המונח 'תסמונת מטבולית' (MetS) מקיף קבוצה של גורמים, כגון השמנת יתר בטנית, יתר לחץ דם ותנגודת לאינסולין, אשר יחד מגבירים את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת מסוג 2.
מחקר חדש בהובלת חוקרים ממכון ברצלונה לבריאות עולמית (ISGlobal), שופך אור על ההשפעה שיכולה להיות לכימיקלים משבשים אנדוקריניים (EDCs) על גדילת ילדים במהלך שנותיהם הראשונות. התוצאות, שפורסמו באוקטובר 23 בכתב העת Environmental Health Perspectives, מראות שחשיפה טרום לידתית לחלק מהכימיקלים הסביבתיים הללו ותערובותיהם קשורה לעלייה מואצת במדד מסת הגוף (BMI) מהלידה ועד גיל תשע. BMI הוא מדד יחס של הגובה והמשקל של הילד ומשמש בדרך כלל להערכת השמנה.
המחקר, שכלל 1,911 זוגות אם-ילדים מפרויקט INMA שבספרד, התמקד בהערכת חשיפה למגוון רחב של כימיקלים משבשים אנדוקריניים (EDCs). כימיקלים אלו נמצאים בתזונה שלנו ובמוצרים יומיומיים כמו פלסטיק, מוצרי טיפוח אישי וחומרי הדברה וכוללים מזהמים אורגניים מתמשכים (POPs), חומרים פרפלואורואלקיל (PFAs), ביפנילים עתירי כלור (PCBs), פתלטים ופנולים (ביספנול A).
צוות המחקר מדד את הריכוזים של כימיקלים אלה בדגימות שתן ודם שנאספו מנשים הרות. לאחר מכן, הם מדדו את ה-BMI של הילדים לאורך זמן.
הניתוח הסטטיסטי הראה שחשיפה טרום לידתית ל-POPs ספציפיים, כולל קוטל פטריות (HCB) וקוטל חרקים (DDE), כמו גם PFAS מסוימים, יכולים לשנות באופן משמעותי את מסלול ה-BMI של הילד. שינויים אלה מאופיינים בגודל לידה נמוך יותר ואחריו עלייה מואצת של BMI או בגודל לידה גבוה יותר עם עלייה מואצת של BMI.
אחד החידושים העיקריים של המחקר הוא שבנוסף לחקר כימיקלים בודדים, החוקרים ערכו גם ניתוח תערובת. זה כלל בדיקה כיצד שילוב של EDCs שונים עשוי להשפיע על הצמיחה של ילדים, מה שמציע ייצוג מציאותי יותר של האופן שבו בני אדם נחשפים ל-EDCs. גישה זו הראתה שתערובת ה-EDCs קשורה לסיכון מוגבר לילדים השייכים למסלול של עלייה מואצת ב-BMI, כאשר HCB, DDE ו-PCBs הם התורמים העיקריים להשפעת התערובת הזו.
החוקרים מציינים שהממצאים שלהם מדגישים את ההשפעה הפוטנציאלית של חשיפות כימיות בתחילת החיים על דפוסי גדילה בילדות, שיכולות להיות השלכות ארוכות טווח על הבריאות. הבנת הקשרים הללו חיונית ליידע הציבור. מאמצי בריאות שמטרתם מניעת השמנת יתר בילדות וההשלכות הבריאותיות הנלוות לה. גילויים אלה הם בעלי עניין משמעותי בבריאות הציבור, שכן גדילה מואצת במהלך הילדות נקשרה לבעיות בריאותיות שונות במהלך הילדות ובהמשך החיים, כולל השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם וסוכרת.
מחברי המחקר מדגישים את הצורך במחקר נוסף כדי להעריך את ההשלכות הבריאותיות של חשיפה כימית סביבתית טרום לידתית במהלך חייו של ילד. שכן הבנת הקשרים הללו חיונית להסברת מדיניות והתערבויות שמטרתן להפחית את הסיכונים הבריאותיים הקשורים בחשיפה לכימיקלים מזיקים במהלך ההריון.
מכון ISGlobal עוסק רבות בין גורמים סביבתיים למחלות חלק מהמחקרים שלו שותפו גם אצלי (בחרתי את אלה הקשורים להריון וילדות):
חשיפה לפתלטים בהריון קשורה למדדים נפחיים קטנים יותר במוח ו-IQ נמוך יותר בילדים.
חשיפה לפתלטים ברחם קשורה לירידה בתפקוד הריאות במהלך הילדות.
חשיפה גבוהה יותר לביספנול A ברחם הקשורה לסיכון מוגבר לאסתמה וצפצופים אצל בנות בגיל בית הספר.
חשיפה לחומרי הדברה בהריון מאיימת על התפתחות השפה של ילדים בגיל 18 חודשים.
חשיפה עוברית ל-PCB משפיעה על בריאות השמיעה בשלב מאוחר יותר בחיים.
*** תוספת מאי 24
במחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת Environment International, חוקרים חקרו את הקשר הפוטנציאלי בין ריכוזי השתן של ביספנולים ופתלטים של האם במהלך ההריון לבין השמנה בילדים מלידה ועד גיל 4.
