פלסטיק, שנמצא כעת בכל מקום, מכיל כימיקלים משבשי אותות אנדוקריניים (EDCs), אשר נקשרו לסיכון מוגבר למחלות כרוניות רבות. סוג אחד מיני רבים הוא פתלטים המשמשים להפיכת הפלסטיק לעמיד יותר וגמיש יותר. והוא לא נמצא רק בפלסטיק ובמוצרים המכילים פלסטיק. הוא נמצא גם בתרופות ותוספי תזונה מסוימים, בחומרי הדברה, במוצרי טיפוח אישי (בושם, צלליות, קרם לחות, לק, סבון נוזלי, וספריי לשיער), בחומרי ניקוי, במוצרים מפיצי ריח, בצבעים, בדבקים ועוד.
רוב המחקרים מתמקדים בהשפעה של חשיפה אימהית ל-EDC על בריאות הצאצאים.
מחקר על עכברים של מדענים מאוניברסיטת Riverside שבקליפורניה, שפורסם בינואר 23 בכתב העת Environment International, התמקד בהשפעות של חשיפה אבהית ל-EDC ומצא שאבות שנחשפו לכימיקלים מפלסטיק יכולים להשפיע על הבריאות המטבולית של צאצאיהם במשך שני דורות.
בהנחיית Changcheng Zhou, פרופסור למדעים ביו-רפואיים, החוקרים חקרו את ההשפעה של חשיפה אבהית לפתלט בשם דיציקלוהקסיל (DCHP), על הבריאות המטבולית של הדור הראשון (F1) והדור השני (F2) בעכברים.
החוקרים מצאו שחשיפה אבהית ל-DCHP במשך ארבעה שבועות הובילה לתנגודת גבוהה לאינסולין ולפגיעה באיתות האינסולין בצאצאי F1. אותה השפעה, אך חלשה יותר, נראתה בצאצאי F2.
החוקרים מסבירים שבמקרה של חשיפה אבהית במחקר, השפעות בין-דוריות הן שינויים המתרחשים עקב חשיפה ישירה לגורם העקה, כגון חשיפה ל-DCHP של אבות (דור F0) והזרע המתפתח שלו (דור F1). השפעות חוצות-דוריות הן שינויים המועברים לצאצאים שאינם חשופים ישירות לגורם הלחץ (לדוגמה, דור F2).
הצוות התמקד בזרע, בפרט, מולקולות ה-RNA הקטנות שלו שאחראיות להעברת המידע לדורות הבאים. החוקרים השתמשו בשיטת PANDORA-seq שיטה חדשנית שהראתה שחשיפה ל-DCHP יכולה להוביל לשינויים קטנים ב-RNA בזרע. שינויים אלו אינם מזוהים על ידי שיטות רצף RNA מסורתיות, אשר חסרות את הסקירה המקיפה של פרופיל ה-RNA הקטן שמספקת PANDORA-seq.
המחקר השתמש רק בזכרי F1 כדי להתרבות עם עכברים נקבות שלא נחשפו לפתלט, ליצירת צאצאי F2. הצוות מצא שחשיפה אבהית ל-DCHP גרמה להפרעות מטבוליות, כגון סבילות לגלוקוז לקויה, הן בצאצאי F1 זכר והן בקרב נקבה, אך הפרעות אלו נראו רק בצאצאי F2. המחקר לא בדק את צאצאי F3.
לדעת החוקרים זה מצביע על כך שחשיפה אבהית ל-DCHP יכולה להוביל להשפעות חוצות-דוריות ספציפיות למין על הבריאות המטבולית של צאצאיהם ושבשלב זה, הם לא יודעים מדוע ההפרעות אינן נראות בצאצאי F2 זכרים.
החוקרים מציינים כי ההשפעה של חשיפה ל-DCHP על בריאות האדם אינה מובנת היטב, למרות ש-DCHP נמצא בשימוש נרחב במגוון מוצרי פלסטיק והוא זוהה במזון, מים וחלקיקים פנימיים. DCHP נמצא גם בדגימות שתן ודם של בני אדם. ואכן, הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית קבעה לאחרונה את DCHP כאחד מ-20 חומרים בעלי עדיפות גבוהה להערכת סיכונים.
למרות "אי הוודאות" הזו הם ממליצים למזער את השימוש במוצרי פלסטיק. זה יכול גם על הדרך, לעזור בלהפחית את זיהום הפלסטיק, אחת הבעיות הסביבתיות הדוחקות ביותר שלנו.
https://news.ucr.edu/articles/2023/01/26/health-impact-chemicals-plastics-handed-down-two-generations
החוקר הראשי במחקר הזה הוביל גם את המחקר ששותף אצלי לפני שנה, שהראה שפתלטים נקשרים לרצפטור PXR ובכך מעודדים טרשת עורקים.
פתלאטים אינם הכימיקלים היחידים הנמצאים בפלסטיק שגורמים לבעיות אנדוקריניות ובכך משפיעות על הפריון הן של האישה והן של הגבר וכשדברים נפגעים ברמת הגנים זה בהחלט מעלה את הסיכון. לא גזירת גורל אבל בהחלט גורם לחולשה. ולכן יש להמנע ככל הניתן מהשימוש במוצרים אלה בטח בכל הקשור לשתיה ואכילה.
