השימוש בטכנולוגיות רבייה מסייעות (ARTs) עקב ירידה בפוריות עולות עם השנים וזה מצביע על השכיחות העולה וגוברת של בעיות פוריות בעולם. למעשה עד אחת מכל שש נשים בגיל הפוריות חווה קשיים להרות או לשאת את ההריון עד סופו בצורה טבעית.
אי פוריות מוגדרת כחוסר יכולת להרות לאחר 12 חודשים של יחסי מין לא מוגנים, והיא יכולה להיגרם על ידי גורמים נשיים ו/או זכרים או מנגנונים לא מוסברים.
הפרעות בשחלות אחראיות לאי פוריות בכ-1 מכל 4 זוגות עקרים.
מדד רגישות השחלות (OSI) הוא מדידה של יכולת השחלה המשקפת את התגובה לגירוי ההורמון האקסוגני (FSH) במהלך ART, והוא מתאים בין מספר רב של משתנים כמנבא עיקרי של לידות חי. OSI נמצא בקורלציה עם סמנים מבוססים של רזרבה שחלתית כמו הורמון אנטי מולריאני (AMH), ספירת זקיקים אנטרליים (AFC) ורמות FSH בסיסיות, אבל זה קשור יותר לשיעור לידות חיות כנראה בגלל שהוא משקף לא רק את מאגר הביציות שנותר אלא גם היבט תפקודי של השחלות.
גורמים סביבתיים: משבשי אותות אנדוקריניים
בהתחשב בחשיבותם של ההורמונים בתפקוד השחלות במהלך ההתפתחות כמו גם בחיים הבוגרים, סביר להניח שכימיקלים מתוצרת אדם המשבשים את המערכת האנדוקרינית תורמים לשיעורי אי הפוריות הללו. קבוצה של כימיקלים משבשים אנדוקריניים (EDCs) מוגדרים כחומרים או תערובות אקסוגניים שמשנים את תפקודי המערכת האנדוקרינית וכתוצאה מכך גורמים להשפעות שליליות באורגניזם שלם, או בצאצאים שלו.
למרות שמאות כימיקלים סומנו כחשודים כ-EDC, רק מעטים סווגו ככאלה באיחוד האירופי.
תשומת לב מיוחדת ניתנת ל-EDC ידועים/חשודים כגון פתלטים, ביספנולים וחומרים פר ופוליפלואורואלקיל (PFAS), אשר נקשרו לתוצאות קליניות של פוריות.
הכימיקלים הללו נפוצים ונמצאים בכל מקום, בפלסטיק וכן במוצרים הנצרכים ביומיום, כולל טיפוח אישי וחפצי בית.
בשל הפוטנציאל שלהם לשבש את המערכת האנדוקרינית, הם עלולים להשפיע לרעה על היבטים בריאותיים מרובים, כולל בריאות הרבייה.
רוב המחקרים התמקדו עד כה בהשפעות של כימיקלים בודדים, ולא הצליחו ללכוד את המורכבות של החשיפה למיגוון העצום של EDC's דרך המזון ומוצרי הטיפוח וההיגיינה. ולכן המתודולגיה הנכונה ביותר כדי לבחון את ההשפעות על האיברים ההורמונליים ותהליכי הרוויה צריכות להיות בפוקוס על החשיפה המשולבת.
את זה בדיוק בחרו לבחון חוקרים מהולנד, שוודיה ואסטוניה. את המחקר האפידמיולוגי שלהם שכלל 333 נשים שעברו הליכי ART בשתי מרפאות פוריות בשוודיה ובאסטוניה הם פרסמו בספטמבר 22 בג'ורנל Environmental Research. והם מצאו שמדד הרגישות השחלתי OSI היה נמוך מובהק סטטיסטית בריכוזים גבוהים יותר של סכום המטבוליטים של הפתלאט (DEHP) ,methylparaben, PFUnDA ו-PFOA מה שמעיד על יכולת חומרים אלה לפגוע בפעילות השחלות ובפוריות האישה.
*** תוספת ינואר 25
במאמר סקירה שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Frontiers in Public Health, חוקרים מדווחים על גוף המדע הרחב המחבר השפעות שליליות למערכת הרבייה הנשית, כגון אי פוריות, עם חשיפה לכימיקלים משבשי אנדוקריניים (EDCs). המחברים מכנים את ההשפעות הללו כדאגה משמעותית לבריאות הציבור, שכן יש עדויות הולכות וגדלות של EDCs עם גורמי סיכון לירידה בפוריות.
