דמנציה היא אחד הגורמים העיקריים לנכות ותלות בקרב אנשים מבוגרים ברחבי העולם, ומשפיעה על החשיבה והתנהגויות ככל שמתבגרים.
דמנציה היא תסמונת כרונית או פרוגרסיבית המובילה להידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי. כ-487,500 אוסטרלים חיים עם דמנציה וזוהי סיבת המוות השנייה במדינה. ברחבי העולם, יותר מ-55 מיליון אנשים סובלים מדמנציה עם 10 מיליון מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה.
אבל מה אם נוכל לעצור את המחלה הניוונית הזו מלהתפתח?
מחקר מאוניברסיטת דרום אוסטרליה שפורסם באפריל 22 בג'ורנל The American Journal of Clinical Nutrition עשוי להפוך את זה למציאות שכן מחקר גנטי חדש מראה קשר ישיר בין דמנציה למחסור בויטמין D.
המחקר בחן את הקשר בין ויטמין D, דימות מוחי (Neuroimaging) והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי.
בתמיכת המועצה הלאומית לבריאות ולמחקר רפואי, המחקר הגנטי ניתח נתונים מ-294,514 משתתפים מה-Biobank הבריטי, תוך בחינת ההשפעה של רמות נמוכות של ויטמין D (25 ננומול/ליטר) והסיכון לדמנציה ושבץ מוחי בעזרת רנדומיזציה מנדלית (MR).
המחקר מצא שרמות נמוכות של ויטמין D היו קשורות לנפח נמוך יותר של המוח ולסיכון מוגבר לדמנציה ושבץ מוחי.
הניתוחים הגנטיים תמכו בהשפעה סיבתית של מחסור בוויטמין D ודמנציה.
אם לתרגם את הממצאים למספרים, אז באוכלוסיות מסוימות ניתן למנוע עד 17% ממקרי הדמנציה אם כולם יהיו ברמות נורמליות של ויטמין D (50 ננומול/ליטר).
*** לפי הגרף (L) שלמטה ניתן לראות שברמות גבוהות יותר של ויטמין D הסיכון עוד יורד. כלומר ניתן יהיה למנוע יותר מ-17% מהמקרים.
In some contexts, where vitamin D deficiency is relatively common, our findings have important implications for dementia risks. Indeed, in this UK population we observed that up to 17 per cent of dementia cases might have been avoided by boosting vitamin D levels to be within a normal range
https://www.unisa.edu.au/media-centre/Releases/2022/vitamin-d-deficiency-leads-to-dementia/
*** תוספת דצמבר 22
חוקרים מאוניברסיטת Tufts סיימו את המחקר הראשון שבדק רמות של ויטמין D ברקמת המוח, במיוחד במבוגרים שסבלו משיעורים משתנים של ירידה קוגניטיבית. הם גילו שלחברים בקבוצה זו עם רמות גבוהות יותר של ויטמין D במוחם היה תפקוד קוגניטיבי טוב יותר. המחקר פורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association.
"מחקר זה מחזק את החשיבות של לימוד האופן שבו מזון וחומרי תזונה יוצרים חוסן כדי להגן על המוח המזדקן מפני מחלות כמו מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות הקשורות"
החוקרים מציינים שמחקרים רבים הציגו קשר בין גורמים תזונתיים או רכיבי תזונה בביצועים קוגניטיביים אצל מבוגרים, כולל מחקרים רבים על ויטמין D, אבל כולם היו מבוססים על צריכה תזונתית או על מדדי דם של ויטמין D. החוקרים של המחקר הנוכחי רצו לדעת אם ויטמין D בכלל קיים במוח, ואם כן, כיצד הריכוזים הללו קשורים לירידה קוגניטיבית.
החוקרים בחנו דגימות של רקמת מוח מ-209 משתתפים בפרויקט Rush Memory and Aging, מחקר ארוך טווח על מחלת אלצהיימר שהחל בשנת 1997. במחקר זה חוקרים מאוניברסיטת Rush העריכו את התפקוד הקוגניטיבי של משתתפים מבוגרים ללא סימנים של ליקוי קוגניטיבי, כשהם מזדקנים, וניתחו אי-סדירות ברקמת המוח שלהם לאחר המוות.
