לפעמים אני יכול להבין מדוע אנשים מעדיפים לתקוע את הראש באדמה ולא להתבונן במה שקורה כאן ועכשיו. זה באמת הכי נוח והכי קל!
לפעמים עוברת בי המחשבה של לחזור אחורה בזמן, לפני הנקודה שהתחלתי לראות דברים אחרת, ובמשל של סרט המטריקס, ליום שלפני הכמוסה. כי זה באמת לא פשוט לראות את כל הנזקים והכימיקלים והטכנולוגיות של התעשיות שמעמיסות על הגוף שלנו.
באחת ההפגנות שהייתי למניעת הפריסה של הטכנולוגיה 5G. אני עמדתי ליד הרמזור של הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ותפקידי היה חלוקת פליירים לעוברים ושבים ולהסביר קצת יותר למי שמעוניין.
זה לא שלא היו כאלה שרצו להקשיב, אבל הרוב היו בתוך הנייד שלהם ומחוברים לאוזניות ובלותות'. אז פלא שהם לא מרימים את הראש. או שהיו את רוכבי האופניים שהעדיפו לקחת סיכון ולרדת לכביש רק חלילה לא להכנס ולראות במה מדובר.
כל זמן שכוחי עדיין בגופי וברוחי, אני יוצא לסיבוב של ויטמין די, מחזק עצמי כל היום בכמויות אדירות של נוגדי חמצון כדי לממש את ייעודי ואמשיך להציג חומר שיראה לכם בריאות טבעית מהי.
היום אני רוצה לדבר על אחד הנושאים האהובים עלי בזמן האחרון והוא קשור לנוגדי חמצון שעוזרים לנו עם כל הרדיקלים החופשיים מכל כיוון. והוא קשור ל-3 חומצות אמינו: ציסטאין, גליצין וחומצה גלוטמית (גלוטמט), מהן הגוף מייצר אותו.
הגלוטתיון (GSH) הוא נוגד החמצון הראשי של הגוף שהתגלה כבר בשנת 1889. עם זאת, רק לפני כ-30 שנה החלו המדענים להבין את תפקידיו וגילו כיצד להעלות את רמותיו.
כל תא ותא יודע ויכול לייצר גלוטתיון, יחד עם זאת עיקר הייצור נעשה בכבד ואחריו ניתן לראות את הכליות, הריאות, הלב, המוח והלבלב[1]. שהם גם האיברים שהכי מתמודדים עם הסביבה ואתגרי אורח החיים.
רמות ייצור הגלוטתיון יורדות עם השנים. ההאטה מואצת אם ברקע יש מחלות כרוניות, שימוש בתרופות, מתח שלא מנוהל, טראומות, תזונה לקויה, זיהום סביבה, קרינה אלקטרו מגנטית וכדומה.
גלוטתיון קיים בגוף בשתי צורות: reduced GSH ו- oxidized GSH. כאשר הראשון הוא הצורה הנלחמת באופן פעיל ברדיקלים חופשיים. והשני מתרחש בתהליך שהוא צובר אלקטרון נוסף מהרדיקל החופשי. אנזים המכונה גלוטתיון רדוקטאז מפעיל את ההמרה חזרה לצורתו הפעילה. ההמרה הזו פוחתת במצבים של זיהום סביבתי רב, כלומר חשיפה מתמשכת לרדיקלים חופשיים וכתוצאה ממחלות כמו סוכרת ומחלות כליה.
GSH ממלא תפקידים חשובים רבים[1][2][3][4][5] כגון:
-
מווסת צמיחת וחלוקת תאים.
- סינתזה ותיקון DNA. הגנה על ה-DNA מעקה חמצונית במהלך חלוקת התא. כאשר ה-DNA עובר מוטציה על ידי רדיקל חופשי הגונב אלקטרון מה-DNA, גלוטתיון מתקן את המוטציה על ידי ויתור על אלקטרון ל-DNA.
- סינתזת חלבון ושמירה על החלבונים בצורתם התקינה והמתאימה.
- מוביל של חומצות אמינו הן לתוך התא והן החוצה מהתא. התנועה מבוצעת על ידי טרנספורטר). הגלוטתיון ממוקם בעיקר בתא, אבל האנזים שלו (y-glutamyl transpeptidase) נמצא על פני השטח החיצוניים של ממברנות התא. משמעות הדבר היא שהגלוטתיון התוך תאי מועבר אל מחוץ לתאים רבים והוא מעביר חומרים, כגון חומצות אמינו, פנימה ומחוץ לתא.
