מערכת החיסון שלנו מאוד מורכבת. היא מכילה המון רכיבים שמתקשרים אחד עם השני, כאשר נכנס לגוף פתוגן חיצוני.
תאי דם לבנים הם חלק מהמערך, ובתוכם סוגים שונים של תאים.
אחד מהם הוא תא T מסייע.
כדוריות לבנות אלה מפרישות ציטוקינים, כשנתקלות בנוגדנים. הציטוקינים הם הבסיס התקשורתי בין מערכת החיסון לרקמות השונות של הגוף. כלומר במצב מאוזן הגוף יודע כמה, איך ומתי לייצר כל דבר, ובהתאם לזה להגיב למה שקורה כרגע...
לעתים נוצר מצב שבו מערכת החיסון מאבדת את הסבילות החיסונית (tolerance to self), ומתחילה לתקוף את הגוף, וזה כאמור נקרא מחלה אוטואימונית.
אם נכנסים לאתרי רפואה ומחפשים את הסיבות למחלות אוטואימוניות, לרוב מוצאים תשובה כמו "לא ברמת ידוע" ובמקסימום זה מה שתמצאו:
"מחלות אוטואימוניות נובעות ממישלב של גורמים החוברים יחדיו באדם המסוים שלקה במחלה. על גורמים אלו ניתן למנות: נטייה תורשתית, ליקוי מסוים במערכת החיסון, מערך הורמוני ובעיקר הורמוני המין של האישה ולבסוף הגורם הסביבתי".
מחלות אוטואימוניות ברמה כמו שיש היום בעולם המערבי המודרני, מעולם לא היה. לכן אי אפשר לבוא ולהגיד שמדובר במשהו גנטי. כי משהו גנטי עובר מדור לדור, ואם זה לא היה פעם, זה לא עבר מדור לדור. כלומר חייב להיות פה גורם נוסף, גורם סביבתי, שמוזכר כאילו לאחר יד (ולבסוף)... לא לבסוף ולא באמצע. זה הגורם העיקרי!!!
ומה נכלל בתוכו?
זה יכול להיות מתרופות, זה יכול להיות מחיסונים, זה יכול להיות מתעשיות מזהמות, מרעלים כמו הדברה, הנדסת אקלים, מתכות כבדות "יו ניים איט", זה יכול להיות מכל דבר מזיק שהגוף סופג באופן כרוני.
אבל לנו יש את הכלים לשנות את "רוע הגזרה", נוגדי חמצון, תזונה מאוזנת ומגוונת, חשיפה לשמש (ויטמין די, ייצור הורמוני המוח), טיפוח המיקרוביום, שינה טובה, מים טובים ולשמור על נפש בריאה כי לנפש בריאה יש השפעה מאוד גדולה על בריאות הגוף שלנו לרבות על מערכת החיסון שלנו.
הראתי זאת במאמר: "הורמוני סטרס מאטים את התגובה החיסונית בזמן מחלה"
הראתי זאת בהקשר של המיקרוביום מה שמכונה (GBA (gut-brain-axis ובפרט במאמר: "סטרס כרוני – שינוי במיקרוביום – הפחתת מטבוליטים אנדוקנבינואידים – דיכאון – הדרכים למניעה ולשיפור המצב". כלומר מדובר במצב דו כיווני שהנפש ומערכת החיסון משפיעות האחת על השניה וכל חוסר איזון לאורך זמן באחד מהם יוריד גם את השני.
במחקר שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Nature Communications חוקרים שהשתמשו במודל של עכברים מצאו שהורמוני סטרס דיכאו את המערכת החיסונית המולדת שמגנה בדרך כלל על המעיים מפני Enterobacteriaceae פולשניים, קבוצת חיידקים כולל E. coli אשר נקשרה למחלת קרוהן.
החוקרים מציינים, שהמפתח לחסינות מולדת הוא המחסום המגן של תאי אפיתל במעיים, המסתמכים על אותות מולקולריים מתאי מערכת החיסון כדי להרחיק חיידקים מזיקים, לתקן את דופן התא ולהפריש ריר. ללא תאי חיסון מתפקדים כראוי, דופן תאי האפיתל יכול להתפרק, ולאפשר לחיידקים הקשורים למחלת קרוהן לפלוש למעי ולעורר התלקחות סימפטומים. כאשר המערכת החיסונית המולדת שלנו מתפקדת כראוי, היא מונעת מחיידקים מזיקים להתיישב בנו, אבל כשהיא מתפרקת, היא משאירה פתח לפתוגנים להתיישב במקומות שהם בדרך כלל לא יכולים ולגרום למחלה.
התוצאה העיקרית היא שמתח פסיכולוגי מעכב את יכולתו של הגוף להדוף חיידקי מעיים שעלולים להיות מעורבים במחלת קרוהן.
החוקרים מוסיפים שכאשר הסירו את הורמוני הלחץ מהעכברים חזר את התפקוד התקין לתאי החיסון ולתאי האפיתל, ונחסמה פלישתם של חיידקים מזיקים.
https://healthsci.mcmaster.ca/news-events/news/news-article/2021/11/18/mcmaster-led-study-links-stress-to-crohn-s-disease-flare-ups
אתן לכם דוגמה נוספת:
מחקר שפורסם באפריל 2019 בג'ורנל הרפואי msystem, מחקר שנעשה באוניברסיטת בר אילן. בדק את השפעת הסטרס לאורך זמן על מערכת החיסון. הוא מצא שסטרס חברתי מעלה את היווצרות תאי T מסייע. וידוע שבמחלות אוטואימוניות, הפעילות שלהם היא מאוד דומיננטית.
החוקרים גם יודעים שקיים קשר בין המיקרוביום למערכת החיסון. והם ראו איך סטרס משפיע על המיקרוביום לא רק בביטוי הגנטי שלהם אלא גם בהרכבם. וכתוצאה מכך עולה הסיכון לאותו איבוד הסבילות החיסונית.
כלומר סטרס לאורך זמן מהווה פקטור סביבתי נוסף להיווצרות מחלות אוטואימוניות.
מאמרים קשורים נוספים:
תסמונת המעי הרגיז נקשרה לתופעות פסיכיאטריות
חלבון P-gp מיקרוביום ומחלות מעי דלקתיות
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