בסקירה זו מסוכמים למעלה מ-100 מחקרים כדי להראות את הקשר בין חשיפה ל-EDC והשפעות הרבייה בנשים, כולל אי פוריות ומחלות נלוות כגון אנדומטריוזיס, אי ספיקת שחלות מוקדמת (POI) וחוסר ויסות של הציר האנדוקריני. המחקרים כללו חקירה של "המנגנונים שבאמצעותם EDCs גורמים להזדקנות השחלות, פוליקולוגנזה (הבשלת הזקיקים), ירידה באיכות הביציות, הפרעות בביוץ, התפתחות וקליטה של רירית הרחם, אנדומטריוזיס, הפרעות בהתפתחות העובר ומודולציה אפיגנטית", קבעו המחברים.
תוצאות ממחקרים אלה מראות שחשיפה ל-EDCs יכולה להוביל לאי פוריות והשפעות רבייה באמצעות מנגנונים שונים. אחד המנגנונים המתוארים ביותר הוא כאשר EDCs מחקים הורמונים כגון אסטרוגן ונקשרים לקולטנים שלהם מה שמוביל להפרעה הורמונלית שיכול לשנות את תהליך הביוץ.
בנוסף, עקה חמצונית ברקמות השחלות, הפוגעת בתאים ופוגעת בתפקודם, נגרמת על ידי מספר EDCs. לפיכך, EDCs משבשים את התפתחות זקיקי השחלות ויכולים להיות רעילים ישירות לגמטות (תא רבייה) ולהפחית את מספרם ואיכות. מנגנונים אלה מובילים לחריגות כגון חצוצרות חסומות, הפרעה בשחלה/ות, הפרעות ברחם, אי ייצור ביציות, ביציות לא תקינות ודלקת מקומית.
החוקרים מזכירים גם בין מספר גורמים ספציפיים:
- חומרי הדברה חקלאיים קשורה לירידה בפוריות, תוצאות גרועות של הפרייה חוץ גופית (IVF), אי ספיקה שחלתית (POI), תסמונת שחלות פוליציסטיות ואנדומטריוזיס. החוקרים מסבירים שאם הביצית לא יכולה להבשיל ההפריה לא יכולה להתרחש. יתרה מכך, אם איכות הביצית המשתחררת נפגעת עקב שינוי בהבשלה, ההפריה עלולה להתרחש, אך ביציות עם חריגות יובילו לשיעורי הריונות נמוכים משמעותית.
- קוטל העשבים Atrazine - מזהם סביבתי נפוץ משבש אנדוקריני רעיל לרבייה.
- חומר הדברה אנדוסולפן - מפחית את הביטוי של סמני רירית הרחם העיקריים של קליטה ומשפיע על קליטת רירית הרחם הרגילה והפוגעת בתהליך השתלה.
- קוטלי החרקים Methoxychlor ו-DDT בזמן הריון נקשר למחלות שחלתיות, DDT גם קשור לפגיעה בצמיחת העובר, וחוסר תפקוד מטבולי שעלול להוביל להפלה.
החוקרים מסכמים שההשפעה של EDCs משתרעת מעבר להורדת שיעור ההריון המוצלח והעלאת הסיכון להפלה בקרב נשים; הם גם פוגעים בבריאות הרבייה העתידית של העובר שכן זהו חלון התפתחותי קריטי ובו חשיפה כימית יכולה להוביל לשינוי גנום במהלך תכנות מחדש של תאי נבט עובריים.
*** תוספת אפריל 25
סקירת ספרות מקיפה שפורסמה במרץ 25 בכתב העת Environment & Health ניתחה ראיות ממעקב ביולוגי אנושי, מחקרים אפידמיולוגיים ומחקרים טוקסיקולוגיים המקשרים השפעות שליליות על בריאות הרבייה של נשים, ובמיוחד על השחלה, מחשיפה לחומרי הדברה. הספרות המדעית, שכוללת למעלה מ-200 מחקרים שבוצעו ב-25 השנים האחרונות, מצאה שחשיפה לחומרי הדברה מאיימת על בריאות נשים באמצעות תפקוד לקוי של השחלות.