- קטליזטור של אנזימים רבים, כלומר הוא הגשר בתגובה הכימית בין אנזימים מסוימים. הקשר הגופרתי שבו מעורר או מפעיל אנזימים כך שיוכלו לבצע את תפקידם או להפוך לאנזים מורכב יותר אחר עם תיפקוד שונה.
-
מנקה ומנטרל רעלים.
- האנזים glutathione S-transferase שמיוצר בכבד לוקח את הקשר הגופרתי מהגלוטתיון ומצמיד אותו למולקולות הרעילות, זה הופך את הרעלן למסיס יותר במים ומרגע שרעלן מסיס במים, הוא מועבר למערכות החיסול של הגוף ומופרש מהגוף.
- אנזימים של גלוטתיון הופכים חומרים מסרטנים, באמצעות תגובה כימית, לתרכובות לא ריאקטיביות ולא גנוטוקסיות שניתן לסלק מבלי לגרום נזק לתא או ל-DNA.
הגלוטתיון גם יוצר אינטראקציה עם תרכובות כימיקלים זרים (בעיקר קסנוביוטיקה שעברה חמצון), מנטרל ומפרק אותם, ואז מסולקים מהגוף. - צימוד למתכות כבדות ניטרול וסילוק מהגוף.
-
תומך בפעילות מערכת החיסון פועלת בצורה הטובה ביותר אם לתאי הלימפה יש גלוטתיון מאוזן כהלכה.
על ידי הגדלת מספר הקולטנים התאיים והייצור של תאי T במהירות רבה יותר בעת הצורך (שיבוט של תאי T מרובים) בין היתר באמצעות ציטוקינים ממריצים.
גלוטתיון משפר גם את התפקוד החיסוני ההומורלי (מתווך נוגדנים), בכך שהוא מגן על התאים הלוקחים חלק בתגובה ההומורלית לאורך כל התהליך המורכב הזה. התהליך בקצרה: מקרופאגים בולעים ומעכלים את הפתוגן הפולש. החלקים המעוכלים מפעילים תאי T מסייעים אשר בתורם מפעילים את התפשטות תאי B שמפרישים את הנוגדנים.- *** תוספת מרץ 20
מחקר ממרץ 2020 בג'ורנל הרפואי Cell Metabolism מראה קשר בין גלוטתיון בניהול מצבים אוטואימוניים לרבות כאלה הקשורים לסרטן. וזה גם מתחבר לתפקיד של ויטמין די במערכת החיסון, שמשפר את הביטוי של גנים הקשורים ליצור גלוטתיון. הוא בעל תפקיד מרכזי גם במחזוריות התא (התמיינות ותמותה).
- *** תוספת מרץ 20
- מחזר רדיקלים תגובתיים (ROS) שנוצרים על ידי קרינה. גלוטתיון גם מונע מהתא לעורר אפופטוזיס (מוות תאי).
- מחזר נוגדי חמצון אחרים שהתחמצנו (חומצה ליפואית, ויטמין C ו-E) ובכך מחזיר להם את היכולת לנטרל רדיקלים. אז, במקום שהצבא הזה של נוגדי החמצון יישטף החוצה, הם ממוחזרים על ידי גלוטתיון ונשלחים חזרה לעבודה.
- מספק וקובע את הכמות והזמינות של ציסטאין עצבי.
- מווסת רמות של הומוציסטאין תורם ידוע לטרשת עורקים.
-
שומר על בריאות המיטוכונדריה ורמות הברזל
במאמר שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת Science חוקרים מציגים כיצד גלוטתיון שומר על בריאות המיטוכונדריה, האברון שאחראי על ייצור האנרגיה בגוף.
אני מתחיל ואומר שהחוקרים הם מאוניברסיטה על שמו של רוקפלר, המשפחה שאולי התחילה את היווצרות המערכת הבעייתית של הון שלטון ודיקטטורה רפואית. ברור לי שגם המדענים שבה מעריצים גדולים של הפארמה ומטרתם העיקרית היא יצור תרופות שיקבלו פרס נובל. תרופות שיחשבו מצילות חיים אך בוא בזמן יימצאו בעייתיות במיוחד כמו הסטטינים. ועדין המנגנון הוא חשוב ומענין.
