המחקר הבא שפורסם ביולי 2019 בג'ורנל הרפואי JAMA Network מראה באופן חד משמעי את מה שאני אומר כל יום למי שחושב שמה שיש לו זה גנטי ולכן חייב תרופות, כי אין ברירה אחרת...
זה לא גזירת גורל!!!
כתבתי על זה כשהזכרתי את המונח אפיגנטיקה.
כתבתי על זה בנוגע לאקזמה/ אטופיק דרמטיטיס.
גם בהקשר של אוטיזם לא נכון לומר שזה גנטי.
הסברתי את זה גם בהקשר למחלות אוטואימוניות.
והצגתי גם מאמר: "3700 מחקרים – הרוב המוחלט של מחלות אינן קשורות לגנטיקה"
המחקר הנוכחי בדק קרוב ל-200 אלף אנשים מגילאים 60 ומעלה, ללא דמנציה ועקב אחריהם במהלך 8 שנים. המסקנה של המחקר היא, שאמנם הסיכון לחלות בדמנציה, למי שיש קשר גנטי למחלה, גבוה פי 3 מאילו ללא הקשר הגנטי, אבל כמו כן המחקר הבין שאורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית, תזונה טובה, אי עישון ושתיית אלכוהול מעטה, מורידים את הסיכון ל דמנציה באופן משמעותי גם לאלה עם נטיה גנטית!
הם לא פירטו באיזו תזונה מדובר, אם ים תיכוני, סקנדינבית או צמחונית או אחרת. אבל זה לא משנה את העובדה...
*** תוספת יוני 21
מחקר שפורסם ביוני 21 בג'ורנל PLOS Medicine בחן 6,160 מבוגרים בני 80 ומעלה שהשתתפו במחקר גדול ומתמשך, המכונה סקר אורך החיים הבריא הסיני. החוקרים ניתחו את הנתונים באופן סטטיסטי כדי לחקור קשרים בין גן APOE ε4, אורח חיים וקוגניציה. הם גם שללו גורמים אחרים שיכולים להשפיע על הקוגניציה.
הגן APOE מגיע בכמה צורות שונות, ולאנשים עם צורה המכונה APOE ε4 יש סיכון מוגבר לפגיעה קוגניטיבית ולמחלת אלצהיימר. מחקרים קודמים קשרו גם תפקוד קוגניטיבי לגורמים באורח החיים, כגון עישון, פעילות גופנית ודיאטה. עם זאת, לא היה ברור אם היתרונות של אורח חיים בריא מושפעים מ- APOE ε4, במיוחד אצל מבוגרים מעל גיל 80.
הניתוח אישר כי משתתפים עם אורח חיים בריא או אורח חיים בריא בינוני היו בסיכון נמוך משמעותית ללקות קוגניטיבית בהשוואה לאלה עם אורח חיים לא בריא, בשיעור של 55 ו- 28 אחוזים, בהתאמה. החקירה הראתה שהקשר בין אורח חיים ופגיעה קוגניטיבית לא השתנה באופן משמעותי בהתבסס על מצב APOE ε4 שייצג את הסיכון לדמנציה גנטית. זה מצביע על כך ששמירה על אורח חיים בריא יכולה להיות חשובה לשמירה על תפקוד קוגניטיבי אצל מבוגרים מעל גיל 80, ללא קשר לסיכון הגנטי.
*** תוספת מאי 22
מחקר שפורסם במאי 22 בכתב העת Neurology בחן 8,823 אנשים ממוצא אירופאי ו-2,738 אנשים ממוצא אפריקאי, שעקבו אחריהם במשך 30 שנה. בתחילת המחקר הגיל הממוצע של האנשים היה 54.
משתתפי המחקר דיווחו על רמות השימוש בשבעת גורמי הבריאות של איגוד הלב האמריקאי (פעילות/תנועה, תזונה בריאה, שמירה על משקל תקין, עישון, לחץ דם, פרופיל שומני, ורמת הסוכר בדם). הציונים הכוללים נעו בין 0 ל-14, כאשר 0 מייצג את הציון הכי לא בריא ו-14 מייצג את הציון הבריא ביותר. הציון הממוצע בקרב בעלי מוצא אירופי היה 8.3 והציון הממוצע בקרב בעלי מוצא אפריקאי היה 6.6.
