באמת שהגיע הזמן לשינוי הנרטיב על כולסטרול וסטטינים
אני לא באמת רוצה לדבר על כולסטרול, בטח שלא על "טוב" או "רע"...
אני גם לא רוצה לדבר על כמה הוא חשוב וחיוני להמון מערכות...
ואינני מעוניין להזכיר את אשמת הפארמה ביצירת הפחד מכולסטרול...
אבל אין ברירה! הפחד מכולסטרול צריך להעלם מהעולם! והדרך להשיג את המטרה היא ידע והבנה בסיסית של הנושא, כי ידע זה כוח (ולא קלישאה) וכשאנחנו חזקים בראש, אנחנו יכולים לעשות הכל ולהסגיר כל בעיה.
מבוא: סטטינים
הסטטינים, תעשיה של 20 מיליארד דולר בשנה, לדעתי הם היום אולי התרופה הכי בעייתית שיש, שמקודמת עדין כתרופה שמומלצת למניעת מחלות לב וכלי דם ועדין לא הוצהרה כבעייתית על ידי ארגון הקרדיולוגים.
באופן מוזר מאוד היא עושה בדיוק את ההיפך מהמטרה לשמה היא ניתנת - מעלה סיכון למחלות לב וכלי דם!
סקירה שפורסמה בפברואר 15 בכתב העת Expert Review of Clinical Pharmacology מעלה כי שימוש ארוך טווח בסטטינים עשוי לסייע בהאצת הסתיידות העורקים הכליליים (טרשת עורקים) ב-3 מנגנונים עיקריים.
-
הסטטינים פוגעים בחומרים מזינים מגנים על הלב ועשויים לפעול כ"רעלים מיטוכונדריאליים", שפוגעים בתפקוד השרירים בלב ובכלי הדם על ידי דלדול קו-אנזים Q10 בתאים. מחקרים רבים מראים כי סטטינים מעכבים את סינתזת CoQ10, מה שמוביל מטופלים רבים לתוספי תזונה.
החוקרים מסבירים ש-CoQ10 חיוני לייצור ATP, שחשוב לייצור האנרגיה של כל תא. חסר שלו גורם לגירעון אנרגטי שלפי מחברי הסקירה "יכול להיות סיבה מרכזית לנזק לשריר הלב ולעורק הכלילי".- מחקר שפורסם בספטמבר 22 בכתב העת Biophysical Journal קישר ATP מופחת לאי ספיקת לב.
- במחקר שפורסם בדצמבר 2008 בכתב העת BioFactors החוקרים העריכו 50 מטופלים בסטטינים לגבי תופעות לוואי כמו עייפות וכאבי שרירים. לאחר מכן כולם הפסיקו את הסטטינים והשלימו CoQ10 למשך 22 חודשים בממוצע. תפקוד הלב השתפר והיה יציב עבור רוב החולים. החוקרים סיכמו שתופעות הלוואי של סטטינים, לרבות קרדיומיופתיה היו שכיחות הרבה יותר ממה שפורסם בעבר והן הפיכות עם השילוב של הפסקת נטילת הסטטינים ותוספת CoQ10.
-
סטטינים פוגעים בייצור ומדלדלים את את רמות ויטמין K, ובכך מעלים את הסיכון להסתיידות העורקים, שכן הוא זה שלוקח את הסידן ממחזור הדם לעצמות וליתר רקמות שסידן נמצא בהן. זה ידוע שהסתיידות כלילית מתרחשת כאשר סידן מצטבר בדפנות העורקים הכליליים המספקים חמצן ללב.
- מחקר שפורסם בפברואר 21 בכתב העת Kaohsiung Journal of Medical Sciences מצא בדיוק את הקשר הזה.
- סטטינים נקשרו גם להסתיידות מוגברת במחקר שפורסם בינואר 2022 בכתב העת Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology על רקע הגברת רמות הדלקת.
- סטטינים פוגעים גם בסלנופרוטאינים, נשאים של המינרל סלניום החיוני לבריאות הלב[1].
