פתלטים הם תרכובות כימיות הנמצאות בשימוש נרחב בחומרי פלסטיק, כמו גם בלקים ולכות. הם מצויים במגוון רחב של מוצרי צריכה, החל מצעצועים ועד אריזות מזון, ביגוד, חומרי ניקוי, מוצרי קוסמטיקה, ממיסים וכו'.
עם הזמן, הפתלטים במוצרים אלה דולפים אל הסביבה הסובבת - למשל, לאוויר, אבק ומזון - מה שהופך אותם כמעט בכל מקום. יתרה מכך, חשיפה של בני אדם לפתלטים מתחילה כבר ברחם, בהתחשב בכך שהתרכובות הללו מסוגלות לחצות את מחסום השליה. פתלטים הם גם בעלי תכונות משבשות הורמונליות ונקשרו לבעיות התפתחותיות ופוריות רבות.
מחקר בראשות מכון ברצלונה לבריאות גלובלית (ISGlobal) מצא שחשיפה לפתלטים ברחם קשורה לירידה בתפקוד הריאות במהלך הילדות. ממצאי המחקר שפורסמו במהדורת נובמבר 22 בג'ורנל Environmental Pollution, תומכים בהגבלות הנוכחיות של האיחוד האירופי על השימוש בחומרים ומדגישים שהנוכחות של הפתלטים בכל מקום של חומרים אלה והשפעותיהם המוכרות כמשבשים אנדוקריניים בילדים מחייבים את ההרחבה של תקנות מחמירות גם במדינות שעדיין לא מגבילות אותן
The use of some phthalates is already banned in certain consumer products in the European Union. Although the associations observed in our study are relatively small in magnitude, the ubiquity of these substances and their known effects as endocrine disruptors in children lead us to suggest that these regulations should be extended to additional phthalates and to those countries that do not yet apply these restrictions
החוקרים מציינים שמחקרים מצאו בעקביות שחשיפה לפתלטים בהריון קשורה לסיכון מוגבר לאסתמה בילדות, אבל העדויות על הקשר האפשרי שלה עם תפקוד ריאות הן נדירות ולא ברורות.
המחקר הנוכחי כלל 641 זוגות אם-ילדים מקבוצת הלידה של פרויקט INMA. חשיפה לפתלטים בהריון נותחה באמצעות דגימות שתן שנאספו מהאימהות במהלך ההריון. תפקודי הריאות של הילדים הוערכו על ידי ספירומטריה בשלבי התפתחות שונים בין הגילאים ארבע עד אחת עשרה שנים.
כאינדיקציה להימצאות התרכובות הללו בכל מקום, ניתוחי מעבדה גילו את כל תשעת מטבוליטי הפתלטים שנחקרו - כלומר חומרים שאליהם הופכים פתלטים לאחר שעברו חילוף חומרים בגוף האדם - בכמעט 100% מדגימות השתן שנבדקו. בכל שלבי ההתפתחות, המטבוליטים שנחקרו היו קשורים לירידה בשני פרמטרים של תפקודי ריאות: קיבולת חיונית נשיפתית מאולצת (FVC), המודדת את נפח האוויר המרבי שאדם מסוגל לנשוף, ונפח נשיפה מאולץ תוך שנייה אחת (FEV1), המודד את נפח הנשיפה המרבי בשנייה הראשונה של הנשיפה. עם זאת, החוקרים מצאו שהקשרים בין מטבוליטים מסוימים (למשל MiBP ו-MBzP) לבין ירידה בתפקוד הריאות היו בדרך כלל מובהקים סטטיסטית רק בגילאים צעירים יותר, אך לא בספירומטריות שבוצעו בשנים מאוחרות יותר. דפוס זה תואם את הממצאים של מחקרים במודלים של בעלי חיים המצביעים על כך שההשפעות האפשריות של תרכובות אלו על תפקוד הריאות חוזרות עם הזמן, כנראה כי הגוף מצליח לתקן את הנזק או כי רמות החשיפה בהמשך החיים יורדות משמעותית.
This leads us to believe that this metabolite—MBzP—could be one of the main drivers of the observed association with reduced lung function during childhood
https://www.isglobal.org/en/-/un-estudio-relaciona-la-exposicion-prenatal-a-los-ftalatos-con-una-peor-funcion-pulmonar-en-la-infancia
מחקרים נוספים הקושרים פתלטים למחלות ריאה
Prenatal phthalate exposure and early childhood wheeze in the SELMA study
Exposure to phthalates aggravates pulmonary function and airway inflammation in asthmatic children
Prenatal and postnatal exposure to phthalate esters and asthma: a 9-year follow-up study of a taiwanese birth cohort
A combined cohort analysis of prenatal exposure to phthalate mixtures and childhood asthma
Phthalate-induced oxidative stress and association with asthma-related airway inflammation in adolescents
The Role of Exposure to Phthalates from Polyvinyl Chloride Products in the Development of Asthma and Allergies: A Systematic Review and Meta-Analysis
