פולי-נוירופתיה דלקתית כרונית (CIDP) הינה מחלה המאופיינת בהתפרצויות והפוגות. שכיחותה 2-7 חולים ל- 100,000 אנשים. מחקרים הראו שמעל 50% מחולי CIDP יפתחו בשלב זה או אחר של מחלתם נכות תפקודית קשה.
CIDP, בדומה לטרשת נפוצה, מאופיינת על ידי הרס של מעטפת המיאלין (מעטפת שומנית מבודדת המקיפה את שלוחות העצבים, ובעלת תפקיד חשוב בהולכה החשמלית לאורך תאי העצב).
מאחר שמעטפת המיאלין מקיפה את העצבים בעלי הקוטר הגדול יחסית, העצבים שיפגעו יותר יהיו העצבים המוטוריים, שאחראים על הפעלת השרירים והחישה. ב- CIDP לא יפגעו העצבים האוטונומיים הקטנים, שאחראים על תפקודים שאינם רצוניים: הזעה, קצב הלב, פעילות מערכת העיכול, כלי הדם, בלוטות הפרשה ועוד. לכן חולי CIDP סובלים בעיקר מהפרעות תחושתיות, חולשת שרירים וכאבים.
החוקרים (והרפואה) חושבים שמדובר במחלה אוטואימונית, בה מערכת החיסון תוקפת את העצבים בזרועות וברגליים. עקב זאת המיאלין המבודד את תאי העצב מתפרק ובסופו של דבר התאים מתים. עוד החוקרים מציינים שהתרופות הקיימות כיום בשוק הן יקרות מאוד ופועלות בעיקר על מערכת החיסון ודיכויה. טיפול שמגן על העצבים ומסייע להתחדשות אינו קיים כתרופה.
*** אני כמובן לא חושב שהגוף תוקף את עצמו בטח לא סתם כי בא לו. יש מזהמים סביבתיים, יש מזהמים רגשיים - אלה מאתגרים את מערכת החיסון ומחלישים את תפקודיה וכאשר מדובר ברמה גבוהה וכרונית של מזהמים הגוף יכול לצאת משליטה.
חוקרים מבית החולים St. Josef הראו בניסויי מעבדה שפרופיונאט, מלח של חומצת שומן קצרת שרשרת (SCFa), המיוצר באופן טבעי במעי כאשר סיבים תזונתיים מפורקים על ידי המיקרוביום יכול להגן על העצבים ולעזור להם להתחדש.
במחקרים הקודמים צוות המחקר, כבר הוכיח שלאנשים עם טרשת נפוצה (MS) יש מחסור בפרופיונאט ושהם יכולים להפיק תועלת מפרופיונאט. בהתאם לכך הם חושבים, שהחומר הזה יכול להיות שימושי גם עבור חולי CIDP. תוצאות המחקר פורסמו בינואר 23 בכתב העת PNAS.
במחקר הנוכחי, הצוות חקר את ההשפעה המגנה של פרופיונאט בתרבית תאים ובניסויים בבעלי חיים. הקבוצה בודדה את שני סוגי התאים החשובים ביותר במערכת העצבים ההיקפית מחולדות: תאי עצב ותאי שוואן היוצרים את מעטפת תאי העצב.
החוקרים טיפחו את שני סוגי התאים בנפרד וחשפו אותם לעקה חמצונית, שבדרך כלל גורם נזק לתאים. הצוות טיפל בכמה תרביות תאים עם פרופיונאט והשווה את ההשפעות עם תרביות לא מטופלות. פחות תאים מתו באופן משמעותי בתרביות המטופלות. בנוסף, התאים צמחו בחזרה בקלות רבה יותר לאחר הטיפול מאשר כאשר לא ניתן פרופיונאט. ניסויים בבעלי חיים אישרו את התוצאות הללו: לאחר מתן פרופיונאט, לתאי העצב הייתה הגנה טובה יותר מפני אותה עקה חמצונית.
החוקרים גם השיגו תובנות חדשות לגבי מנגנון פעולת הפרופיונאט. הם הראו שהחומר מכוון לקולטן FFAR3 על פני השטח של תאי עצב ותאי שוואן ומשפיע גם על קריאת ה-DNA באמצעות מולקולות היסטון. זה מייצר אנזימים וחלבונים חדשים המגנים מפני השפעות מזיקות ומסייעים בתיקון נזקים.
https://news.rub.de/english/press-releases/2023-01-24-medicine-propionic-acid-protects-nerve-cells-and-helps-them-regenerate
אני כמובן חושב שעדיף לקבל את הפרופיונאט מהמפעל הטוב ביותר שקיים אצלנו במעיים ולא מתוסף. לשם כך יש לחזק את המקרוביום (פרוביוטיקה ותזונה פרהביוטית) ולהמנע מפגיעה בו.
כמו כן פרופיונאט נמצא גם בתעשיות המזון למשל סידן פרופיונאט – E282, שנמצא קשור למחלות מטבוליות.
פרופיונאט כמטבוליט של המיקרוביום נמצא גם במאמרים הבאים:
סקירות מדעיות של ניצולי הקרנות זיהו חיידקים ורכיבים שמגנים מפני נזקי הקרינה.
פרוביוטיקה ופרהביוטיקה לחיזוק המיקרוביום ומניעת שבריריות בגילאים מאוחרים.
טרשת נפוצה – גורמי סיכון אפשריים ודברים שיכולים למנוע ולטפל. במאמר הזה תוכלו גם למצוא את הדרכים לתחזק את המיאלין.