במחקר Tufts, החוקרים חיפשו ויטמין D בארבעה אזורים במוח - שניים הקשורים לשינויים של מחלת האלצהיימר, אחד הקשור לצורות של דמנציה (זרימת דם) ואזור אחד ללא קשרים ידועים עם ירידה קוגניטיבית הקשורה לאלצהיימר או מחלת כלי דם.
החוקים מצאו כי ויטמין D אכן קיים ברקמת המוח, ורמות גבוהות של ויטמין D בכל ארבעת אזורי המוח נמצאו בקורלציה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר.
עם זאת, רמות ויטמין D במוח לא נקשרו לאף אחד מהסממנים הפיזיולוגיים הקשורים למחלת אלצהיימר במוח שנחקרו, למשל הצטברות רובד עמילואיד, מחלת לואי או עדות לשבץ כרוני או שבץ מוחי מיקרוסקופי. המשמעות היא שעדיין לא ברור כיצד ויטמין D עשוי להשפיע על תפקוד המוח.
החוקריםמסבירים שדמנציה היא מולטי-פקטוריאלית, והרבה מהמנגנונים הפתולוגיים שבבסיסה לא אופיינו היטב. ולכן ויטמין D יכול להיות קשור לתוצאות שעדיין לא הסתכלו עליהן, אבל מתכננים ללמוד בעתיד כדי למצוא את המנגנונים.
https://now.tufts.edu/2022/12/07/tufts-researchers-find-brains-more-vitamin-d-function-better
מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בחן את הקשר הזה בקרב 514 בני מאה - ובמיוחד נשים - המפגינות מסלולי הזדקנות קוגניטיביים ייחודיים.
ממצאי המחקר הראו שרמות גבוהות יותר של ויטמין D בסרום היו קשורות באופן עצמאי לסיכון נמוך יותר למחלת אלצהיימר. באופן ספציפי על כל עליה של 1 ננוגרם ויטמין די היתה ירידה של 5% בסיכון. וכאשר השוו בין רבעונים... בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר, למשתתפים ברבעון הגבוה ביותר היה סיכון מופחת ב-87% לדמנציה. ניתוח הקשר מינון-תגובה הראה קשר הפוך משמעותי, עם אפקט סף פוטנציאלי שנצפה ב-29.3 ננוגרם/מ"ל.
*** תוספת אוקטובר 25
סקירת ספרות נרטיבית מקיפה שפורסמה באוקטובר 25 בכתב העת Nutrients מספקת איחוד מרתק של ראיות קיימות ומנגנונים מולקולריים, ומחזקת את הטענה שוויטמין D3 הוא גורם נוירו-פרוטקטיבי (מגן-עצבים) חיוני, במיוחד במחלות ניווניות כמו אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה וכן בהפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). מטרת הסקירה הייתה לסכם את הידע העדכני על מנגנוני הפעולה של ויטמין D3 במוח.
המחקר הצביע על כך שמחסור בוויטמין D3 קשור לירידה קוגניטיבית מואצת, עלייה בדלקתיות וקיצור טלומרים (קצוות DNA המגנים על הכרומוזומים), תהליכים התורמים להזדקנות תאית ורלוונטיים גם להחלשת כלי הדם במוח.
הממצאים המולקולריים המרכזיים שהודגשו בסקירה הם כיצד ויטמין D3 פועל דרך מנגנונים גנומיים ומנגנונים לא-גנומיים. שני נתיבים אלו מובילים לשלוש השפעות הגנה מרכזיות:
- שיפור בביטוי של גורמים נוירו-טרופיים (כגון BDNF ו-GDNF), שהם חלבונים המעודדים הישרדות ופלסטיות של תאי עצב.
- הגנה מפני עקה חמצונית באמצעות ויסות גנים לתיקון DNA (כגון NRF2 ו- OGG1).
- ויסות חיסוני במוח, הפועל לדיכוי ציטוקינים דלקתיים המעורבים בניוון עצבי.
בנוגע למחלות ספציפיות, הסקירה סיפקה ראיות מבוססות:
- במחלת אלצהיימר נמצא כי מתן ויטמין D הפחית סמנים מולקולריים מרכזיים הקשורים לפתוגנזה, כולל הפחתת עומס העמילואיד בטא (Aβ42) ואת ביטוי האנזימים המייצרים עמילואיד, כגון בטא-סקרטאז 1 (BACE1). בנוסף, טיפול זה הביא לשיפור קוגניטיבי משמעותי במגוון מדדים כגון זכירת ספרות וארגון מרחבי.