כותבי הסקירה מזהירים כי רופאים באופן כללי אינם מודעים לכך שסטטינים יכולים לגרום לאי ספיקת לב וברור שאינם מזהים זאת למרות שמאבחנים בקלות אי ספיקת לב אצל משתמשי סטטינים. הם בדרך כלל מייחסים זאת לגורמים כמו גיל, לחץ דם גבוה או מחלת עורקים. ולא מעלים על הדעת שייתכן וזה מהסטטינים.
הסוקרים מסכמים שרופאים הרושמים תרופות לכולסטרול "לא יכולים להתעלם מהאחריות המוסרית של 'הסכמה מדעת', למטופלים מגיע חשיפה מלאה של תופעות לוואי כמו מחלות לב וכלי דם או אי ספיקת לב". עם למעלה ממיליון אשפוזים שנתיים של אי ספיקת לב בארצות הברית, מצב המכונה לעתים קרובות מגיפה. ייתכן, מציעים החוקרים, ש"טיפול תרופתי בסטטינים הוא גורם תורם מרכזי".
הנה עוד חלק מהדברים שהתרופה הזו "יודעת" לעשות:
- סטטינים נקשרו לסוכרת.
- סטטינים נקשרו לסרטן בלבלב.
- סטטינים נקשרו לסרטן מלנומה.
- סטטינים נקשרו לסרטן הערמונית
- סטטינים נקשרו לדמנציה.
- סטטינים נקשרו למחלות כליה.
- סטטינים נקשרו להפרעות שינה.
- סטטינים נקשרו לבעיות פריון הגבר והשפעה על רמות טסטוסטרון.
- סטטינים נקשרו ללופוס (מחלה אוטואימונית).
- סטטינים נקשרו כאבי שרירים.
- סטטינים נקשרו למחלת ניוון השרירים ALS.
- סטטינים נקשרו לשלבקת חוגרת.
- Statins are NOT “Wonder Drugs” they are Metabolic Poisons that Kill One Cell at a Time
תרופה אחרת שגם מיועדת למניעת מחלות לב וכלי דם, אספירין, כבר הוקרה על ידי איגוד הקרדיולוגים כבעייתית.
לאספירין זה קרה אחרי 120 שנים של שיווק, ואני מקווה שאת אותה מסקנה לגבי סטטינים יגיעו אחרי הרבה פחות זמן.
התרופה הראשונה ששווקה כסטטין היא לובסטטין של חברת מרק ב-1979, לכן אם נחכה את אותו הזמן הרבה אנשים ייסבלו וימותו ב-80 שנים הבאות.
***סתם שתדעו, במחקר ששיתפתי אתמול שמצא קשר בין סטטינים לסרטן מסוג מלנומה, 'לובסטטין' נמצאה ה"כוכבת" הגדולה, שמגדילה סיכון למלנומה פי 107, לא ב- 107... אלא פי 107!!!
אז איך איך נרגעים? ואיך מחזקים? מבינים את הכללים הבאים:
-
כולסטרול הוא תרכובת אורגנית (סטרול וליפיד)הנמצאת בקרום התא של כל תאי הגוף כלומר מאוד חשוב לבריאות כל התאים.
כולסטרול משתתף ביצירת הורמונים סטרואידיים: ויטמין D, אלדוסטרון, קורטיזול והורמוני המין (טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון).
כולסטרול הוא אחד החומרים החשובים בהגנה מפני עקה חמצונית על תאים עקב חשיפה לרעלנים חלבוניים. - הבעיה היא חמצונו ולא כמותו. חשוב למנוע את חמצונו על ידי מזונות שמכילים הרבה נוגדי חמצון.
-
אומגה 3 משפר מאזן בין "טוב" ל"רע", ומונע את ההצמדות של הכולסטרול לכלי הדם.
למעשה מחקר מפברואר 18 הראה שמדד אומגה 3 משקף הרבה יותר ממדד כולסטרול את הסיכון למחלות כלי דם ולב. - מאמר סקירה שיטתית מיוני 16 מצא היעדר קשר או קשר הפוך בין כולסטרול LDL ותמותה בקשישים.
-
מחקר מינואר 18 מצא כמה דברים מעניינים:
- ההשערה שטריגליצרידים או LDL גבוהים גורמים למחלות לב וכלי דם הוכחה כשגויה על ידי תצפיות וניסויים רבים.
- העובדה ש-LDL גבוה מועיל מבחינת תוחלת החיים הכוללת התעלמה על ידי חוקרים שתומכים בהשערת השומנים.
- הקביעה שטיפול בסטטינים מועיל שומרה על ידי אנשים שהתעלמו מתוצאות מניסויים עם תוצאות שליליות ועל ידי שימוש בסטטיסטיקה מטעה ושתופעות לוואי חמורות רבות, צומצמו למינימום והתעלמו מדיווחים של חוקרים בלתי תלויים.
- החוקרים מציעים לרופאים לנטוש את השימוש בסטטינים.
- מחקר מאוגוסט 20 (מטא אנליזה) מצביע על כך שלמרות השימוש הנרחב בסטטינים, והורדת רמות הכולסטרול, לא חלה ירידה נלווית בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים או תמותה קרדיווסקולרית. אולי מישהו מפספס את הנקודה?
- מחקר סקירה ומטה-אנליזה שפורסם במרץ 22 בכתב העת JAMA Internal Medicine מטעם אוניברסיטת RCSI לרפואה ומדעי הבריאות חשף כי ייתכן שהקשר בין כולסטרול "רע" (LDL-C) לבין תוצאות בריאותיות גרועות, כגון התקף לב ושבץ, אינו חזק כפי שחשבו בעבר.
המחקר מטיל ספק ביעילותם של סטטינים כאשר הם נרשמים במטרה להפחית את ה-LDL-C ולפיכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD).
מחקרים קודמים העלו ששימוש בסטטינים להורדת LDL משפיע לטובה על תוצאות הבריאות, וזה בא לידי ביטוי באינטרציות השונות של הנחיות מומחים למניעת CVD. סטטינים מופצים על ידי רופאים, כאשר שליש מהמבוגרים האירים מעל גיל 50 נוטלים סטטינים, על פי מחקר קודם. הממצאים החדשים סותרים את התיאוריה הזו!
בעבודת המחקר נבחנו מחדש 21 ניסויים קליניים אקראיים. הממצאים שהושגו בהם לא היו אחידים באופן מובהק וכך גם שיעורי ההפחתה בסיכון: 0.8% לתמותה, 1.3% ל-התקפי לב, 0.4% לשבץ בקרב מי שנטלו סטטינים בהשוואה לקבוצת ביקורת שבה הממצאים היו 9%, 29% ו-14% בהתאמה.
החוקרים ממשיכים ומציעים שיש להעביר מידע מעודכן זה למטופלים באמצעות קבלת החלטות קליניות מושכלות והנחיות ומדיניות קליניות מעודכנות.
- מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Nutrients בחן את רמות הכולסטרול באי סרדיניה במבוגרים בגילאי 90-107 ועקב אחר אורחות חיים נוספים הקשורים לאריכות ימים בין השנים 2018-2024. 148 מקרי מוות התרחשו בקרב משתתפי המחקר במהלך תקופת המעקב.
רמות הכולסטרול הכוללות נעו בין 89 ל-324 מ"ג/ד"ל, בעוד ש-LDL-C נע בין 31 ל-254 מ"ג/ד"ל.
התוצאות הראו שההישרדות הייתה ארוכה יותר באופן מובהק בקרב משתתפים משני המינים עם רמות LDL-C גבוהות או שוות ל- 130 מ"ג/ד"ל (היפרכולסטרולמיה מתונה). הבדל דומה נצפה עבור רמות HDL-C מעל 158 מ"ג/ד"ל.
משתתפים עם HDL-C מעל 158 מ"ג/ד"ל וכולסטרול כולל בין 200-249 מ"ג/ד"ל הפגינו גם הישרדות ארוכה יותר באופן משמעותי.
נתונים אלה הראו תוצאות דומות גם אחרי התאמה למשתנים מבלבלים. כלומר מסקנות המחקר מציגות שלהגיע לרמות של 200 כולסטרול כולל לא מוצדקת ולא מאריכה חיים.
