הגוף שלנו הוא לא רק "אנחנו" – הוא בית למערכת אקולוגית עצומה ומורכבת המכונה המיקרוביום. המערכת הזו מכילה למעלה מ-100 טריליון מיקרואורגניזמים שונים, כמות הגדולה פי 10 ממספר התאים האנושיים המרכיבים את גופנו. המרכז הלוגיסטי המרכזי של המערכת הזו נמצא במערכת העיכול, המארחת כ-80% מכלל המיקרוביום האנושי, ושם למעשה מוכרעת מידת הבריאות או החולי שלנו.
חומצות שומן חד-בלתי רוויות הן סוג של שומן בריא הנמצא במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר ומתחיל להתקשות בקירור. מבחינה כימית, הן מאופיינות בקשר כפול אחד בשרשרת חומצות השומן שלהן – מבנה שמעניק להן את היציבות והיתרונות הבריאותיים הייחודיים להן. החומצה המוכרת והנחקרת ביותר בקבוצה זו היא החומצה האולאית (אומגה 9).
בעוד ששמן זית, אבוקדו ואגוזים (מלך, פקאן, קשיו, פיסטוקים, בוטנים ומקדמיה) הם "שגרירי המותג" המפורסמים ביותר של משפחת ה-MUFA, ניתן למצוא ריכוזים יפים של חומצת שומן זו גם במגוון מזונות אחרים כמו זרעי דלעת, זרעי שומשום וזרעי חמניות מהם מופקים גם שמנים בכבישה קרה וטחינה.
השילוב של מרכיבי השומן הללו בתזונה היומית הוכח כבעל השפעה מיטיבה על בריאות הלב, איזון רמות הסוכר, הפחתת תהליכי דלקת בגוף ועוד (מוזמנים להיכנס ללינקים של כל אחד מהם). מצד אחר.. המיקרוביום נחקר גםהוא ונמצא שתורם לאותן פתולוגיות על ידי ייצור מטבוליטים מרכיבי התזונה הצמחיים. כלומר למיקרוביום חלק בתיווך שבין ההשפעות שהמוכרות על המזונות שמכילים MUFA.
סקירה מערכתית שפורסמה במאי 26 בכתב העת Nutrition Reviews, בחנה 37 מחקרים (קליניים וניסיוניים) כדי להבין לעומק כיצד מזונות עשירים ב-MUFA משפיעים על הרכב המיקרוביום ועל המטבוליטים שהם מייצרים.
החוקרים מצאו כי למרות שכל המזונות הללו עשירים בחומצות שומן חד-בלתי רוויות, הם משפיעים על "חיידקי המטרה" ועל התוצרים שלהם בדרכים שונות:
-
אגוזים: המקור העקבי ביותר לשיפור המיקרוביום
על פי הסקירה, אגוזים (ובמיוחד אגוזי מלך) הראו את הקשר החזק והעקבי ביותר לשינוי חיובי. נ מצאה עלייה משמעותית בחיידקים מסוג:- Faecalibacterium ו-Roseburia: אלו הם יצרנים מרכזיים של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), בדגש על בוטיראט, הידוע ביכולתו להפחית דלקת סיסטמית ולשפר את פרופיל השומנים בדם.
- משפחת ה-Ruminococcaceae: המסייעת בפירוק סיבים ותורמת לירידה במסת השומן.
-
שמן זית כתית מעולה: הגנה על מחסום המעי
במחקרים שהתמקדו בשמן זית, נמצאה נטייה לעלייה בחיידקים מועילים ממשפחת ה-Lactobacillus והחיידק Akkermansia. חיידק זה נחשב לקריטי לשמירה על שלמות רירית המעי, מה שמונע מצבי "מעי דולף" ודלקות כרוניות. - אבוקדו שנכלל גם הוא כאחד המקורות ל-MUFA שמשפיעים לטובה על גיוון המיקרוביום נמצא שתורם דרך מסלולים הכוללים שינויים במטבוליזם של חומצות מרה ובוויסות מערכת החיסון בדומה לאגוזים ולשמן הזית.
*** הערה לגבי האבוקדו: אם תיכנסו ללינק המצורף תוכלו לראות מחקרים נוספים המראים עלייה בגיוון החיידקי, כמו גם עלייה בחיידקים מפרקי סיבים המייצרים חומצות שומן קצרות (SCFA) והפחתה בריכוז חומצות המרה במעי שמובילה לספיגת אנרגיה יעילה יותר.