- במחלת פרקינסון נמצא שויטמין D תומך בהישרדות תאי עצב דופמינרגיים במוח באמצעות ויסות תעלות סידן והפחתת עקה חמצונית. כמו כן שמחקרים קליניים תומכים בכך שתוספת ויטמין D עשויה לשפר את התפקוד המוטורי בחולי פרקינסון.
- בטרשת נפוצה נמצא שויטמין D ממלא תפקיד מפתח בוויסות החיסוני באמצעות הפחתת ציטוקינים דלקתיים חזקים כמו IL-17 והגברת פעילות תיקון DNA בתאים.
- בהפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) ניסויים קליניים מבוקרים הראו כי תוספת ויטמין D3 לילדים עם ASD הובילה לשיפור משמעותי בסימפטומי הליבה, דרך מודולציה של נוירוטרנסמיטורים והפחתת דלקת. בנוסף, רמות גבוהות אצל האם בהיריון קושרו לסיכון מופחת ל-ASD ו-ADHD בצאצאים.
החוקרים מסכמים כי שמירה על רמות 25(OH)D מעל 75 nmol/L (∼30 ng/mL) היא גורם בר שינוי בעל פוטנציאל משמעותי לתמיכה בבריאות המוח ולעיכוב תהליכים ניווניים.
*** תוספת מאי 26
מטא-אנליזה עדכנית ומקיפה שפורסמה במאי 26 בכתב העת Nutrition Reviews, העלתה את רמת הוודאות המדעית בנוגע לקשר שבין ויטמין D3 לתפקוד מוחי מעשי. המחקר, שהשתמש במתודולוגיית GRADE המחמירה (שיטה להערכת איכות ראיות מדעיות), ניתח נתונים מ-9 ניסויים קליניים אקראיים (RCTs) שכללו 1,850 משתתפים בני 60 ומעלה. החוקרים ביקשו לבודד את השפעת הנטו של ויטמין D על תפקודים קוגניטיביים ספציפיים, והתוצאות הצביעו על שיפור מובהק ומרשים במיוחד בשני תחומים קריטיים: זיכרון עבודה (Working Memory) – היכולת שלנו להחזיק ולעבד מידע בזמן אמת, ויכולות שפה (Language). בנוסף, נמצא שיפור משמעותי בתפקוד החזותי-מרחבי ובמדדי הקוגניציה הכללית. עם זאת, המחקר הראה כי התוסף לא השפיע באופן ניכר על מהירות התפיסה או על הקשב, מה שמרמז כי ויטמין D פועל באופן ממוקד על אזורי מוח האחראים על אחסון ושליפת מידע ולאו דווקא על "מהירות העיבוד" הגולמית.
החוקרים מסכמים כי ויטמין D3 מהווה כלי טיפולי אפקטיבי לשיפור הביצועים הקוגניטיביים באוכלוסייה המבוגרת, ומדגישים כי הראיות הנוכחיות מצדיקות את שילובו כחלק בלתי נפרד מאסטרטגיות למניעת הידרדרות מוחית.
הממצאים הללו מעניקים אישור קליני מדיד לתצפיות הקודמות (מניעת הדרדרות) והמנגנונים המולקולריים של הגנת התא (כמו הפחתת עומס העמילואיד), הרי שהמטא-אנליזה הזו סוגרת את המעגל ומוכיחה כי במישור היישומי, המטופל המבוגר אכן חווה שיפור תפקודי מורגש בזיכרון ובשפה. האינטגרציה בין המחקרים מבהירה שוויטמין D אינו רק "סמן" לבריאות, אלא רכיב פעיל שמתרגם הגנה ביולוגית לביצועים קוגניטיביים משופרים ביום-יום.
כמובן שאלה לא המחקרים היחידים שתומכים בקשר בין ויטמין די לדמנציה [2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15].
במאמר המרכז: "דמנציה – פארמה אל מול הטבע" מוצגים דברים נוספים שמומלץ להמנע או להרבות.
