דמנציה אינה מחלה ספציפית אלא כינוי כללי לפגיעה ביכולת לזכור, לחשוב או לקבל החלטות המפריעות לביצוע פעולות יומיומיות. מחלת אלצהיימר היא הסוג השכיח ביותר של דמנציה.
נכון ל-2019 אובחנו 57.4 מיליון דמנטיים ועל פי הערכות מספר האנשים ברחבי העולם שיאובחנו עם דמנציה צפוי להגיע ל-152.8 מיליון ב-2050.
מכיוון שאין תרופה לדמנציה ופיתוח טיפולים תרופתיים לאורך 30 השנים האחרונות, הוצע שיש להפנות תשומת לב רבה יותר למניעה.
על פי מדענים ממעבדת ההדמייה והמוח באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) יותר מגנזיום בתזונה היומית שלנו מוביל לבריאות מוח טובה יותר ככל שאנו מתבגרים.
החוקרים טוענים שצריכה מוגברת של מזונות עשירים במגנזיום כמו תרד ואגוזים יכולה גם לעזור להפחית את הסיכון לדמנציה, שהיא גורם המוות השני בשכיחותו באוסטרליה והרוצח השביעי בגודלו בעולם.
המחקר כלל יותר מ-6,000 משתתפים בריאים מבחינה קוגניטיבית בבריטניה בגילאי 40 עד 73.
המשתתפים מילאו שאלון מקוון חמש פעמים על פני תקופה של 16 חודשים. התשובות שסופקו שימשו לחישוב צריכת המגנזיום היומית של המשתתפים והתבססו על 200 מזונות שונים בגודל מנות משתנים. צוות ANU התמקד במזונות עשירים במגנזיום כגון ירקות ירוקים עליים, קטניות, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים כדי לספק הערכה ממוצעת של צריכת המגנזיום מהתזונה של המשתתפים.
המחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל European Journal of Nutrition מצא שלאנשים שצורכים יותר מ-550 מיליגרם מגנזיום בכל יום יש גיל מוח צעיר יותר בשנה בערך עד שהם מגיעים לגיל 55 בהשוואה למישהו עם צריכת מגנזיום רגילה של כ-350 מיליגרם ביום.
החוקרים מציינים שהמחקר הנוכחי מראה שעלייה של 41 אחוז בצריכת מגנזיום עלולה להוביל לפחות התכווצות מוחית הקשורה לגיל, הקשורה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ולסיכון נמוך יותר או עיכוב בהופעת דמנציה בגיל מאוחר יותר.
כמו כן מחקר זה מדגיש את היתרונות הפוטנציאליים של תזונה עשירה במגנזיום ואת התפקיד שהיא ממלאת בקידום בריאות מוח טובה.
"המחקר שלנו יכול לתת מידע לפיתוח התערבויות לבריאות הציבור שמטרתן לקדם הזדקנות מוח בריאה באמצעות אסטרטגיות תזונתיות."
החוקרים אומרים שצריכה גבוהה יותר של מגנזיום בתזונה שלנו מגיל צעיר יותר עשויה להגן מפני מחלות ניווניות וירידה קוגניטיבית עד שנגיע לגיל ה-40 לחיינו. כלומר שווה להשקיע מאמץ בלהגיע ליעדים הנוכחיים שהם מעט גבוהים יותר מהמינון המומלץ היומי של ארגוני הבריאות, בצורה זו תהיה הגנה עצבית מוקדמת עם השפעה עתידית בהאטת את תהליך ההזדקנות של המוח.
"זה אומר שאנשים בכל הגילאים צריכים לשים לב יותר לצריכת המגנזיום שלהם."
החוקרים מוסיפים שהם גם מצאו שההשפעות הנוירו-פרוקטטיביות של יותר מגנזיום תזונתי מועילות לנשים יותר מאשר לגברים ויותר בנשים לאחר גיל המעבר מאשר לפני גיל המעבר, אם כי ייתכן שהדבר נובע מההשפעה האנטי-דלקתית של המגנזיום.
https://www.eurekalert.org/news-releases/983704
*** תוספת נובמבר 24
חוקרים מפולין יצאו לבחון את הקשר בין חסרים של מגנזיום וסידן עם תפקוד קוגניטיבי אצל מבוגרים המאושפזים בבית החולים.
ממצאי המחקר פורסמו באוקטובר 24 הכתב העת Nutrients.
אוכלוסיית המחקר כללה 1,220 מבוגרים בגילאי 60 ומעלה המסוגלים לתקשר מילולית עם אחרים. דגימות סרום נותחו עבור רמות סידן ומגנזיום.
המשתתפי סווגו לפי 4 קבוצות: בעלי רמות נורמליות בסרום של סידן ומגנזיום, היפומגנזמיה, היפוקלצמיה או היפומגנזמיה והיפוקלצמיה יחד.
ביצועים קוגניטיביים הוערכו באמצעות מבחני MMSE ו-CDT.
הקשר בין רמות סידן ומגנזיום בסרום וביצועים קוגניטיביים נותח לאחר התאמה לגיל, מין, אינדקס מסת גוף ומחלות נלוות והממצאים הראו שהציון הממוצע של מבחני MMSE ו-CDT עבור הקבוצה עם רמות נורמליות של מגנזיום וסידן = 23.33 ו-5.56 בהתאמה. עבור הקבוצה עם היפומגנזמיה = 22.59 ו-5.16 בהתאמה, עבור הקבוצה עם היפוקלצמיה = 19.53 ו-4.52 בהתאמה ועבור הקבוצה עם היפומגנזמיה והיפוקלצמיה = 21.14 ו-4.28 בהתאמה. ממצאים אלה מראים ירידה הדרגתית בין קסוצות החסרים כאשר לנבדקים עם היפומגנזמיה והיפוקלצמיה יחד היו התוצאות גרועות משמעותית בהשוואה לנבדקים עם ריכוזים תקינים של Mg ו- Ca.
