תינוקות מהסיבה שישנן עדויות הולכות וגוברות שקושרות את הרווחה הנוירולוגית למיקרוביום במעיים (Gut-Brain-Axis).
מחקרים שנסרקו על ידי החוקרים מראים קשר בין תגובת הפחד אצל בעלי חיים למיקרוביום, מצביעים על כך שמיקרוביום המעיים של התינוק עשוי להיות מרכיב מרכזי בהתפתחות התקינה של התנהגות פחד ומבני מוח קשורים כמו גם מראים קשר לפסיכופתולוגיה שלאחר מכן.
מחקרים אחרים שנסרקו מראים קשר בין הרכב המיקרוביום לחרדה כללית, אוטיזם, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעות אכילה. מחקר מסוג מטא-אנליזה שהראה יכולת של תוספת פרוביוטיקה לשפר תסמיני מתח, חרדה ודיכאון[1], מחקרים אחרים הראו שהשתלת קהילות מיקרוביאליות מאנשים עם מחלות פסיכיאטריות במודלים של מכרסמים יכולה לגרום לאותם מצבים רגשיים ונוירולוגיים. יחד עם זאת, עד כה לא היו מחקרים שבדקו את הקשר של מיקרוביום המעיים עם התנהגות פחד שנצפתה ומבני מוח הקשורים לפחד במהלך התפתחות אנושית מוקדמת. כל אלה הביאו את צוות החוקרים לחפש משהו דומה בבני אדם. וללמוד כיצד בני אדם, במיוחד ילדים צעירים, מתמודדים עם פחד.
כדי לקבוע אם מיקרוביום המעיים קשור לתגובת פחד בבני אדם, החוקרים בחרו בקבוצה בקפידה כדי לשמור על כמה שיותר גורמים המשפיעים על מיקרוביום המעיים. לדוגמא, כל הילדים הניקו ואף אחד מהם לא קיבל אנטיביוטיקה.
החוקרים אפיינו את המיקרוביום של הילדים על ידי ניתוח דגימות צואה והעריכו את תגובת הפחד של הילד באמצעות בדיקה פשוטה: התבוננו כיצד ילד מגיב למישהו שנכנס לחדר כשהוא לבוש במסכת ליל כל הקדושים.
החוקרים רצו שהחוויה תהיה מהנה גם לילדים וגם להוריהם. ההורים היו שם כל הזמן והם יכלו לקפוץ בכל מקום שרק ירצו, בדומה לחוויות היומיומיות בשגרה של תינוקות.
ממצאי המחקר פורסמו ביוני 21 בג'ורנל Nature Communications
בחישוב כל הנתונים, החוקרים ראו קשר משמעותי בין מאפיינים ספציפיים של מיקרוביום המעיים לבין חוזק התגובות של פחד תינוקות.
לדוגמא, ילדים עם מיקרוביומים לא אחידים (uneven) בגיל חודש חששו יותר בגיל שנה. מיקרוביומים לא אחידים נשלטים על ידי קבוצה קטנה של חיידקים, כלומר המיגוון קטן יותר למרות שכן יש איזון בין חיידקים טובים לאחרים.
החוקרים גילו גם כי התוכן של הקהילה המיקרוביאלית בגיל שנה קשור לתגובות פחד. כלומר היה שוני גם בהרכב החיידקים אצל אלה שפחדו יותר... שפע נמוך יותר של Bacteroides, שפע מוגבר של Veillonella, Dialister ו- Clostridiales.
הצוות, לעומת זאת, לא הבחין בקשר בין מיקרוביום המעיים של הילדים לאופן בו הילדים הגיבו לזרים שלא לבשו מסיכות. הדבר נובע ככל הנראה מחלקי המוח השונים המעורבים בעיבוד מצבים שעלולים להבהיל. כלומר אצל זרים יש אלמנט חברתי. כך שלילדים עשויה להיות זהירות חברתית, אך הם אינם רואים בזרים איומים מיידיים לעומת כשילדים רואים מסכה, הם לא רואים בה חברתית. זה נכנס לחלק ההערכה המהיר והמלוכלך הזה של המוח.
במסגרת המחקר הצוות צילם גם את מוחם של הילדים באמצעות טכנולוגיית MRI. הם מצאו כי התוכן של הקהילה המיקרוביאלית בגיל שנה קשור לגודל האמיגדלה, שהיא חלק מהמוח המעורב בקבלת החלטות מהירות לגבי איומים פוטנציאליים.
חיבור הנקודות מעיד על כך שהמיקרוביום עשוי להשפיע על האופן שבו האמיגדלה מתפתחת ופועלת. זו אחת מני אפשרויות מעניינות שנחשפו על ידי מחקר חדש זה, שאותו צוות עובד כעת לשכפל עם מספר גדול יותר של משתתפים..
https://msutoday.msu.edu/news/2021/bacteria-connected-to-how-babies-experience-fear
אנחנו מבינים שהמיקרוביום מושפע ומשפיע על המוח במסלול דו כיווני ולכן ייתכן מאוד שהתרגום של התינוק את הפחדים דרך ההבעות שלנו והתגובה שלנו גם משנה את מגוון והרכב המיקרוביום. כלומר יש סיכוי שתגובה קיצונית של הסביבה הבוגרת (היסטריה או אפתיה) תביא לשינוי לרעה במיקרוביום של התינוק - היפותזה שלי.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
