רוב העולם עדין שבוי בקונספציה שחיידקים הם מחוללי מחלות. המדע של היום נוטה להאניש את החיידקים ומשייך להם תכונות של טוב ורע. ולדעתי הנרטיב הזה הוא לא נכון.
- בהבנה שלי החיידקים היו כאן לפנינו ויישארו גם אחרינו והדבר היחיד שיכול להשתנות זה המיגוון והמיקום שבהם זנים מסויימים משגשגים בהתאם לתנאים החדשים שבאזורים מסויימים שהאיזון בהם הופר.
- בהבנה שלי לחיידקים יש תפקיד אחד בלבד והוא אקולוגי. כלומר חיידקים מסויימים יהיו באזורים מסויימים כדי לפרק חומרים שלא צריכים להיות בו למשל פלסטיק ותעשיות מזהמות אחרות.
- בהבנה שלי זה גם ברמת האינדיבידואל. שכן המיקרוביום מלווה אותנו מגיל 0 וכל זמן שאנחנו אוכלים את המזון המתאים לנו ולא נחשפים למזהמים תעשייתיים הוא אך ורק לטובתנו. הוא תומך במערכת החיסון, הוא תומך בבריאות הקרדיומטבולית, הוא תומך במערכת העצבים והמוח לרבות המצב הרגשי (סטרס, חרדות, דיכאון).
- דיסביוזיס קורה אך ורק מחשיפה למזון מעובד, מזהמים סביבתיים לרבות תרופות דרך האוויר, המים, המזון והמוצרים הבאים במגע עם העור שלנו. בשלב הזה אופי החיידקים משתנה לטובת פירוק כימיקלים אלה. הן הכימיקלים והן תוצרי הלוואי מפירוק הכימיקלים מייצרים תהליך דלקתי. מכיוון שכמות החיידקים מוגבלת אין מקום לחיידקים שמווסתים את מערכת החיסון (אלה המכונים מועילים) ואז לאורך זמן רקמות ואיברים מתחילים להפגע וגם פה יכול לחול שינויי בהרכב החיידקים שמטרתם לפרק את הרקמה החולה. כלומר מצב זה אכן יכול להציג מצג שחיידקים פוגעים בנו אבל זה לא כי זה מה שתוכנתו לעשות, זה לא קוד שאומר להם: "תהרגו" - זה המצב שהאדם במודע או לא במודע הביא עצמו אליו. החיידקים הם חלק מתהליך של השמדת תאים במטרה לשקם את המקום שנפגע. מכאן ייצור תאים חדשים תלויים ביכולות ובמשאבים של האדם החולה. כלומר זה הופך למסוכן כאשר הגוף מורעל כרונית ואין לו הכלים/רכיבים לשיקום.
כשפרי נפצע או לא נאכל, חיידקים יבואו לפרק ולהשיב את מה שצריך למחזוריות האדמה, זה החלק הדומה לבעלי חיים. ההבדל הוא שלפרי אין יכולת שיקום רקמות.
פחמן דו חמצני (CO2) הוא חלק בלתי נפרד מהאקולוגיה. הוא אמנם לא בריא לבני האדם, אנחנו הרי פולטים אותו בתהליך הנשימה שלנו. אבל הוא נקלט על ידי עצים, אצות וחיידקים שמפרקים את הפחמן ובכך משתחרר חמצן לאטמוספירה. כלומר הוא חיוני עבור המערכת האקולוגית בה אני חיים.
פחמן דו חמצני מיוצר היום בצורה משמעותית בשריפה של נפט/ בנזין, פחם/עץ, ויתר חומרים המשמשים ליצור אנרגיה וחום. בתהליכים אלה גם נוצר פחמן חד חמצני. זהו תוצר לוואי של שרפה בלתי מושלמת של התרכובות האורגניות. המקור העיקרי היום לייצור גז זה הוא כלי רכב. למעשה יותר משני מיליארד טונות של פחמן חד חמצני משתחררים לאטמוספירה ברחבי העולם מדי שנה[1].
