1.3% מהאנשים בעולם המערבי סובלים ממחלת מעי דלקתית (IBD). בין התסמינים ההעיקריים: כאבי בטן, שלשולים ועצירויות לסירוגין, חולשה ועייפות וירידה במשקל.
כמעט 40% מהחולים הסובלים מ IBD סובלים גם מהפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון וחרדה.
זה די מובן שאנשים שכואב להם וסובלים לאורך זמן ממחלות שמורידות את איכות החיים באופן כללי יסבלו גם ממצבים פסיכיאטריים כגון דיכאון וחרדות.
מחקר של מדענים מאוניברסיטת הומניטאס באיטליה, שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Science מראה קשר נוסף של מחסום כלי דם במוח הנקרא choroid plexus vascular barrier (CPVD) - רשת מורכבת של נימים מרופדים בתאים מיוחדים המשמשים מחסום בין מחזור הדם לבין הנוזל שרוחץ את המוח ואת חוט השדרה[1].
במחקרים קודמים של אותם מדענים הצוות זיהה מחסום כלי דם במעיים (GVB) השולט בהתפשטות החיידקים מהמעי לכבד במהלך דלקת מעיים. ה-GVB, מחבר את גופנו עם העולם החיצוני כך שניתן לספוג ולהטמיע חומרים מזינים ומולקולות קטנות, ומנגד למנוע מחיידקים ומולקולות רעילות גדולות להיכנס לכבד. כאשר המעי מודלק, ה-GVB הופך לחדיר יותר ומאפשר לדלקת להתפשט מעבר למעי.
במחקר החדש (מודל עכברים) המדענים השתמשו בגישה רב-תחומית כדי לחקור את תפקידו של מחסום המוח, החל מגנטיקה להתנהגות, אימונולוגיה ועד אומיקה (דיסציפלינות שונות בביולוגיה ששמותיהם מסתיימים בסיומת -omics, כגון גנומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה, מטגנומיקה). החוקרים מציינים שטכנולוגיית Single-cell RNA sequencing[2] אפשרה לזהות את סוגי התאים ב-choroid plexus המגיבים במהירות לדלקת מעיים. זה הוביל לזיהוי של תאי אנדותל נימיים כתאים הראשונים להגיב ולגילוי של רשת כלי דם לא מוערכת שמחברת את המוח עם הגוף.
החוקרים הראו, שבתגובה לדלקת במעיים, משתחררים על ידי חיידקים ליפופוליסכרידים שממלאים תפקיד מרכזי בסגירת המחסום במוח (CPVD) באמצעות וויסות של מסלול איתות מולקולרי שנקרא Wnt signaling pathway[3]. דבר שגורם לנעילת הגישה של מולקולות גדולות למוח.
לסגירת המחסום היה קשר עם שינויים בהתנהגות העכברים, פחות תנועה ופעילות חקרנית עקב פחדים וחששות. עם זאת, נותרה האפשרות שהכאב של קוליטיס כיבית ולא נעילת המחסום גרם לשינויים התנהגותיים אלה. ולכן כדי לשלול אפשרות זו, המדענים חקרו עכברים מהונדסים גנטית שבהם המחסום נשאר סגור גם בהיעדר דלקת. בהשוואה לעכברים רגילים, הם הראו גם סימנים של התנהגות דמוית חרדה וגם הראו פגיעה בדיקות מעבדה סטנדרטיות של זיכרון אפיזודי (ממלא תפקיד בין חוויות מהעבר לסיטואציות בהווה).
הקשר בין מערכת העיכול למוח נקרא Gut-Brain-Axis ובעוד נעילת מחסום המוח מגנה מפני הדלקת היא גם מייצרת מצב שבו רכיבים חשובים למוח לא מגיעים ואז חלה ירידה גם ברמות סרוטונין, דופמין ומלטונין שחשובים לנפש בריאה ולתפקוד תקין של המוח ומערכת העצבים. לא סתם החוקרים מציינים שמחקר זה פותח תחומי מחקר חדשים בפתולוגיות אחרות של מערכת העצבים המרכזית הקשורות לחדירות מוגברת של המעי, כולל מחלות ניווניות של עצבים והפרעות נוירו-התפתחותיות, לרבות הספקטרום האוטיסטי. ובכולם המיקרוביום אושר כמשפיע!https://www.genengnews.com/news/gut-brain-axis-may-drive-ibd-linked-psychiatric-symptoms/
דברים קשורים למיקרוביום שעוזרים ל-IBD
חלבון P-gp מיקרוביום ומחלות מעי דלקתיות.
הקשר בין חשיפה לשמש ויטמין די ומיקרוביום במניעה וטיפול של מחלות.
חיידקים טובים ויטמין A ומערכת החיסון.
חומצות מרה – מיקרוביום – תאי T.
מיקרוביום – אנזים BSH – תזונה פרהביוטית (FOS).
פרוביוטיקה.
איך חיידקים וטפילים מהמזון מייצרים הגנה עתידית על מערכת העצבים האנטרית?
דברים נוספים שעוזרים למנוע ולשפר את המצב
כורכום.
ג'ינגר.
רימונים ופירות יער [2][3].
מנגו.
משקה נוני אורגני.
שמן זית.
סיבים תזונתיים. בשלב ההפוגה.
ויטמין די וחשיפה לשמש מגיל ינקות.
דפוסי התנהגות וחשיבה.
פלצבו מול פלצבו והשפעתו על מצבים רגשיים ועוד.
דברים שפוגעים במיקרוביום ומעלים סיכון ל-IBD
אנטיביוטיקה – תסמונת המעי הרגיז וסרטן המעי הגס.
אנטיביוטיקה בהריון ובינקות – קרוהן וקוליטיס.
תזונה מערבית פוגעת במערכת החיסון במעיים בדרכים העלולות להגביר את הסיכון לזיהום ולמחלות מעי דלקתיות.
סוכר מעובד.
תזונה מעובדת (E-NUMBERS)[2][3].
תעשיות מזהמות.
אצל אנשים עם מעי רגיז נמצא יותר מיקרופלסטיק בצואה.
טריקלוזן.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