החוקרים כתבו: "מחקרים אפידמיולוגיים הראו שחשיפה לחומרי הדברה קשורה להפרעות בתזמון הווסת (המוקדמת/מאוחרת), הפרעות במחזור החודשי, גיל מעבר מוקדם, זמן ארוך עד לכניסה להריון, תסמונת שחלות פוליציסטיות, אי ספיקה שחלתית, אי-פוריות וכישלון השרשה (הפריה)". הם ממשיכים, "הן מחקרים in vivo [בבעלי חיים] והן in vitro [בתאים] הראו שחשיפה לחומרי הדברה משבשת את מחזור הייחום, מפחיתה את מאגר הזקיקים, משנה את רמות ההורמונים ופוגעת בהבשלת הביציות".
השלכות אלו על הרבייה נצפות בסוגים רבים ושונים של חומרי הדברה, כגון קוטלי חרקים, כולל חומרי הדברה אורגנו-כלוריים (OCPs), אורגנו-פוספטים (OPs), פירתרואידים וניאוניקוטינואידים, כמו גם קוטלי עשבים וקוטלי פטריות. עם זאת, המחברים מעירים על פערים במחקר הנוכחי: "חלק ניכר מהראיות האפידמיולוגיות הזמינות מתמקד בקוטלי חרקים מדור קודם, כגון OCPs, ובתת-קבוצה של קוטלי חרקים שעדיין בשימוש אך בירידה, כגון OPs. מחקר מועט נעשה על קוטלי חרקים חדשים יחסית שהשימוש בהם הולך וגובר, כגון ניאוניקוטינואידים. בהשוואה לקוטלי חרקים, נערכו פחות מחקרים על קוטלי עשבים וקוטלי פטריות, אם כי נתוני ניטור ביולוגי מראים כי חומרי הדברה אגרוכימיים אלה מזוהים גם בשיעורים גבוהים יחסית בדגימות ביולוגיות אנושיות." כלומר מחליפים הרכבים שעליהם אין מידע.
יחד עם זאת הם מציינים שלמרות הכמות הלא פרופורציונלית של ספרות מדעית הזמינה עבור כל סוגי חומרי ההדברה, הראיות מראות מנגנוני פעולה משותפים של כימיקלים שונים אלה על תפקוד השחלות. החוקרים מדווחים כי מנגנונים אלה כוללים השפעות על קולטני סטרואידים, סינתזת הורמונים, עקה חמצונית, דלקת, שינויים אפיגנטיים ושינויים מסלולי איתות.
החוקרים מסבירים שהשחלות, החיוניות לרבייה הנשית, מספקות פונקציות רבות הכוללות ייצור ביציות וסינתזה של הורמוני סטרואידים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון, אשר ממלאים תפקיד בשמירה על רקמת הרבייה, ויסות תפקוד השחלות והביוץ, וביצירת הריון. תפקודים חיוניים אלה מאוימים על ידי חשיפה לחומרי הדברה, אשר "יכולה להפריע לסינתזת הורמוני סטרואידים על ידי שינוי הפעילות והביטוי של אנזימים מרכזיים המעורבים בסטרואידוגנזה, מה שמוביל לתפקוד לקוי של השחלות". כמו כן מחקרים רבים בסקירהמראים השפעות שונות על השחלות, כולל מחזורי ייחום/מחזור חודשי לא תקין, מספר זקיקים מופחת/רזרבת שחלתית מופחתת, שינויים ברמות ההורמונים, הפרעה בהבשלת ביציות, ירידה במשקל השחלות, ירידה בפוריות וסיכונים מוגברים להפרעות שחלות כגון תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) ואי ספיקה שחלתית מוקדמת (POI). החוקרים מסכמים שמחקרים אלה מספקים ראיות לכך שחשיפה לחומרי הדברה מהווה איום גדול על בריאות הרבייה של נשים.
מחקרים נוספים וספציפיים המקשרים בין EDC's לפריון [1][2]:
- BPA - ביספינול איי [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18][19].
- BPS/BPF//BPAF (תחליפי ביספינול) [1][2][3][4][5][6][7].
- פתלטים [1][2][3][4].
- Persistent organic pollutants (POPs) - חומרי הדברה, DDT, PCBs דיוקסין [1].
- גלייפוסט [1][2][3][4][5][6][7].
- פארקוואט [1].
- אטרזין [1].
- פרבנים [1].
- ארסן [1].
- כספית [1].
מזהמים תעשייתיים נוספים שנמצאו משפיעים על פוריות האישה
- קרינה אלקטרומגנטית (פלאפונים) [1][2][3][4][5][6][7].
- פלואוריד [1][2][3][4].
- מונוסודיום גלוטמט (MSG)[1].
- חיסון פפילומה [1].