מחקר זה כלל 1091 זוגות אם-ילדים ממחקר הבריאות והסביבה של אוניברסיטת ניו יורק (NYU CHES).
דגימות שתן נקודתיות של האם שנאספו במהלך ההריון המוקדם, אמצע ומאוחר נותחו עבור ביספנולים ופתלטים.
משקל, גובה ועובי קפלי העור שימשו כאינדיקטורים לשומן וגדילה של ילדים, תוך יישום תקני גדילה בינלאומיים. המדידות בוצעו בגילאי שנה, שנתיים ו-3-5 שנים.
מידע דמוגרפי ואורח חיים של האמהות נאסף באמצעות שאלונים טרום לידתיים.
המחקר מצא כי השליש השני של ביספינול כולל (ΣBP) ופתלטים עם משקל מולקולרי גבוה (HMW) קשורים למשקל גבוה יותר של ילדים בגילאי 0-4 שנים.
נמצאו גם קשרים בין חשיפה גבוהה יותר לפני הלידה למטבוליטים ספציפיים של פתלטים
- פתלאט (mCMHP) ומשקל הילד בגיל שלוש.
- נמצאו גם קשרים בין משקל ילד בגיל ארבע לבין ΣHMW, ΣDEHP, mECPP , mCMHP, ו- (MEHP).
- ריכוזים טרום לידתיים גבוהים יותר של ΣHMW, ΣDEHP, mECPP, mEHHP, ו-mEOHP היו קשורים לעלייה ב-BMI של ילדים בגיל ארבע.
למאמר המרכז על השמנה, גורמי סיכון ודברים שיכולים לסייע היכנסו.
*** תוספת מאי 24
מחקר חדש בהובלת חוקרים ממכון ISGlobal מציע כי חשיפה טרום לידתית לשילוב של כימיקלים משבשי אותות אנדוקריניים (EDCs) קשורה לבריאות מטבולית ירודה יותר בילדות, אשר בתורה עשויה לתרום לסיכון מוגבר לתסמונת מטבולית בבגרות. המחקר פורסם במאי 24 בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים כבר הראו קשר בין חשיפה אינדיבידואלית לחלק מהתרכובות הללו בשלב הטרום לידתי לבין חלק מהגורמים המרכיבים את התסמונת המטבולית, במיוחד השמנת יתר ולחץ דם. הפעם, כחלק מפרויקט ATHLETE, הצוות יצא להעריך את ההשפעה המשולבת של חומרים אלו על כל גורמי התסמונת המטבולית.
במחקר השתתפו 1,134 אמהות וילדיהן משש מדינות אירופה (ספרד, צרפת, יוון, ליטא, נורבגיה ובריטניה), כולם מתנדבים מקבוצת HELIX (Human Early Life Exposome). חשיפה טרום לידתית לסך של 45 משבשי אנדוקריניים נותחה באמצעות דגימות דם ושתן שנאספו מהאימהות במהלך ההריון או מחבל הטבור לאחר הלידה.
מאוחר יותר, כשהילדים היו בני 6-11, בוצע מעקב אחריהם, כולל בדיקה קלינית, ראיון ואיסוף דגימות ביולוגיות ונתונים על היקף מותניים, לחץ דם, כולסטרול, טריגליצרידים ורמות אינסולין.
הניתוח הראה כי תערובות של מתכות, PFAS, חומר הדברה (אורגנוכלורין) ומעכבי בעירה (PBDEs) היו קשורים בסיכון גבוה יותר לתסמונת מטבולית. במקרה של מתכות, הקשר שנצפה נבע בעיקר מהשפעת כספית.
החוקרים מציינים שהיו גם הבדלים בין המינים. הם ראו שהאסוציאציות היו חזקות יותר אצל בנות עם חשיפה ל-PFAS וביפנילים עתירי כלור (PCB), בעוד שבנים היו רגישים יותר לחשיפה לפרבנים.
החוקרים מסכמים שהתוצאות שלהם מצביעות על כך שחשיפה לתערובות נרחבות של משבשי אנדוקריניים במהלך ההיריון עשויה להיות קשורה לבריאות מטבולית שלילית אצל בנים ובנות. קשר זה עשוי לתרום לעלייה הנוכחית בשכיחות התסמונת המטבולית, המשפיעה כיום על 1/4 מתוך האוכלוסייה הבוגרת, כאשר מגמות עלייה ניכרות גם בקרב צעירים.
https://www.isglobal.org/en/-/disruptores-endocrinos-y-sindrome-metabolico
מאמרים אחרים הקושרים בין מזהמים סביבתיים להפרעות מטבוליות
חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההריון עשויה להגביר את הסיכון להשמנה של תינוקות.
מזהמים סביבתיים יכולים להיות הסיבה להתפתחות סוכרת סוג 1.
מחלות מטבוליות, כולל סוכרת והשמנה, נגרמות גם על ידי חשיפה לחומרי הדברה.
אז ניתן להבין שרמת המזהמים הסביבתיים שהם תוצאה של "קידמה" גורמים לנו למחלות רבות. לכן כדאי:
