מתחילים להבין פוליפארמה
איך קורה שאדם עם "מחלה" כלשהי שמקבל תרופה אחת לניהול המחלה, מוצא עצמו אחרי כמה שנים עם ארון תרופות שמכיל מגוון גדול של תרופות לכל מיני סימפטומים ושל מי האחריות לכך?
המחקר שפורסם באפריל 2019 בכתב העת הרפואי thebmj מראה זאת בלי באמת להתכוון לכך. המחקר מדבר על תרופות שניתנות לערמונית מוגדלת (Proscar, Propecia, Avodart, and Jalyn). ועל כך שמעלות סיכון לסוכרת.
שימו לב מה ארגון הבריאות העולמי מציינים לגבי סוכרת
- סוכרת היא סיבה עיקרית לעיוורון, כשל כלייתי, התקפי לב, שבץ מוחי וכריתת איברים (גפיים).
- בין השנים 1980-2014 מספר חולי הסוכרת עלה מ-108 מיליון ל- 422 מיליון. באותן השנים עלה גם אחוז החולים בגילאי 18 ומעלה (סוג 2) מ-4.7% ל- 8.5%. כלומר זה לא קשור לריבוי הטבעי...
- ב-2016 מתו בעקבות סוכרת 1.6 מיליון אנשים בעולם.
- תזונה בריאה, פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין והמנעות מעישון מונעים התפתחות סוכרת מסוג 2.
נלקח מתוך אתר WHO
אף מילה על תרופות מרשם שלהן יכולת לעלות סיכון לסוכרת!!!
כי זה יפגע בתעשיית התרופות ובמעמד הרפואה הקונבנציונלית!!!
שימו לב גם לפתיח של המאמר הבא:
מחקרים קודמים מראים ששימוש בתרופות שכיחות כמו לטיפול בלחץ דם גבוה (antihypertensives), לכולסטרול (statins), פסיכיאטריות (antipsychotics), לטיפול בנשאי איידס (antiretrovirals), מדכאי מערכת חיסון (immunosuppressants) ולטיפול במחלות אוטואימוניות (corticosteroids) מעלות סיכון לסוכרת סוג 2.
Previous studies suggest that commonly used drugs, such as antihypertensives1, statins2,3, antipsychotics4, antiretrovirals5, immunosuppressants6 and corticosteroids7, increase the risk of type 2 diabetes mellitus
גם לא עוזר! גם גורם לתוספת של תרופות (להן תופעות לוואי נוספות)!
וגם אפס עבודה במניעת מחלות שגורמות (כולן) למוות בטרם עת!
מחקרים עדכניים:
*** תוספת אוגוסט 22
חוקרים מאוניברסיטת ליברפול זיהו מגמת עלייה בנזק הקשור לתרופות המוביל לאשפוז בבית חולים.
המגמה קשורה לגאות של מצבים מולטי תחלואתיים (multimorbidity) הקשורים לשימוש בתרופות רבות בו-זמנית (polypharmacy). פוליפארמה מוגדרת בדרך כלל כנטילת חמש תרופות רגילות או יותר ביום.
המחקר התצפיתי פרוספקטיבי שפורסם ביולי 22 בג'ורנל BMJ Open כלל סקירה של 1187 אשפוזים רפואיים על פני תקופה של חודש בשנת 2019.
המחקר הזה מהווה עדכון למחקר המכונן המקורי שפורסם ביולי 2004 בג'ורנל BMJ.
באותו זמן, 6.5% מהאשפוזים בבתי החולים נמצאו קשורים לתופעות לוואי של תרופות (ADRs). נתון מעודכן של המחקר החדש מזהה עלייה משמעותית ל-16.5% מהאשפוזים שנגרמו או מסובכים על ידי תגובה שלילית לתרופה.
החוקרים זיהו כי אלו שסבלו מהפרעת אבחנה נטלו בממוצע יותר תרופות והיו להם יותר מצבים נלווים מאלה ללא הפרעה.
החוקרים מציינים שפוליפארמה עלולה להפוך למכבידה על חולים, במיוחד כאשר היא מתרחשת בהקשר של רישום יתר, כלומר, כאשר אנשים מקבלים תרופות שהם לא צריכים או רוצים, או שעלולות לגרום להם נזק. רישום יתר גדל באופן דרמטי במהלך 25 השנים האחרונות. זה הודגש בדו"ח האחרון של NHS, שקבע כי 10% מהמרשמים (כ-110 מיליון) לא היו צריכים להיות מונפקים.
החוקרים מוסיפים שמחקר זה מאשר כי הבעיה הולכת וגוברת וכי יש צורך לכוון את הרופאים כדי להמנע מרישום יתר. כמו כן יש לכך עלויות נלוות של מעל 2 מיליארד פאונד לשנה.
החוקרים כמובן מדגישים ומבקשים מהמטופלים לדווח על תופעות לוואי ולא להפסיק על דעת עצמם את התרופות.
https://www.liverpool.ac.uk/life-sciences/news/articles/study-highlights-rising-tide-in-adverse-drug-reactions
*** תוספת אוקטובר 24 - השפעת פוליפארמה על דמנציה
חוקרים מאוניברסיטת Drexel בחנו סימפטומים, תוצאות בריאותיות ותפקוד גופני לאורך זמן בקרב מבוגרים עם וללא מחלת אלצהיימר ודמנציות קשורות ופוליפארמה. פוליפארמה, מציינים החוקרים, מוגדרת כנטילת חמש תרופות או יותר מדי יום, היא דאגה רפואית משמעותית המשפיעה על למעלה מ-30% מהמבוגרים בגילאי 65+. זה קשור לתוצאות בריאותיות גרועות כמו נפילות, אינטראקציות תרופתיות, אשפוזים ואפילו מוות.
הם בחרו לבחון את המצב מול חולי דמנציה לסוגיה מכיוון שהם נוטים יותר לצרוך יותר מחמש תרופות וכי המחקר הבוחן את ההשפעה של מספר תרופות יומיות על תסמינים, תוצאות בריאותיות ותפקוד גופני בקרב מבוגרים עם מחלת דמנציה מועט.
ממצאי המחקר פורסמו באוקטובר 24 בכתב העת Biological Research For Nursing.
צוות המחקר השתמש במערך נתונים ממחקר מגמות הבריאות וההזדקנות הלאומי - מדגם ארצי מייצג של מבוטחי Medicare. ובו נתונים נאספים מדי שנה מאז 2011 כדי לבחון תחומים חברתיים, פיזיים, טכנולוגיים ותפקודיים החשובים בהזדקנות.
עבור המחקר הנוכחי, הצוות השתמש בנתונים מ-2016-2019 כדי להשוות שינויים בתסמינים, תוצאות בריאותיות ותפקוד גופני בין ארבע קבוצות: 1) אלו עם מחלת דמנציה לסוגיה ופוליפארמה; 2) אלה עם מחלת דמנציה בלבד; 3) אלה עם פוליפארמה בלבד; ו-4) אלה ללא דמנציה או פוליפארמה.
הם השתמשו בניתוח אנליטי הנקרא Weighting - התאמות סטטיסטיות הנעשות לנתוני הסקר לאחר איסוף על מנת לשפר את הדיוק של אומדני הסקר. מה שהופך את המדגם של 2,052 אנשים למייצגים של 12 מיליון מוטבי Medicare, מה שמגדיל את יכולת ההכללה של הממצאים.
צוות המחקר מצא שאנשים שחווים פוליפארמה וסובלים ממחלת אלצהיימר ודמנציה קשורה חווים יותר תסמינים, יותר נפילות, יותר אשפוזים, ויותר תמותה והם בעלי תפקוד גופני נמוך יותר. הם גם חוו יותר ירידה תפקודית, נזקקו ליותר סיוע בפעילויות יומיומיות כמו אכילה, רחצה והתלבשות, והיה להם סיכוי גבוה יותר להזדקק למכשיר מסייע כמו מקל או הליכון.