דבר שחשוב לי להבהיר לגבי CO2. ישנה טענה, המקודמת על ידי ארגון הבריאות העולמי והפורום הכלכלי העולמי, שגזים אלה הם גורם מהותי לתופעה המכונה "התחממות גלובלית" או "שינויי אקלים" ושיש קונצנזוס מדעי. אז למען הסר ספק, גם כאן אין ספק שלא מדובר בקונצנזוס. יש פה אג'נדה שמטרתה להגביר את השליטה בבני אדם. יותר פיקוח, יותר הגבלות, דירוג אקלימי, יותר מיסים, יותר עוני ויותר מצוקות נלוות.
יחד עם זאת.. כל זה:
לא קשור לכך שיש צורך מיידי במעבר לאנרגיה מתחדשת.
לא קשור לכך שצריך להפסיק לזהם את העולם אתמול.
לא קשור לכך שצריך לנטוע עצים ולא לכרות אותם (בעיקר לתעשיות הבקר, הנפט והקוסמטיקה).
חוקרים מאוניברסיטת Monash גילו מידע חדש על האופן שבו חיידקים צורכים כמויות עצומות של פחמן חד חמצני (CO) ועוזרים להפחית את רמות הגז הקטלני הזה. על פי החוקרים הם אחראיים על פירוק של 250 מיליון טון של CO. כלומר גם כאן החיידקים באים לתקן משהו שבני האדם מייצרים שלא באופן טבעי. המחקר פורסם בינואר 25 בכתב העת Nature Chemical Biology.
החוקרים הראו לראשונה שחיידקים משתמשים באנזים מיוחד, הנקרא CO dehydrogenase, כדי להפיק אנרגיה מהגז הרעיל הזה.
"אנזים זה משמש טריליוני חיידקים בקרקעות ובמים שלנו. החיידקים הללו צורכים CO למען הישרדותם, אך תוך כדי כך עוזרים לנו בלי משים". ד"ר Ashleigh Kropp
בלי משים? שוב תכונה אנושית לחיידקים? החיידקים באמת שמים לב? או שהם פשוט קולטים חומרים ליצור אנרגיה שמאפשרת את שרידותם ובכך משיבים את האיזון הנחוץ לטבע?
"החיידקים האלה עוזרים לנקות את האטמוספירה שלנו. זה נגד זיהום האוויר, שהורג מיליוני אנשים מדי שנה". ד"ר David Gillett
החוקרים מציינים שלמרות שסביר שגילוי זה לא ישמש ישירות כדי להילחם או לפקח על פליטת CO, הוא מעמיק את ההבנה שלנו לגבי האופן בו מווסתת האטמוספרה וכיצד היא עשויה להגיב לשינויים עתידיים. כמו כן, הם מוסיפים שהתגלית מדגישה את החשיבות הרחבה יותר של חיידקים.
"מיקרובים ממלאים אינספור תפקידים חיוניים לבריאות האדם והאקולוגיה כאחד. עם זאת, מכיוון שהם בלתי נראים ולעתים קרובות אינם מובנים, לא מבחינים בתרומות שלהם". פרופ Chris Greening
"הם מייצרים מחצית מהחמצן שאנו נושמים ומנקים מזהמים שונים כמו CO. זה חיוני שנבין טוב יותר ונעריך כיצד הם תומכים בהישרדות שלנו". ד"ר Kropp
https://www.monash.edu/news/articles/study-reveals-how-microbes-help-detoxify-our-atmosphere
כלומר יש פה תקווה, אבל היא יכולה להתרחש כשהזיהום התעשייתי ירד בצורה משמעותית.
_________________________________________________________________________________________
עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
- הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
- שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
- סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
- להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
- להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
- להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
- לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
- המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
- לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפטר מהם:
- פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים (מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה, ברוקולי). באופן ספציפי - הרבה נוגדי חמצון.
- להעלות רמות של גלוטתיון, אסטקסנטין, שמן זית.
- להעלות רמות של אומגה 3 (יש לוודא תקן IFOS; אם מורגש טעם דגי חזק או מקולקל יש להחליף את המוצר) וויטמין די.
- פע"ג / הזעה/ סאונה.