הם מתחילים את ההסבר במשל: אם איש משלוחים משאיר חבילה על המדרגה הקדמית בבית מבלי להשאיר מסרון, סביר להניח שלא ידעו שהיא שם. תא רעב הממתין לתדלוק נמצא במצב דומה. יש להתריע על נוכחותם של חומרים מזינים מחוץ לדופן התא על ידי מנגנון חישה כך שחלבון טרנספורטר יוכל להכניס את ההזנה פנימה.
בתוך כל תא אנושי נמצאים אברונים עצמאיים הקשורים לקרום, שכולם זקוקים באותה מידה לדלק כדי לבצע פונקציות חשובות.
במחקר הנוכחי החוקרים גילו את החיישן הראשון מסוג זה למיטוכונדריה.
החוקרים מציינים שהחיישן הוא חלק מחלבון הממלא תפקיד משולש: הוא חש, מווסת ומספק את נוגד החמצון גלוטתיון אל פנים המיטוכונדריה, שם הוא ממלא תפקידים קריטיים בהפחתת תגובות חמצון ושמירה על רמות ברזל מתאימות. כלומר אם רמות הגלוטתיון אינן נשמרות במדויק במיטוכונדריה, כל המערכות נכשלות. אף אחד מאיתנו לא יכול לשרוד בלעדיו.
בשנת 2021 צוות החוקרים גילה שחלבון טרנספורטר בשם SLC25A39 מספק את החבילה. נראה שהוא גם מווסת את כמות הגלוטתיון. הם הבינו זאת כי כאשר נוגדי החמצון נמוכים, רמת ה-SLC25A39 עולה, וכאשר רמות נוגדי החמצון גבוהות, רמת ההובלה יורדת.
הממצאים הצביעו על כך שלמיטוכונדריה יש דרך כלשהי לזהות ולהתאים את הרמות המשתנות הללו. איכשהו המיטוכונדריה מבינה כמה נוגדי חמצון יש בה, ובהתאם לכמות הזו, היא מווסתת את כמות נוגדי החמצון שהיא מכניסה פנימה.
כדי להבין איך המיטוכונדריה עושה את זה, החוקרים השתמשו בשילוב של מחקרים ביוכימיים, מודלים מתמטיים וסקירות גנטיות כדי לגלות ש SLC25A39 הוא גם חיישן וגם טרנספורטר בו זמנית. יש לו שני תחומים עצמאיים לחלוטין. תחום אחד חש את הגלוטתיון והשני מעביר אותו.
החוקרים מציינים שהמבנה הייחודי של החלבון עשוי להסביר את יכולותיו. כאשר השוו את המבנה של SLC25A39 עם מבנים אחרים במשפחת הטרנספורטרים SLC במסד הנתונים AlphaFold protein structure, הם זיהו לולאה נוספת ייחודית בחלבון. וכשהם חתכו אותה, יכולות הטרנספורטר שלו נותרו ללא פגע, אבל הוא איבד את היכולת לחוש גלוטתיון. כלומר מציאת הלולאה המעניינת הזו הובילה מאוחר יותר להבנתנו את מנגנון החישה.
לדעת החוקרים מחקר גם מחזק את התיאוריה שגלוטתיון הוא "בן לוויה" של ברזל, שנדרש כמעט לכל הפונקציות בתוך התא.
החוקרים מציינים שברזל היא המתכת הנפוצה ביותר בתאים שלנו. אבל מתכת זו גם נוטה מאוד להתחמצן מה שיוצר עקה חמצונית בתאים, שגורמת לנזק. החוקרים מאמינים ששמירה על היחס בין רמות גלוטתיון לברזל חשובה מאוד, כי אם יש מעט מדי גלוטתיון, אז הברזל הופך להיות מאוד תגובתי, ואם יש יותר מדי גלוטתיון, הברזל לא יהיה שמיש. הניסויים שלהם קבעו כי SLC25A39 נושא חתימת ברזל ייחודית על פני השטח שלו כחלק ממנגנון חישת הגלוטתיון.
https://www.rockefeller.edu/news/34956-how-the-antioxidant-glutathione-keeps-mitochondria-healthy/
*** תוספת מאי 26 - מנגנוני הבקרה של הגלוטתיון
סקירה מקיפה ועדכנית שפורסמה במאי 26 בכתב העת Nutrients בוחנת את תפקידו המכריע של הגלוטתיון (GSH) במניעת מחלות כרוניות ותהליכי הזדקנות. המחקר, שניתח 109 מקורות איכותיים, ביקש לענות על השאלה האם תזונה בלבד מספיקה כדי לשמור על רמות גלוטתיון תקינות והאם יש הבדל קליני בין צריכת גלוטתיון ישירה לבין שימוש בפרקורסורים (חומרי מוצא) המעודדים סינתזה אנדוגנית.