המשתמע מכל הדברים הללו לכל הזוגות שמעוניינים להיכנס להריון ולילדים שיירצו בעתיד להיות הורים - יש להמנע ככל הניתן מהמגע עם המוצרים הללו!
ומי שחושב שחומרים אלה לא משפיעים על פוריות הזכרים ומעלים סיכון לסרטן הערמונית תיכנסו למאמרים הבאים:
החלק של המיקרוביום
מחקר חתך שפורסם באפריל 25 בכתב העת Frontiers In Nutrition, בחן את הקשר בין אינדקס (DI-GM) לבין הסיכון לבעיות פוריות האישה.
המחקר כלל 3,053 נשים בגילאי 18-45 ממאגר הנתונים של סקר הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) שנערך בין השנים 2013-2018. 370 משתתפות (12.12%) סווגו כעקרות.
ציון DI-GM חושב מממוצע של שני ראיונות תזונה בני 24 שעות.
תוצאות הניתוח הראו שיעור גבוה יותר של משתתפות עם ציוני DI-GM נמוכים עם אי פוריות.
ניתוח רב-משתני הצביע על קשר שלילי בין DI-GM לבין הסיכון לאי פוריות אצל נשים הן במודל המותאם במלואו (מודל 3) OR=0.89. והן במודל שבישווה בין הרבעון הגבוה (Q4 מול הרבעון הנמוך (Q1) OR=0.63. כפי המוצג בתמונה
*** תוספת אוקטובר 25
מחקר חתך מקיף שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition על נתונים מ-5,489 נשים אוסטרליות בגיל הפוריות, ביקש להבין האם דפוסי תזונה ספציפיים (כמו הדיאטה הים-תיכונית) עדיפים על פני הנחיות אכילה כלליות בתמיכה בפוריות. המחקר השתמש במספר מדדים, כולל מדד הפוטנציאל הדלקתי של התזונה DII, מדד העמידה בהנחיות התזונה הלאומיות DGI, וניתוח דפוסים בפועל.
המחקר נערך מתוך ההבנה כי דלקת כרונית היא מנגנון מתווך מרכזי הפוגע בתהליכי הביוץ וההשרשה ברחם. הנתונים נותחו באמצעות השוואה בין הרבעון הגבוה ביותר של צריכה בריאה לבין הרבעון הנמוך ביותר. ההשוואה הראתה עקביות ברורה: נשים ברבעון הפרו-דלקתי ביותר (הרבעון הגבוה ביותר של מדד DII המאופיין בצריכה מוגברת של שומן רווי, סוכרים, בשר מעובד ומזון מהיר) היו בסיכון גבוה ב-53% לדווח על בעיות פוריות, בהשוואה לאלו ברבעון האנטי-דלקתי ביותר. הנתונים המובהקים ביותר נצפו בדפוס התזונתי הים-תיכוני (עשיר בפירות, ירקות, דגנים מלאים ודגים), שם צרכניות ברבעון הגבוה היו בסיכון נמוך ב-31% לקשיים בפוריות בהשוואה לרבעון הנמוך. היתרון נצפה גם אצל נשים שעמדו בהנחיות התזונה הלאומיות, כאשר הרבעון הגבוה נרשם סיכון נמוך ב-24% לבעיות פוריות בהשוואה לרבעון הנמוך.
המסקנה הקלינית של החוקרים הייתה מהותית: מכיוון שדפוסים אנטי-דלקתיים ודפוסי תזונה ים-תיכונית חולקים רכיבים מרכזיים עם הנחיות אכילה בריאה רחבות (הדגשת מזון מן הצומח וצמצום מזון מעובד), נראה כי אין יתרון ייחודי לדיאטות פוריות מחייבות ונוקשות. במקום זאת, אימוץ הרגלי אכילה בריאים וכלליים, התואמים את ההנחיות המקצועיות, יכול לספק תמיכה מספקת בפוריות האישה ומספקת חלופה גמישה וקלה יותר ליישום.
ממצא זה משלים את המחקר על מדד DI-GM (אינדקס תזונה-מיקרוביום) שלעיל. יחד, שני המחקרים מחזקים את התפיסה כי לא רק המזהמים הסביבתיים פוגעים בפוריות, אלא גם התזונה הפרו-דלקתית, אשר משפיעה לרעה על המערכת ההורמונלית ועל המיקרוביום, וכי יש להתמקד בהקפדה על איכות התזונה הכוללת כדי לייעל את הפוריות.