החוקרים חישבו את ציוני הסיכון הגנטי בתחילת המחקר באמצעות נתונים כלל-גנומיים של מחלת אלצהיימר, ששימשו לחקר הסיכון הגנטי לדמנציה.
משתתפים עם מוצא אירופי חולקו לחמש קבוצות ואלה עם מוצא אפריקאי חולקו לשלוש קבוצות על סמך ציוני סיכון גנטי.
הקבוצה עם הסיכון הגנטי הגבוה ביותר כללה אנשים שהיו להם עותק אחד לפחות של וריאנט הגן APOE הקשור למחלת אלצהיימר, APOE e4.
מבין אלו ממוצא אירופאי, ל-27.9% הייתה גרסה APOE e4, בעוד מאלה שממוצא אפריקאי, ל-40.4% הייתה גרסת APOE e4.
לקבוצה עם הסיכון הנמוך ביותר הייתה גרסת APOE e2, אשר נקשרה עם ירידה בסיכון לדמנציה.
עד סוף המחקר, 1,603 אנשים ממוצא אירופי פיתחו דמנציה ו-631 אנשים ממוצא אפריקאי פיתחו דמנציה.
עבור אנשים עם מוצא אירופאי, החוקרים מצאו שלאנשים עם הציונים הגבוהים ביותר בגורמי אורח החיים היה סיכון נמוך יותר לדמנציה בכל חמש קבוצות הסיכון הגנטי, כולל הקבוצה עם הסיכון הגנטי הגבוה ביותר לדמנציה. עבור כל עלייה של נקודה אחת בציון גורם אורח החיים, היה סיכון נמוך ב-9% לפתח דמנציה.
בקרב אלו ממוצא אירופאי, בהשוואה לקטגוריה הנמוכה של ציון גורמי אורח חיים, הקטגוריות האמצעית והגבוהה היו קשורות בסיכון נמוך ב-30% ו-43% לדמנציה בהתאמה.
בקרב אלה ממוצא אפריקאי, הקטגוריות האמצעית והגבוה היו קשורות בסיכון נמוך ב-6% וב-17% לדמנציה, בהתאמה. החוקרים מצאו דפוס דומה של ירידה בסיכון לדמנציה בכל שלוש הקבוצות בקרב אלו עם ציונים גבוהים יותר על גורמי אורח החיים. אבל החוקרים אמרו שמספר המשתתפים הקטן יותר בקבוצה זו הגביל את הממצאים, ולכן יש צורך במחקר נוסף.
https://www.aan.com/PressRoom/Home/PressRelease/4988
מחקר חדש שפורסם ביולי 26 בכתב העת Alzheimer's Research & Therapy ביקש לבחון האם תופעת ה"סופר-אייג'רס" (SuperAgers) – קבוצת מבוגרים המגיעה לגילאי 80 ו-90 תוך שמירה על תפקוד זיכרון המקביל לבני 50 או 60 – מוסברת בפשטות על ידי כך שירשו סיכון גנטי נמוך במיוחד למחלת אלצהיימר. החוקרים ניתחו מדגם מגוון שכלל 142 סופר-אייג'רס ו-89 בני גיל ממוצע קוגניטיבי מחמישה מרכזים רפואיים שונים בארצות הברית ובקנדה, וזאת באמצעות הפקת DNA מדגימות דם לבדיקת גן ה-APOE (גורם הסיכון הגנטי המרכזי לאלצהיימר) וחישוב שלושה ציוני סיכון פוליגניים המרכזים אלפי וריאנטים גנטיים קשורים.