והיה ועדין מעוניינים להוריד כולסטרול בדם, הנה לכם כמה דוגמאות שנמצאו מורידי כולסטרול ושומנים, ותאמינו לי שיש עוד:
-
תזונה מבוססת צומח
- פירות וירקות: תפוחים, ארטישוק, במיה, משפחת שום בצל, סלרי [1][2], כוסברה, קטניות [1][2][3][4].
- תזונה מבוססת צומח מלאה עשירה במגוון סיבים תזונתיים [1]. לרבות קוואקר [1], פשתן [1][2],אגוזים (מקדמיה, פיסטוק, פקאן, אגוזי מלך, ברזיל) [1][2][3][4],
- תזונה עשירה בפיטוסטרולים.
- במחקר בינלאומי מבוקר כפול סמיות אקראי שפורסם בינואר 22 בג'ורנל Journal of Nutrition מראים שאפילו חטיפים ואבקות מהן מכינים שייקים, שבבסיסם אגוזים, צ'יה ופירות יער. החטיפים הכילו ביום 5 גרם של סיבים תזונתיים, 1000 מ"ג אומגה 3, 1000 מ"ג פיטוסטרולים ו-1800 μmol נוגדי חמצון ונראה שינוי מהותי כבר אחרי 30 יום.
לאחר חודש רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ירדו ב-9 אחוזים. ואצל ארבעה משתתפים היו ירידות של עד 30 אחוז, בדומה להשפעות של סטטינים חזקים. - במחקר סקירה שפורסם במרץ 23 בכתב העת Nutrition, חוקרים מאוסטרליה סיכמו כיצד תזונה יכולה לסייע בהפחתת כולסטרול (LDLc) או ריכוזי טריגליצרידים בהיפרכולסטרולמיה פוליגנית (תורשתית).
החוקרים ציינו חומצות שומן רב בלתי רוויות, הם ציינו אגוזים, שיבולת שועל, סיבים תזונתיים ופיטוסטרולים.
הם ראו למשל כי החלפת חומצות שומן רוויות ב-PUFA עשויה להוריד את LDLc ביותר מ-10%. אכילת תזונה צמחית יכולה גם להפחית את LDLc בכ-20% אם נלקחת בפרופורציות הנכונות. הפחתת צריכת כולסטרול תזונתית והשלמת התזונה עם סטרולים צמחיים וחומרים מזינים אחרים עשויים אף הם להועיל. -
תזונה צמחונית וטבעונית קשורה לרמות נמוכות יותר של כולסטרול ושומנים בדם, על פי ניתוח של כל העדויות ממחקרים אקראיים שפורסמו מאז 1982. מחברי המחקר, שהתפרסם במאי 23 בכתב העת European Heart Journal אומרים שמשמעות הדבר היא שתזונה מהצומח יכולה למלא תפקיד משמעותי בהפחתת עורקים חסומים, ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כגון שבץ והתקפי לב.
החוקרים בדקו 30 מחקרים אקראיים עם סך של 2,372 משתתפים, שפורסמו בין השנים 1982-2022, שכימתו את ההשפעה של דיאטות צמחוניות או טבעוניות לעומת דיאטות אוכלות כל על רמות כל סוגי הכולסטרול (LDL, טריגליצרידים ו-apoB).
החוקרים מציינים שלמרות שמטה-אנליזות קודמות חקרו זאת, אף אחת מהן לא פורסמה מאז 2017, אף אחת לא התייחסה להשפעה של מיקום, גיל, אינדקס מסת גוף ומצב בריאותי, ואף אחת לא בחנה באופן ספציפי את השפעת התזונה על ריכוזי ה-apoB.
על פי החוקרים תזונה צמחונית וטבעונית היו קשורים להפחתה של 14% בכל הליפופרוטאינים. דבר שעשוי לגרום להפחתה של 7% בסיכון למחלות לב וכלי דם במי ששמר על תזונה צמחית במשך חמש שנים. עוד הם מוסיפים שאם אנשים מתחילים לאכול תזונה צמחונית או טבעונית מגיל צעיר, הפוטנציאל להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם הנגרמות על ידי עורקים חסומים הוא משמעותית. התוצאות היו דומות על פני יבשות, גילאים, טווחים שונים של אינדקס מסת גוף ובקרב אנשים במצבי בריאות שונים.
https://www.news-medical.net/news/20230525/Plant-based-diets-can-play-a-significant-role-in-reducing-blocked-arteries-study-says.aspx - מאמר שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Nutrients נועד לסקור באופן מקיף מזונות פונקציונליים ורכיבים תזונתיים בעלי פוטנציאל להפחית את רמות הכולסטרול, ולהציע מדד חדשני, ה-Cholesterol-Lowering Capacity Index (CLCI), שיסייע לכמת ולהנגיש את יעילותם.
המחקר מבוסס על סקירה וניתוח של ספרות קיימת, לרבות ניסויים קליניים ומטא-אנליזות, על מנת לבסס את יעילותם של רכיבים תזונתיים שונים. החוקרים זיהו רכיבים פעילים שנחקרו קלינית ונמצאו כבעלי השפעה על רמות הכולסטרול.
החוקרים הגדירו את מדד ה-CLCI, המבוסס על נקודות המוענקות לכל רכיב תזונתי בהתאם ליעילותו הקלינית המוערכת, התאמות לזמינות ביולוגית במוצר ושקלול השפעות סינרגטיות משילוב רכיבים. המדד נועד להיות כלי להערכה תקנית שיאחד את הידע על יעילותם של מזונות ורכיבים תזונתיים.
החוקרים גם סקרו גישות עתידיות בתחום, כגון תזונה מותאמת אישית, טכנולוגיות ייצור מתקדמות (כמו מיקרו-קפסולציה) ושילוב מספר רכיבים באותו מוצר.
המחקר מצא מגוון רחב של מזונות ורכיבים תזונתיים בעלי השפעה מוכחת קלינית על הורדת כולסטרול, בינהם: פיטוסטרולים/סטנולים צמחיים, שפועלים על ידי עיכוב ספיגת כולסטרול במעי - צריכה של כ-2 גרם ביום מפחיתה LDL בכ-7-12%; סיבים מסיסים, שקושרים כולסטרול וחומצות מרה ומאיצים את הפרשתם - 3 גרם של בטא-גלוקן משיבולת שועל או 10 גרם פסיליום ביום מפחיתים LDL בכ-5-10%; שמרים אדומים של אורז (RYR), שמכילים מונקולין K, הדומה בצורתו לסטטין 'לובסטטין'. הוא נמצא מפחית LDL בכ-15-25%; ברברין, שמעלה את כמות קולטני ה-LDL בכבד. מינון של כ-1 גרם ביום מפחית LDL בכ-10-15%; חלבון סויה - מפחית LDL בכ-7-10% כאשר הוא מחליף חלבון מן החי; תמצית ברגמוט, שמכילה פוליפנולים שמעכבים את סינתזת כולסטרול בכבד. יכולה להפחית LDL בכ-8-30% בממוצע; שום ותמצית ארטישוק בעלי השפעות קלות עד בינוניות על הורדת כולסטרול, עם הפחתה של כ-5-10% ו-5-8% ב-LDL בהתאמה; אגוזים וזרעים - צריכה יומית של כ-30-50 גרם קשורה להפחתה מתונה של כ-5-7% ב-LDL. כמו כן נמצא שהחלפת שומנים רוויים בשומנים חד ורב בלתי רוויים מפחיתה LDL בכ-14%.
המאמר מדגיש כי שילוב של מספר רכיבים בעלי מנגנוני פעולה שונים (למשל, פיטוסטרולים וסיבים) יכול להוביל להשפעה סינרגטית שגדולה יותר מסכום השפעתם של הרכיבים בנפרד.