דברים שיכולים לסייע לפוריות ולמנוע את הנזקים של המזהמים הסביבתיים:
תזונה מבוססת צומח עשירה באומגה 3 ו-9, פלבנואידים וצריכה מופחתת של בשר אדום ומעובד[1].
- *** תוספת יולי 26
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה ביולי 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחנה את הקשר בין דפוסים תזונתיים אנטי-דלקתיים, ובראשם הדיאטה הים-תיכונית ומדד הפוטנציאל הדלקתי של התזונה (DII), לבין בריאות מערכת הרבייה של נשים. המחקר נועד להעריך כיצד דבקות בתזונה עשירה ברכיבים נוגדי דלקת ונוגדי חמצון משפיעה על תפקוד שחלתי, פרופיל הורמונלי וסיכון למצבים כגון אי-פוריות.
מסגרת הסקירה שהתבצעה לפי הנחיות PRISMA וכללה חמישה-עשר מחקרים, נמצא כי פוטנציאל תזונתי דלקתי גבוה (DII גבוה) קשור בעלייה של שבעים אחוזים בסיכון לאי-פוריות (OR = 1.70) ללא הטרוגניות (0%) המעיד על עקיבות גבוהה, מהימנות רבה ותקיפות משמעותית. מנגד, דבקות גבוהה בדיאטה הים-תיכונית נמצאה קשורה לרמות גבוהות יותר של ההורמון האנטי-מולריאני (AMH), ספירת זקיקים אנטראליים גבוהה יותר, והפחתה של 71% אחוזים בסיכון לתגובה שחלתית ירודה. החוקרים מציינים כי רכיבי התזונה הים-תיכונית פועלים להפחתת עקה חמצונית, שיפור רגישות לאינסולין וויסות מסלולים אנדוקריניים, אך מדגישים כי בשל היות הראיות תצפיתיות, מדובר בממצאים אסוציאטיביים המחייבים ניסויים מבוקרים אקראיים טרם יישום קליני.
תוספת זו משתלבת מהדקת את המסגרת המדעית של המאמר, בכך שהיא מעניקה אישור קליני רוחבי רחב היקף המאשש את הקשר הישיר שבין עומס דלקתי תזונתי לבין פגיעה "פריונו-שחלתית, ומחזקת את החשיבות הקלינית של אימוץ דפוס תזונתי אנטי-דלקתי להגנה על תפקוד השחלות ואיכות הביציות מול נזקי הסביבה.
- סלק [1].
פיטוכימיקלים / נוגדי חמצון:
- קיו 10 [1][2][3].
- רזברטרול.
- חומצה אלפא ליפואית [1].
- ויטמין סי, אי, איי, אבץ, גלוטתיון) וחומצה פולית [1][2][3].
- NAC אן אצטיל ציסטאין [1].
- פיטואסטרוגנים [1][2] גניסטאין [3].
- אומגה 3 [1].
ויטמינים ומינרלים:
- ויטמין די [1][2][3][4][5][6].
- קומפלקס בי ופולאט [1].
- בי 12 [1][2].
- מולטיויטמין להריון הכולל חומצה פולית [1].
-
מינרלים: מאמר סקירה ממרץ 24 בכתב העת Nutrients
ברזל (Fe) חיוני למחזור החודשי, כאשר חסרים גורמים לחוסר איזון הורמונלי ואנמיה המשפיעים על זרימת הדם לשחלות ועל סדירות הביוץ.
במהלך השלב הפוליקולרי והביוץ, סלניום[1], סידן ואבץ משחקים תפקיד מהותי. לסידן חלק בלתי נפרד מהפעלת הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH) המווסת הפעלת ביציות, והתפתחות זיגוטית והוא גם מווסת שליחים החיוניים לאיחוי זרע. במהלך המחצית הראשונה של המחזור החודשי, המכונה השלב הפוליקולרי, הפרשת GnRH מוגברת מגרה את שחרור הורמון מעודד הזקיק (FSH) והורמון הצהבה (LH), שהם חיוניים להתפתחות הזקיקים ולהכנת הגוף.
עבור הביוץ - במחצית השנייה, השלב הלוטאלי, הפרשת GnRH מופחתת כאשר עליית רמות הפרוגסטרון מהגופיף הצהוב מפעילה משוב שלילי על ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח. אבץ מסייע בסינתוז הורמונים דרך סינתזת LH, FSH וסטרואידים ויחד עם סלניום מגן על הביצית מפני מיני חמצן תגובתיים (ROS).