ממצאי המחקר הראו בבירור כי לא ניתן להבחין בין סופר-אייג'רס לבין מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי ממוצע על בסיס פרופיל ה-APOE או ציוני הסיכון הפוליגניים, ואף לא נמצאה אצלם שכיחות גבוהה של וריאנטים גנטיים נדירים המעניקים חסינות. משמעות הדבר היא שזיכרון יוצא דופן בגיל מבוגר אינו תוצאה בלעדית של היעדר נטל גנטי שלילי למחלה. החוקרים מדגישים בדיון כי ממצאים אלו מציבים גבול ברור לגנטיקה של אלצהיימר ומוכיחים כי שימור בריאות קוגניטיבית תלוי מעבר להפחתת סיכון תורשתי בלבד, מה שמחזק את הצורך להעביר את הפוקוס המחקרי והקליני לחקר גורמים ביולוגיים, התנהגותיים, סביבתיים ואורחות חיים המעודדים חוסן מוחי אמיתי לאורך כל מעגל החיים.
https://www.eurekalert.org/news-releases/1136931
מחקר יסודי ופורץ דרך שפורסם באוקטובר 26 בכתב העת British Journal of Nutrition לוקח אותנו עמוק אל תוך הביולוגיה של גורם הסיכון הגנטי המוכר ביותר לדמנציה – גן ה-APOE4 (המעלה את הסיכון להתפתחות המחלה פי שלושה בהטרוזיגוטים ופי שמונה בהומוזיגוטים). המסר העולה מהמחקר הוא חד-משמעי: גם מי שנושא את הגן הזה ממש לא נידון מראש לדמנציה, ויש לו שליטה רבה דרך תזונה מדויקת יותר וטיפול נכון בציר שבין המעי למוח.
הנה הנקודות המרכזיות והחשובות ביותר שעולות מהמחקר:
-
הפרופיל המטבולי הייחודי של נשאים: נשאי ApoE4 מתמודדים בצורה שונה עם שומנים וכולסטרול, וסובלים מירידה מוקדמת ביכולת של המוח לנצל סוכר (גלוקוז) לאנרגיה. מצב זה יוצר מעין מעגל קסמים שמאיץ את הצטברות החלבונים הפתולוגיים במוח, אך ניתן לבלום אותו.
-
כוחן של חומצות שומן אומגה 3: נשאים נושאים מטבעם רמות נמוכות יותר של אומגה 3 מסוג DHA במוח ובנוזל השדרה. צריכה קבועה של פירות ים ואומגה 3 נמצאה קשורה לקצב ירידה קוגניטיבי איטי משמעותית אצל נשאי ApoE4 בלבד. מחקרים הראו שתוספים ייעודיים (כמו אומגה 3 שעברה טיפול אנזימטי) משפרים את הספיגה במוח, מפחיתים דלקות ובולמים שקיעת חלבונים מזיקים.
-
שמן זית ושמן שומשום: שמן שומשום מכיל רכיב נוגד חמצון בשם ססאמול (Sesamol), שהוכח כמפחית דלקות ופגיעה קוגניטיבית. צריכת שמן זית עשיר בפנולים נקשרה להפחתת תמותה הקשורה לדמנציה ולשיפור קל בתפקוד הקוגניטיבי אצל נשאים הסובלים מירידה קוגניטיבית קלה (MCI).
-
ויטמינים מהמזון לעומת תוספים: רמות גבוהות של ויטמין C בדם נמצאו קשורות לסיכון מופחת לדמנציה אצל נשים נושאות ApoE4. מנגד, ויטמין E נמצא יעיל בעיכוב הידרדרות קוגניטיבית רק כאשר הוא נצרך ממקורות מזון טבעיים (כמו טוקופרול מהתזונה) ולא כתוסף מבודד.
-
תזונה ים-תיכונית מול דיאטה קטוגנית: התזונה הים-תיכונית מגובה במחקרי עוקבה אנושיים ארוכי-טווח (כולל מעקב של עשרות שנים על אלפי משתתפים), והיא מראה שיפור קוגניטיבי ניכר והגנה מפני דמנציה אצל נשאי ApoE4, בין היתר בזכות שינוי לטובה במטבוליטים בדם (כולסטרול, ספינגומיילינים ומעגל האוריאה). מנגד, הדיאטה הקטוגנית מציעה רעיון מבטיח - אספקת גופי קיטון כדלק חלופי לתאי העצב עקב הירידה בניצולת הגלוקוז במוחם של נשאים. עם זאת, הראיות לגביה מבוססות בעיקר על מודלים בבעלי חיים ומקרי בוחן קצרים, וטרם הוכחו בעקביות בניסויים קליניים מבוקרים בבני אדם או במחקרי בטיחות לאורך זמן.