החוקרים מסכמים שמזונות פונקציונליים מציעים גישה חלופית עם יעילות מוכחת קלינית. המדד המוצע (CLCI) מהווה צעד משמעותי בהנגשת הידע המדעי ויישומו בפרקטיקה, ומעודד גישה הוליסטית ושילוב של מגוון רכיבים לתמיכה בבריאות הלב. - סקירה קלינית מקיפה שפורסמה ביולי 26 בכתב העת Advances in Nutrition ביקשה להכריע באחת הסוגיות המבלבלות ביותר עבור מטופלים המאמצים תזונה מבוססת צומח: הירידה המתונה ברמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL-C). המחקר, שכלל ניתוח רוחב של 236 מחקרים קודמים, מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות, ניתח את הנתונים כדי להבין האם ירידה זו בערכי המעבדה מהווה סכנה בריאותית או תגובה פיזיולוגית ניטרלית. הממצאים העלו כי ירידה מתונה של כ-2 עד 4 מ"ג/ד"ל ברמות ה-HDL-C נצפית בשכיחות גבוהה אצל מי שעוברים לתזונה עתירת פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים, וזאת בעיקר בשל החלפת שומנים רוויים וכולסטרול מן החי בפחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים. מנגנונית, החוקרים מצביעים על כך שהכבד מפחית את הפרשת ה-apoA-I, המרכיב המבני העיקרי של חלקיקי ה-HDL, בתגובה לשינוי בהרכב התזונתי, מה שמוביל להיווצרות חלקיקים קטנים וצפופים יותר המתפנים מהדם במהירות רבה יותר. חשוב להדגיש כי החוקרים מצאו ששינוי כמותי זה בבדיקות הדם אינו מעיד על פגיעה בתפקוד המגן של ה-HDL. בפועל, היכולת של החלקיקים הללו לפנות עודפי כולסטרול מהעורקים (תהליך המכונה Reverse Cholesterol Transport) נשמרת, ובמקרים רבים אף משתפרת בזכות תכונות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון המגיעות ממרכיבי התזונה הצמחית. החוקרים מסכמים כי בבואנו לנתח את הסטטוס הקרדיו-וסקולרי, יש לראות ב-HDL-C מדד חסר בלבד, שאינו מתרגם ישירות לסיכון קליני, במיוחד כאשר הוא מלווה בשיפורים המשמעותיים המוכרים בתזונה צמחית – הפחתה דרמטית ב-LDL-C (הכולסטרול ה"רע"), ירידה בלחץ הדם, הפחתה במדדי דלקת מערכתיים (כמו CRP) ושיפור ברגישות לאינסולין, שכל אלו מייצרים בשורה התחתונה ירידה מובהקת בתמותה ובסיכון לאירועי לב.
המחקר הזה מהווה אישור קליני רב-ערך למשנה העקרונית שהצגנו בעבר, שכן הוא מעניק תוקף מדעי מודרני לטענה שאין להסתכל על בדיקות דם כמספרים מבודדים, אלא כמערכת דינמית המגיבה להזנה איכותית. הנתונים הללו סוגרים מעגל ומסבירים מדוע הגוף לא רק שאינו נפגע מהשינוי בתזונה צמחית, אלא משתפר מטבולית. העובדה שהקהילה המדעית בחרה כעת לפרסם סקירה המנחה רופאים שלא להילחץ מירידת ה-HDL בתזונה צמחית מאוזנת, מהווה צעד משלים קריטי לתובנות מ-2019, ומחזקת את העמדה לפיה השמירה על בריאות הלב אינה עוברת דרך מניפולציה תרופתית של מספרים, אלא דרך הטמעה של תזונה מבוססת צומח מלאה, המטפלת בשורש העקה החמצונית ומשפרת את שלמות כלי הדם מבפנים.
- צמחי מרפא: כורכום, מורינגה, עשב חיטה ושעורה [1], קקאו, תה ירוק [1], תה אדום, קצח, אשווגנדה, פלפל שחור [1], כוסברה (זרעים), כמון.
- שמנים וחומצות שומן: שמן זית [1], שמן קוקוס, שומשום ושמן שומשום. אומגה 3 שרשראות קצרות (ALA), צ'יה [1][2][3][4] וארוכות (EPA/DHA)[1][2]. שמן אתרי מרווה רפואית.
- רכיבים מתזונה: קוורצטין, רזברטרול, אסטזנטין, ליקופן (עגבניות) [1], נרינגרנין (אשכוליות) [1], תפוזים, גלוקורפאנין (רכיב שנמצא בברוקולי, כרובית וחרדל) [1][2][3].
- להעלות רמות של מגנזיום.
- להעלות רמות של ויטמין די ולהחשף לשמש..
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
