אלרגיה היא תגובה חיסונית לא מבוקרת של הגוף לחומר מסוים בסביבה, שעל פי רוב אינו מזיק לגוף, כגון אבקנים, קרדית אבק, עובשים. כמו כן ייתכנו חומרים סינתטיים שאנשים יגיבו להם כאלרגנים.
התסמינים הם תלויי מיקום החשיפה והחולשה האישית של האדם. זה יכול להיות בדרכי הנשימה וזה יכול להיות תגובה אלרגית בעור.
המיקרוביום הוא אוסף של מיקרואורגניזמים החי על ובתוך המארח בסימביוזה עד שהיא מופרת. החיידקים נחקרו בעשורים האחרונים ונמצאו חשובים במיוחד לבריאות המארח במיוחד בכל הקשור למערכת החיסון.
המזון העיקרי של אותם חיידקים הוא סיבים תזונתיים. מהם נוצרים למשל חומצות שומן קצרות (SCFAs) בעלות תפקיד חשוב בניהול תגובות חיסוניות.
מחקר של אוניברסיטת מונאש שחקר את ציר המעי-עור, מצא כי תסיסה מיקרוביאלית של סיבים תזונתיים במעי יכולה להגן מפני מחלת עור אלרגית.
המחקר פורסם ביוני 22 בג'ורנל Mucosal Immunology.
החוקרים הראו כי תסיסה של סיבים במעי על ידי חיידקים וייצור לאחר מכן של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), במיוחד בוטיראט הגן מפני אטופיק דרמטיטיס בעכברים.
החוקרים מציינים שעבודה קודמת של הקבוצה שלהם ואחרות, התמקדה ביתרונות הבריאותיים המקומיים של SCFAs במעיים, בריאות ובכלי הדם והלב והם תהו אם זה עשוי להגיע גם לעור, שהוא אזור שלא ממש נחקר.
זה בסדר לחשוב שלתזונה יש השפעה מיטיבה על העור אבל הקשר בין תזונה לפעילות המיקרוביום והשפעתו על העור איננה מבוססת דיה.
ולכן החוקרים בחנו זאת על עכברים והאכילו אותם בתזונה עשירה בסיבים וקבוצה אחרת קיבלה SCFAs מטוהרים.
החוקרים סימנו את הבוטיראט עם איזוטופים ועקבו אחריו בגוף - זה לקח רק דקות להגיע לעור היכן שהוא שיפר את חילוף החומרים של קרטינוציטים (תאי עור), קידם את התבגרותם ותמך בייצור את המרכיבים המבניים העיקריים הנדרשים למחסום עור בריא.
התוצאה של זה הייתה שמחסום העור היה מחוזק נגד אלרגנים. החוקרים השתמשו באלרגנים של קרדית אבק הבית - שבדרך כלל חודרים את מחסום העור, מפעילים את המערכת החיסונית ומתחילים תגובה אלרגית.
החוקרים ציינו שמסתבר שמערכת החיסון הייתה משנית לתפקוד מחסום העור הזה. כלומר לטיפול בבוטיראט או דרך הסיבים היתה הגנה משמעותית מפני התפתחות דלקת עור אלרגית.
https://www.monash.edu/medicine/news/latest/2022-articles/dietary-fibre-in-gut-may-help-with-skin-allergies-monash-study
מאמרים נוספים שמציגים את החיבור בין סיבים - מיקרוביום - אלרגיות
Effect of Dietary Fiber and Metabolites on Mast Cell Activation and Mast Cell-Associated Diseases
butyrate may regulate mast cell function indirectly via secondary pathways.
Taken together, mast cell function has been shown to be susceptible to the immunoregulatory effects of dietary fiber and butyrate.
Dietary Fibers: Effects, Underlying Mechanisms and Possible Role in Allergic Asthma Management
dietary fibers can play a protective role in both the onset as well as symptom control of allergic asthma. Besides the possible immunostimulatory effects by the dietary fiber metabolites, SCFAs, that diminish asthma onset and severity, dietary fibers and non-fermentable fibers can potentially also directly stimulate immune functions
Prebiotics: Mechanisms and Preventive Effects in Allergy
future strategies based on prebiotics supplementation to prevent allergies may be promising. Indeed, prebiotics can directly or indirectly modulate the three major systems that are dysfunctional in allergic disease development: the microbiota, the IS and the epithelial barriers
Nutrition and Allergic Diseases
Our understanding of the influence of nutrition on allergic diseases is increasing steadily. The papers in this special issue provide an overview of current knowledge in the field and identify several of the directions in which developments are taking place.
רכיבים ומזונות נוספים שניתן לצרוך הן כמניעה והן לטיפול: מורינגה, עשב שעורה, ספירולינה, קצח וכורכום (ניתן לשלב בינהם). בזמן התקף, ניתן להיעזר בקוורצטין, שמתפקד כנוגד חמצון, נוגד דלקת ומווסת תהליכים חיסוניים לרבות אלרגיות. שילובו יחד עם ויטמין סי, ויטמין די ואומגה 3 חשוב גם כן. וכמובן לשמור על מיקרוביום מגוון ומשגשג.
מאמר קשור נוסף: הקשר בין חשיפה לשמש ויטמין די ומיקרוביום במניעה וטיפול של מחלות.