הסכנה בפחמימות פשוטות: מחקר אורך מצא שדיאטה עתירת עומס גליקמי – ובמיוחד צריכת פחמימות פשוטות וחטיפים מתוקים בשעות אחר הצהריים - מעלה באופן מובהק את הסיכון לדמנציה אך ורק אצל נשאי ApoE4. הסיבה לכך היא שהגן נקשר לקולטני האינסולין במוח וחוסם אותם, מה שהופך את הנשאים לפגיעים בהרבה לסוכר. -
דיאטת MIND ונוגדי חימצון (קרוטנואידים): צריכה גבוהה של נוגדי חמצון צמחיים הנקראים קרוטנואידים (הנמצאים בירקות ירוקים ובפירות) האטה משמעותית את הירידה הקוגניטיבית אצל נשאים, כאילו היו צעירים ב-3 שנים. מחקרים הראו שרכיבים אלו מסוגלים לחצות את מחסום הדם-מוח (BBB) ולמנוע מחלבוני העמילואיד להיצמד ולהצטבר.
-
סיבים תזונתיים: צריכת סיבים גבוהה נמצאה כמפחיתה את הסיכון לירידה קוגניטיבית בכ-30% לכל תוספת של 5 גרם ביום אצל נשאי ApoE4 בלבד, בזכות תמיכה בחיידקי המעי.
המיקרוביום והדיסביוזה המוקדמת: נשאי ApoE4 סובלים מחוסר איזון חיידקי (דיסביוזה) במעיים עוד לפני הופעת תסמינים כלשהם. יש להם שפע גבוה של חיידקים פרו-דלקתיים (כמו Gammaproteobacteria) לצד מחסור בחיידקים טובים.
-
פרוביוטיקה, פרביוטיקה וחומצות שומן קצרות-שרשרת (SCFA): כאשר צורכים סיבים ופרביוטיקה (כמו אינוולין), חיידקי המעי המועילים מייצרים חומרים חיוניים כמו בוטיראט (Butyrate). חומר זה מפחית רמות עמילואיד במוח עד כ-40%, מחזק את מחסום המעי ומחסום הדם-מוח, ומכבה דלקות נוירוניות. גם תוצרי פירוק של טריפטופן (Indoles) מסייעים בהגנה על תאי העצב.
-
מגמות עתידיות וכלים מתקדמים (רב-אוממיקה ולמידת מכונה): המחקר המדעי מצביע על התקדמויות משמעותיות בשילוב גישות רב-אוממיקה (Multi-omics) ולמידת מכונה (ML) לחקר נשאי ApoE4 ומחלת אלצהיימר. אלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה הוכיחו יכולת לחזות באופן עקבי את "גיל המוח" של נשאים, בעוד שגישת הרב-אוממיקה מסייעת לפענח את הקשרים המורכבים בין המיקרוביום של המעי, גורמים תזונתיים, סביבה וגנוטיפ ה-ApoE, לצד זיהוי גנים הקשורים לשינויים בציר מעי-מוח..
בשורה התחתונה: המחקר החדש מוכיח פעם נוספת שגורם הסיכון הגנטי אינו מהווה גזירת גורל. בעזרת תזונה חכמה ומותאמת, הימנעות מסוכרים פשוטים, שומנים איכותיים ותמיכה במיקרוביום של המעי, יש בידינו את הכלים האפקטיביים ביותר לשמור על חדות מנטלית ובריאות מוחין לאורך שנים
גנטיקה איננה גזירת גורל! מי שאומר לכם הפוך... תברחו ממנו!
היכנסו לפוסט: "דמנציה - פארמה אל מול הטבע" כדי להבין יותר לעומק את המורכבות של דמנציה ואת היכולת של רכיבים מהצומח למנוע ולשפר את המצב.
מוזמנים לקרוא גם תזונה – גנטיקה ואפיגנטיקה.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