הממצאים הראו כי לגלוטתיון תפקיד רב-מערכתי בנטרול רדיקלים חופשיים, הגנה מיטוכונדריאלית וויסות התגובה החיסונית, כאשר רמות נמוכות שלו נקשרות באופן עקבי למחלות קרדיו-וסקולריות, נוירודגנרטיביות והפרעות מטבוליות. המתודולוגיה של המחקר הדגישה כי בעוד שגלוטתיון קיים במזונות טריים כמו אספרגוס, אבוקדו וירקות מצליבים, הזמינות הביולוגית שלו במתן אוראלי רגיל היא נמוכה מאוד, לעיתים מתחת ל-1%, בשל פירוק מהיר על ידי אנזימי עיכול. לאור זאת, המסקנה הקלינית של החוקרים היא כי הדרך היעילה ביותר להעלאת רמות הגלוטתיון בגוף אינה דרך צריכת התוסף הישיר, אלא באמצעות תזונה עשירה בפרקורסורים כגון חומצות אמינו (גליצין, ציסטאין וגלוטמט), שימוש בתוספי פרקורסורים כגון GlyNAC, או שילוב רכיבים המפעילים את מסלול ה-Nrf2 (חלבון הפועל כ"מתג" גנטי המפעיל גנים נוגדי חמצון), וכן תמיכה גנטית ומטבולית באמצעות ויטמין D, התורם לביטוי גנים המעורבים במטבוליזם החיוני להפחתת עקה חמצונית.
סקירה זו מעניקה גושפנקא מדעית מחזקת לכל מה שעסקנו בו עד כה בכל הנוגע לתמיכה הטבעית בגוף. היא מאשרת כי ההתמקדות ב"חומרי הבניין" של הגלוטתיון – דרך תזונה עתירת גופרית, ירקות מצליבים ואומגה 3 – היא הגישה הבטוחה והאפקטיבית ביותר, בעוד שהסתמכות על תוספים ישירים ללא אסטרטגיה של ספיגה (כמו ננו-טכנולוגיה או עקיפת מערכת העיכול) עשויה להיות בעלת ערך מוגבל בלבד. הממצאים החדשים לא רק מאשררים את חשיבותם של האנזימים והחיישנים המיטוכונדריאליים שזיהינו בעבר, אלא מדגישים כי היכולת שלנו לנהל עקה חמצונית תלויה בראש ובראשונה ביצירה הפנימית של הגוף ("אנדוגנית"), דבר המעניק לכל אחד מאיתנו את הכוח לשלוט בבריאותו באמצעות בחירות תזונתיות מושכלות ביום-יום.
אז את החשיבות של הגלוטתיון הבנו ועכשיו צריך רק לדעת מה הם מקורות המזון שיכולים לתת לגלוטתיון בוסט.
איך מעלים את כמות הגלוטתיון?
פירות וירקות טריים במיוחד אספרגוס, ארטישוק, אבוקדו, תרד ובמיה, מנגו, אבטיח, ענבים, מזונות המכילים גופרית כגון ברוקולי, שום, בצל, כרוב ניצנים, כרובית וקייל.
הרבה ירוקים שעוזרים גם לכבד לייצר יותר גלוטתיון.
נבטים (חמניות, עדשים, מאש, אלאפלפא, ברוקולי).
צמחי מרפא: גדילן, שן ארי, מורינגה, שורש כורכום וזנגביל, קצח והל, ספירולינה, פטריות.
למזונות המכילים סלניום חשיבות גדולה במחזור של גלוטתיון.
למזונות המכילים ויטמין סי, אי וחומצה אלפא ליפואית.
בנוסף, גלוטתיון עובד טוב יותר כשיש לו “חיזוקים” טבעיים מהתזונה והסביבה:
- סביבה פנימית נקייה – חשיפה נמוכה לרעלים ומתכות כבדות מאפשרת לגלוטתיון ולמערכות ההגנה החמצונית לפעול באופן מיטבי.