הממצאים ממחקר זה שופכים אור על ההשפעה השלילית שיכולה להיות לפוליפארמה על מבוגרים עם מחלת דמנציה. אבל החוקרים הוסיפו כי נדרש מחקר נוסף כדי לפתח אסטרטגיות להפחתת התרחשות של פוליפארמה בקרב אנשים עם מחלת דמנציה.
https://drexel.edu/news/archive/2024/October/Taking-Five-Medications-Daily-Negatively-Impact-Older-Adults-Alzheimers-Disease
*** תוספת יולי 25 - תופעת "מפל התרופות"
אתם רוצים להבין איך קורה שאדם עם "מחלה" כלשהי שמקבל תרופה אחת לניהול המחלה, מוצא עצמו אחרי כמה שנים עם ארון תרופות שמכיל מגוון גדול של תרופות לכל מיני סימפטומים ושל מי האחריות לכך?
מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת The Annals of Family Medicine שופך אור על אחת התופעות המרכזיות התורמות לריבוי תרופות: "מפל תרופות" (Prescribing Cascades). מדובר במצב שבו תרופה אחת ניתנת כדי לטפל בתופעת לוואי של תרופה אחרת, ולעיתים קרובות, מבלי שהרופא המטפל מודע לכך שזו תופעת לוואי ולא מצב רפואי חדש.
המחקר, שבוצע על ידי צוות חוקרים בראשות ד"ר Ann Sinéad Doherty שהשתמשה בשיטת ניתוח חדשנית בשם "ניתוח סימטריית רצף מרשמים" (PSSA) כדי לזהות דפוסים. המחקר כלל נתונים של 533,464 מבוגרים בני 65 ומעלה שקיבלו מרשמים בין השנים 2020 -2017. החוקרים התמקדו ב-9 "מפלי תרופות" שהוגדרו מראש על ידי קונצנזוס מומחים (ThinkCascades), במטרה להבין את שכיחותם והשפעתם.
ממצאי המחקר המרכזיים זיהו 5 מפלי תרופות משמעותיים ורלוונטיים קלינית, שבהם סביר יותר שהתרופה הראשונה (הגורמת לתופעת לוואי) ניתנה לפני התרופה השנייה (הניתנת לטיפול בתופעת הלוואי):
-
חוסמי תעלות סידן (CCB) למשתנים (Diuretics):
חוסמי תעלות סידן עלולים לגרום לבצקות ברגליים, ואז נרשמים משתנים לטיפול בבצקת. 2.6% מהמטופלים שקיבלו CCB קיבלו לאחר מכן תרופה משתנת (יחס סיכויים מתוקנן 1.93). כלומר כאשר רופא רושם חוסם תעלות סידן, יש כמעט פי שניים סיכוי שהמטופל יתחיל לקבל משתן לאחר מכן, שכן תופעת לוואי שכיחה של חוסמי תעלות סידן הן למשל בצקות ברגליים, ואז נרשמים משתנים לטיפול בבצקת. -
חוסמי אלפא-1 (α1-receptor blocker) לסחרחורת וענייני שיויי משקל:
ב-3.0% מהמקרים (aSR = 1.63), נצפה כי תרופות אלו לטיפול בערמונית מוגדלת או לחץ דם גרמו לסחרחורות, ובעקבותיהן ניתנו תרופות לסחרחורת. -
SSRI/SNRI (נוגדי דיכאון) לתרופות שינה:
אצל 2.5% מהמטופלים (aSR = 1.54), תרופות נוגדות דיכאון הובילו לנדודי שינה, ובעקבות זאת נרשמו תרופות שינה. -
תרופות אנטי-פסיכוטיות לתרופות נגד פרקינסון:
ב-0.4% מהמקרים (aSR = 1.20), תרופות אנטי-פסיכוטיות גרמו לתסמינים דמויי פרקינסון, ובעקבותיהן ניתנו תרופות לטיפול בתסמינים אקסטרה-פירמידליים אלו. -
בנזודיאזפינים (תרופות הרגעה/שינה) לתרופות אנטי-פסיכוטיות:
אצל 3.2% מהמטופלים (aSR = 1.15), בנזודיאזפינים הובילו לתופעות כמו אי שקט או הפרעות התנהגותיות שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות.
מסקנות המחקר מדגישות כי מפלי תרופות אלו, למרות שאינם נפוצים ביותר עבור כל צמד תרופות, מהווים מקור חשוב וניתן למניעה לנזק פוטנציאלי הקשור לתרופות, ותורמים באופן משמעותי לפוליפארמה מורכב בקרב מבוגרים, במיוחד אלה הסובלים ממחלות מרובות.
*** תוספת ספטמבר 26 - מפלים של מרשמים נפוצים
מחקר חדש שפורסם בספטמבר 26 בכתב העת BMJ בהובלת פרופ' פאולה רושון (Paula A. Rochon) וצוות חוקרים בינלאומי, ממשיך לחשוף את המנגנונים שעומדים מאחורי התנפחות ארון התרופות של האוכלוסייה המבוגרת ומצביע על ממדים מדויקים של תופעת "מפלי התרופות" (Prescribing Cascades) ברמת האוכלוסייה.
המחקר התבסס על ניתוח עוקבה רטרוספקטיבי עצום שכלל 2,297,942 מבוגרים קשישים (בני 66 ומעלה) באונטריו, קנדה. החוקרים בחנו 65 שרשראות רישום שנקבעו מראש בקונצנזוס דלפי בינלאומי, במטרה לאתר מתי תרופת מקור שכיחה גורמת לתופעת לוואי שמזוהה בטעות כתסמין חדש וגוררת מתן תרופה נוספת מיותרת.
הממצאים המרכזיים של המחקר מציגים תמונה מטרידה:
-
חשיפה נרחבת לתרופות מקור: מתוך 65 השרשראות שנבדקו, 34 מתרופות המקור (52.3%) התאפיינו בשכיחות גבוהה באוכלוסייה (נעו בין 5.6% ל-65.9%), כאשר תרופות לטיפול במחלות קרדיווסקולריות נמצאו בראש הרשימה כ"שערי כניסה" מרכזיים לפוליפארמה.
-
היארעות גבוהה של השילובים: 49 מתוך 65 השרשראות (75.3%) הציגו היארעות של מעל 1% באוכלוסייה. בראשן עמדו המעבר מתוסף ברזל למשלשל (11.9%), מסטטין למשכך כאבים (10.9%), וממעכב כולינאסטראז לכדור שינה (10.3%).
-
תעדוף של 24 שרשראות קריטיות: החוקרים הגדירו קריטריונים מחמירים (שכיחות תרופת מקור מעל 5%, היארעות שרשרת מעל 1%, ויחס רצף מתוקן מובהק המצביע על קשר בזמן) ומתוכם סימנו 24 שרשראות רישום בעלות עדיפות עליונה שדורשות התערבות ומניעה קלינית מיידית.
!!! הערה חשובה !!!
המתודולוגיה של המחקר אמנם התמקדה בבדיקה פרטנית של זוגות תרופות נפרדים באמצעות ניתוח סימטריית רצף (PSSA), אך המציאות הקלינית בשטח הרבה יותר מורכבת: אדם מבוגר אינו סובל מ"מפל תרופות" בודד במנותק, אלא חשוף למספר שרשראות מקבילות שמתחברות יחד למעגל קסמים הרסני.