החוקרים מציינים שהחשיבות של יוני Mg במערכת העצבים המרכזית מבוססת היטב. מחסור ב-Mg במוח משבש תפקודים קוגניטיביים שונים, כולל שמירה על היציבות ושלמותם של קרומי התא, ויסות התגובתיות של קולטני NMDA לגירויים חיצוניים וויסות רמות Ca. יתר על כן, Mg ממלא תפקיד מרכזי בתהליכי ניקוי רעלים, מעכב דלקת עצבית, מפחית ייצור בטא עמילואיד ומונע זרחון של חלבון טאו.
Ca ממלא תפקידים רבים במערכת העצבים, סידן מווסת מספר תפקודים עצביים, כגון סינתזה ושחרור של נוירוטרנסמיטורים, עוררות עצבית ומעורב גם בתהליכים ארוכי טווח, כמו זיכרון.
*** תוספת יוני 26
מחקר רחב היקף שפורסם ביוני 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בחן את הקשר המורכב שבין רמות מגנזיום בדם לבין הופעת דמנציה באוכלוסייה הכללית. החוקרים ביקשו לענות על שאלה קלינית משמעותית שטרם זכתה למענה חד-משמעי: האם רמות מגנזיום נמוכות שחוזרות על עצמן לאורך זמן אכן מהוות מנבא להופעת מחלות דמנטיות בעתיד? לשם כך, נותחו נתונים של למעלה מ-325 אלף משתתפים (מתוכם 162,936 בקבוצת המחקר המותאמת) במחקר עוקבה מקיף, שניתח נתונים קליניים בין השנים 2016 ל-2023. המשתתפים, כולם מעל גיל 50, סווגו על פי רמות המגנזיום בסרום (נוזל הדם) שלהם, כאשר קבוצת המחקר כללה את אלו שתועדו אצלם שתי רמות נמוכות מ-1.7 מיליגרם לדציליטר בטווח של שנה, בהשוואה לקבוצת ביקורת בעלת רמות תקינות. הממצאים העלו קשר סטטיסטי מובהק: רמות מגנזיום נמוכות תועדו כקשורות לעלייה של 33% בסיכון לדמנציה מכל סוג, כאשר ההשפעה החזקה ביותר נצפתה בדמנציה וסקולרית – פגיעה קוגניטיבית הנובעת מהפרעות בזרימת הדם למוח – שם הסיכון זינק ב-63%. מעבר לכך, החוקרים זיהו כי חסר מתמשך במינרל זה נקשר גם לסיכון גבוה ב-37% לאירועי שבץ ולסיכון מוגבר של 52% לתמותה מוקדמת. מעניין לציין כי המחקר זיהה קשר מסוים גם בקרב משתתפים עם רמות גבוהות מאוד של מגנזיום, מה שמרמז על כך שהומוסטזיס – כלומר, שמירה על איזון עדין וטווח תקין של המינרל בגוף – הוא המפתח האמיתי לבריאות המוח, ולאו דווקא צריכה ללא הגבלה.
המחקר החדש מעניק תוקף קליני משמעותי לממצאים הקודמים שהוצגו לעיל, ומאשר כי המגנזיום אינו רק "תוסף הרגעה" אלא רכיב תשתיתי להגנה על מבנה המוח וכלי הדם שלו. בעוד שמחקרים קודמים, כמו זה של אוניברסיטת ANU, הדגישו כי צריכה גבוהה של מגנזיום – מעבר לקצובה היומית המומלצת הבסיסית – מובילה להזדקנות מוחית איטית יותר ולשימור נפח המוח, הנתונים הנוכחיים מחדדים את התמונה: חסר עקבי במינרל אינו אירוע חולף אלא תהליך שוחק, אך מנגד, השאיפה לטווחי מגנזיום אופטימליים גבוהים היא אסטרטגיה מניעתית רבת עוצמה. האישור המחקרי שקיבלנו מחזק את הגישה הטיפולית המשלבת תזונה עשירה במגנזיום – כזו המספקת את המינרל בלוויית סינרגיסטים טבעיים – יחד עם שימוש בתוספים מותאמים אישית לשמירה על טווח היעד האופטימלי, ובכך מאפשרת לא רק עיכוב של תהליכי הזדקנות מוחית, אלא בנייה אקטיבית של חוסן קוגניטיבי מוקדם ככל הניתן.
מאמרים נוספים הקושרים בין מגנזיום לדמנציה [1][2][3].
איפה יש מגנזיום במזון (ערכים ל-100 גרם)?
קקאו (224 מ"ג), אבוקדו בינוני (58 מ"ג), בננה (35 מ"ג), עלים ירוקים (80 מ"ג), גרעיני דלעת (520 מ"ג), פשתן טחון (392 מ"ג), אגוזי ברזיל (376 מ"ג), מוצרי שומשום מלא (350 מ"ג), צ'יה (335 מ"ג), חמניות (325 מ"ג), קשיו (280 מ"ג), שקדים (268 מ"ג), צנוברים (250 מ"ג), כוסמת (230 מ"ג), קוואקר (235 מ"ג), קינואה (200 מ"ג).
לגבי מקורות לסידן היכנסו.
למידע נוסף על מגנזיום וסגולותיו הרבים היכנסו.
למידע נוסף על דמנציה ודרכים טבעיות למנוע ולטפל היכנסו.