בשלב הלוטאלי - ברזל, אבץ, סידן ומגנזיום תומכים ביחד בתפקוד רירית הרחם. סידן שולט בקליטה של רירית הרחם. חוסרים בברזל ואבץ עלולים לפגוע גם בקליטה של העובר.
מגנזיום שידוע גם כמרפה שריר חלק עשוי להשפיע על מקרים של ווסת רטרוגרדית (דם המכיל תאי רירית רחם) ולהפחית את גורם הגדילה של האנדותל של כלי הדם, מה שמציע יתרונות פוטנציאליים למצבים כמו אנדומטריוזיס.
ליוד וגם לסלניום, בשל הקשר שלהם עם הורמוני בלוטת התריס, חיוניים לאורך כל המחזור החודשי. החסרים שלהם עלולים לשבש את האיזון ההורמונלי, את בריאות רירית הרחם, את התפתחות הזקיקים ואת הפוריות הכללית.
רמות גבוהות של אינסולין עלולות לגרום לשחלות לייצר אנדרוגנים (סטרואידיים) מוגברים, כגון טסטוסטרון, העלולים להפריע לתהליכים הנשלטים על ידי אסטרוגן ופרוגסטרון. לפיכך, רמות אינסולין מאוזנות הן חיוניות ליעילות המטבולית והן ליעילות הרבייה. מגנזיום, אבץ וכרום חשובים מאוד לאיזון הסוכרים.
במצבים של דלקת ועקה חמצונית מייצרים עומס של ברזל, חסר של סלניום, אבץ ומגנזיום וחוסר איזון של נחושת ומנגן. הקובץ המלא.
____
____
צמחי מרפא:
- מאקה [1].
-
שיח אברהם [1][2][3] + תוסף ויטמינים ומינרלים [1].
- שיח אברהם + מאקה ופולאט [1].
- פורמולה סינית yangjing [1][2].
- פאוניה [1].
- שן הארי [1].
- ג'ינג'ר [1].
מיקרוביום:
- סקירה שפורסמה בדצמבר 24 בכתב העת Reproductive and Developmental Medicine בחנה כיצד קהילות מיקרוביאליות במערכת הרבייה הנשית - במיוחד ממשפחת Lactobacillus. - משפיעות על השתלת עוברים, הצלחת ההריון ומחלות גניקולוגיות.
החוקרים מאוניברסיטת הונג קונג ניתחו מחקרים עדכניים על מיקרוביום הרבייה והשפעותיו על הפוריות. הם מצאו שסביבת רחם הנשלטת על ידי לקטובצילוס (LD) משפרת משמעותית את תוצאות ההריון. באופן דומה, שיעורי הצלחת ההריון היו גבוהים יותר בסביבות LD.
החוקרים מציינים שלקטובצילים עוזרים על ידי שמירה על pH נמוך במערכת הרבייה, ומונעים מחיידקים אחרים (כמו E. coli) להשתלט.
החוקרים מציינים כמה שרשראות חיידקים אחרים שיכולים לסייע כגון: Bifidobacterium המייצר חומצת שומן קצרת שרשרת מסוג אצטט, Pevotella שמייצר אצטט, Eubacterium, שמיצר בוטיראט) ו-Enterobacter, שמייצר פרופיונאט). חומצות שומן אלה מווסתות תגובות חיסוניות חיוניות להשתלת עוברים.
המחקר גם הדגיש שנשים שעברו הפריה חוץ גופית עם מיקרוביום רחם ללא LD היו בסבירות נמוכה בהרבה להגיע להריון. בנוסף, שיבושים בהרכב המיקרוביוטה נקשרו למצבים כגון דלקת ברירית הרחם כרונית, אנדומטריוזיס וכשל בהשתלה חוזרת (RIF). זה יכול להסביר מדוע נשים מסוימות נאבקות עם אי פוריות בלתי מוסברת למרות שאין להן בעיות רבייה ברורות.
החוקרים מסכמים שממצאים אלה מדגישים את הצורך בטיפולי פוריות ממוקדים יותר, כולל התערבויות מבוססות מיקרוביום. החוקרים מציעים כי פרוביוטיקה או טיפולים מותאמים אישית לשיקום מיקרוביום בריא יכולים לשפר את תוצאות הפוריות, במיוחד עבור נשים הנאבקות עם כישלון IVF.
https://www.the-microbiologist.com/news/lactobacillus-dominated-uterus-significantly-boosts-pregnancy-outcomes/5257.article - פרוביוטיקה [1] גם במצבים של הפלות מרובות [2].