- סלניום – חיוני להפעלת אנזימי הגנה חמצונית (כגון GPX1) שמהם גלוטתיון תלוי לפעול.
- נוגדי חמצון נוספים – ויטמינים C ו-E, חומצה אלפא-ליפואית ופוליפנולים מסייעים לגלוטתיון להמשיך לנטרל רדיקלים חופשיים ולהתחדש.
- פעילות גופנית מתונה – אימון אירובי תומך בביטוי אנזימי הגנה חמצונית ובשמירה על בריאות המיטוכונדריה, אבל עומס חמצוני גבוה מדי עלול להפחית את האפקטיביות.
*** תוסף מזון גלוטתיון (ננו טכנולוגיה הידרוסטאט, שחרור מושהה). מכיוון שהמחסן באירופה, עדיף לכתוב פרטים אישיים (שם, כתובת וכו') באנגלית ***
לעזרה בהזמנה ופרטים נוספים (בווטסאפ).
מכיוון שפעילות הגלוטתיות היא רוחבית (כל התאים, כל האיברים, כל המערכות) הוא חשוב לכל מצב... בריא או פתולוגי, במיוחד בעידן הנוכחי של מזהמים תעשייתיים מכל כיוון (אוויר, מים ומזון).
*** תוספת יולי 26 - סוכרת וסיבוכיה
מחקר מקיף שפורסם ביולי 26 בכתב העת Nutrients, בחן את היעילות והבטיחות של השלמת גלוטתיון במטרה לתקן את חוסר האיזון החמצוני המלווה בסוכרת. החוקרים זיהו כי בחולי סוכרת קיימת הפרעה בסינתזה האנדוגנית של גלוטתיון, הנובעת ממחסור זמין בציסטאין וגליצין, דבר המותיר את התאים חשופים לנזקי רדיקלים חופשיים. במסגרת סקירה ספרותית ומטא-אנליזה של 28 מחקרים רלוונטיים, נמצא כי התערבות בתוספי גלוטתיון או פרקורסורים (חומרי מוצא) כמו NAC ו-GlyNAC, הצליחה לשקם את המאגרים התוך-תאיים, לשפר את תפקוד המיטוכונדריה (תחנות הכוח של התא), ולהפחית משמעותית את העקה החמצונית, שיפור ברגישות לאינסולין ובמדדי תפקוד אנדותליאלי (בריאות כלי הדם). כמו כן, נמצא כי תוספת ישירה של גלוטתיון נספגת היטב ואינה פוגעת בייצור העצמי של הגוף. ברמה הקלינית, ההתערבות הראתה פוטנציאל משמעותי בהקלת כאב נוירופתי סוכרתי ושיפור ה-HbA1c (מדד לרמת הסוכר הממוצעת בדם לאורך זמן), כאשר פרופיל הבטיחות נמצא גבוה במיוחד ללא רעילות כבדית או כלייתית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש להימנע מ"ניקוי רדיקלים" בלתי מבוקר שעלול לשבש איתותים פיזיולוגיים חיוניים של הגוף. מסקנתם המרכזית היא שגלוטתיון מהווה רכיב מפתח ב"ארגז הכלים" הטיפולי העתידי, כיוון שהוא אינו פועל רק כנוגד חמצון, אלא כמעגן מטבולי המשפר את גמישות התאים ומשקם את התקשורת הבין-תאית שנפגעה בשל מחלת הסוכרת.
מחקר זה מעניק אישור קליני לראיות המצטברות בשנים האחרונות, ומעביר את הדיון המדעי מהשערות תיאורטיות לגישה טיפולית יישומית. בעוד שבעבר התייחסו לחסר בגלוטתיון כתוצר לוואי פסיבי של דלקת וסוכרת, המחקר הנוכחי מדגיש כי מדובר בצוואר בקבוק מטבולי שניתן לתקן באופן פעיל. ויכול להשתלב באופן סינרגטי גם עם תרופות סוכרת קלאסיות.
ראו גם חשיבות של גלוטתיון:
במגפות "וירליות".
בסיסטיק פיברוזיס.
במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
דום נשימה חסימתי.
מחלת ניוון השרירים.
בוויסות מיני חמצן תגובתיים (ROS).
בוויסות חנקן חמצני (NO).
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