מחקר זה מחזק בצורה חד-משמעית את ההבנה שריבוי תרופות אינו תוצאה מקרית או גזירת גורל, אלא תוצר ישיר של התנהלות קלינית רשלנית שאינה עוצרת לבדוק את ארון התרופות הקיים, אלא מטפלת בתופעות הלוואי של תרופה אחת באמצעות הוספת תרופות נוספות – ובכך מעצימה באופן דרמטי את הסיכון לנזקים מצטברים, לאשפוזים ולתחלואה מיותרת.
מקבץ "קטן" של מאמרים שאני שיתפתי שמציגים תרופות שכיחות שגורמות לבעיות שמצריכות תרופות נוספות
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום.
לוקחים סטטינים תתחילו לחשוש גם מסוכרת.
סטטינים המשמשים להורדת הכולסטרול נקשרו לסיכון כפול לפתח דמנציה.
תרופות נוגדות צרבת מעלות סיכון לסוכרת סוג 2.
תרופות נוגדות צרבת מעלות סיכון לאלרגיות.
תרופות לצרבת (אומפרדרס) מעלה סיכון למוות בטרם עת.
נמצא המנגנון שמסביר מדוע אומפרזול (אומפרדקס) מעלה סיכון לדמנציה.
מטפורמין, ויטמיני בי והקשר למחלות לב.
תרופות קו שני לסוכרת – בעיות לב וכלי דם.
תרופות נוגדות דיכאון ודמנציה.
תרופות לדיכאון (SSRI) – מעלות סיכון למוות בטרם עת.
תרופות אנטיכולינרגיות – והסיכון לפגיעה קוגנטיבית לרבות אלצהיימר ודמנציה.
נמצא קשר בין שימוש מוקדם של אנטיביוטיקה למחלות כרוניות רבות.
אנשים המשתמשים בקביעות בתרופות לעצירות עלולים להיות בעלי סיכון מוגבר לדמנציה – מהן החלופות?
פרדניזון – הורמון סינתטי נוגד דלקת ואלרגיה מעלה סיכון לסוכרת.
תרופות NSAID אנטי דלקתיות שאינן סטראודים – מסוכנות!!!
שימוש באספירין קשור לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב.
פרופסיה מעלה סיכון לדיכאון ולאובדנות.
*** בכל הלינקים שצירפתי במקבץ המאמרים יש גם את כל המידע העדכני ביותר למנוע ולטפל באותן מחלות בעבורן מקבלים את התרופות
כעת נותר לשאול: מי אחראי על ההיווצרות הזו?
הרפואה שלא מטפלת בשורש הבעיה ומצפה (או שלא) שדברים יסתדרו מעצמם. זה פשוט לא עובד כך! ואל תשכחו את האפשרות שהפארמה שממנמנת את המחקרים על תרופות - יש לה אינטרס מובהק שהמונים יירכשו את התרופות ויש להן קשר עם רופאים רבים מובילים שמגיעים לכנסים ומקבלים טובות הנאה שמייצרים ניגודי עניינים
מי שעדין לא הבין זאת. אז הגיע הזמן להפנים. מי שהולך לרופא יקבל תרופה. וברוב המקרים זה יסתיים בפוליפארמה.
הסיבה האמיתית שמדורגת שלישית במקרי המוות. ארגון הבריאות העולמי WHO מודה שהרפואה אחראית על מוות של 5 אנשים כל דקה בכל העולם. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) צריך להתפרק כי הוא מאשר תרופות שגורמות למאות אלפי מתים ומיליונים של תופעות לוואי חמורות.
ניגודי עניינים - פארמה - ד"ר פיטר רוסט
האם זה בכלל אפשרי לרדת מתרופות מרשם כרוניות?
יכול להיות שכן, אבל יותר חשוב הוא להמנע מאותן מחלות שנגרמות על פי רוב מחשיפה יומית למזהמים סביבתיים (מים, אוויר, תרופות ומזון מעובד/מתועש/מרוסס), אורח חיים עם הרבה סטרס/ חרדה, מיעוט בתנועה (פע"ג) ומיעוט בחשיפה לשמש ולטבע.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
