השימוש העולמי בפלסטיק גדל מדי שנה. פלסטיק זוהה ברוב הקטגוריות של מזון נצרך, מי שתייה וצואה אנושית. חלקיקי פלסטיק יכולים גם לעבור מאדמה לתוך מארג המזון. יתרה מכך, מיקרו וננו-פלסטיק נישאים באוויר ונמצאו כגורמים לסכנות בריאותיות לאדם לאורך דרכי הנשימה, מגירוי ועד להופעת סרטן עם חשיפה כרונית.
חלקיקים אלה, כאמור, עושים את דרכם יותר ויותר בשרשרת המזון ונספגים דרך המעיים והם עלולים להיות רעילים לבני אדם. השפעות שליליות כגון הפרעות בפלורת המעיים האף והריאות כלומר ירידה במגוון החיידקים המועילים ובעלייה במינים פרו דלקתיים, מוטגניות, ציטוטוקסיות, רעילות רבייה, רעילות עצבית ועקה חמצונית.
האופן שבו חלקיקי פוליסטירן משפיעים על תאים תלוי בגודלם ובריכוזם, משך החשיפה ובסוג האורגניזם או התאים שנחשפים לחלקיקים.
מיקרופלסטיק במוצרי צריכה יומיומיים – השפעות בריאותיות
במחקר סקירה שפורסם ביולי 23 בג'ורנל Frontiers in Nutrition חוקרים מאירן ודרום אפריקה מציגים חלק מהבעיות של חשיפה לפוליסטירן לדוגמה: במערכת העצבים של עכברים, חלקיקים אלנ עשויים לשנות את רמת הנוירוטרנסמיטורים, אשר בתורם עלולים להשפיע על תגובות מתח והתנהגות. מחקר אחר מצא כי מולקולות DNA של אמור לבן (סוג של קרפיון) נפגעו מאינטראקציה ישירה בין חלקיקים ל-DNA או ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. וכן מספר מחקרים שהראו שחלקיקים קרעו את קרומי התא.
החוקרים מציעים כי פרוביוטיקה עשויה להתגבר על רעילות הקשורה לננו פלסטיק (קטן מ-0.1 מיקרומטר) ולמיקרופלסטיק (קטן מ-5 מ"מ) של פוליסטירן בבני אדם.
הם מציינים שלמרות שמצאו דיווחים שונים על השפעות ההגנה של פרוביוטיקה על איברים כגון מערכת העיכול ומערכת החיסון. והיום ידוע שההשפעה שלה מתרחבת מעבר לבריאות המעיים, לבריאות כלי הדם והלב, מחלות מטבוליות, לבריאות הנפש, בריאות העיניים והעור והאמת.. למה לא.
מיקרוביום בריא: כוחה של פרוביוטיקה (חיה או מומתת) ומזונות מותססים
על פי מחברי הסקירה, ניסויים קליניים מדגישים כי פרוביוטיקה יכולה לשחזר את המגוון של המעיים והחיידקים, ובכך להפחית תופעות לוואי הנגרמות על ידי מחלות או טיפול רפואי. מחקרים אחרים מצאו כי פרוביוטיקה יכולה לשפר את תפקוד הכבד, להגן על תפקוד הכליות, לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ואת התגובות המוטוריות בחולים עם מחלת פרקינסון ולשפר את הפוריות בחולים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות על ידי הפחתת דלקת.
הסקירה הנוכחית גם כוללת מספר מחקרים שמצאו כי פרוביוטיקה יכולה לספוג מתכות כבדות ולהיקשר למולקולות ורעלים כמו בנזו[א]פירן, מיקוטוקסינים (רעלנים של פטריות ועובבשים) ופתלטים. במקביל, חלקם הצליחו לפרק מרכיב פלסטי נפוץ, ביספנול A (BPA). החוקרים מציגים למשל במחקר על חולדות, שפרוביוטיקה הפחיתה אפופטוזיס (מוות תאי) ונזק חמצוני שנגרם על ידי BPA ופתלטים בלבלב.
למרות שהמנגנון המדויק של האופן שבו פרוביוטיקה יכולה להגן על המערכת ההמטולוגית - מח העצם והתאים שהיא מייצרת - מההשפעות הרעילות של חלקיקי פלסטיק אינו ברור, המחברים מציעים כי פרוביוטיקה יכולה לייצר מטבוליטים ספציפיים שמניעים אותות שעוזרים לאורגניזם להגביר את החיסון שלוו/או דיכוי תגובות דלקתיות.
המחברים גם מציינים שמיקרואורגניזמים פרוביוטיים עשויים לקיים אינטראקציה עם חלקיקי פוליסטירן כדי לשנות את ההשפעות הרעילות שלהם על רקמות שונות. לדוגמה, פרוביוטיקה יכולה לחסום את ספיגת הכספית במעיים תוך הגברת ספיגת הברזל ומינרלים אחרים.
*** תוספת יולי 25 - פריצת דרך נוספת בהבנת כוחו של המיקרוביום נגד מזהמים
מעבר ליכולות המרשימות של פרוביוטיקה להתמודד עם מזהמים כמו פוליסטירן, מתכות כבדות וביספנול A, מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת Nature Microbiology מביא בשורה של תקווה נוספת ומשמעותית. המחקר חושף יכולת מהפכנית של חיידקי המעי שלנו לסייע בסילוק "הכימיקלים הנצחיים" – ה-PFAS – מהגוף.
אז איך גילו את זה?
החוקרים פעלו בכמה שלבים:
זיהוי "הבולעים": הם התחילו בבדיקת עשרות זנים של חיידקי מעי אנושיים. הם חשפו אותם ל-PFAS ובדקו מה קורה. באמצעות ציוד מעבדה מיוחד, הם מדדו את כמות ה-PFAS בנוזל שבו גדלו החיידקים, וגם בתוך החיידקים עצמם. כך הם גילו שעשרות זנים, ובמיוחד חיידק נפוץ בשם Bacteroides uniformis, מסוגלים לספוח ולרכז כמויות גדולות של PFAS בתוכם. זהו תהליך אקטיבי ומהיר, שמתרחש בתוך דקות בודדות!
חשוב מכך, היכולת הזו מתרחשת ביעילות גם בריכוזים נמוכים מאוד של PFAS, בדומה לאלו שנמצאים בפועל במי שתייה מזוהמים. זה מדגיש את הפוטנציאל הקליני האמיתי של ממצא זה.
בשלב הבא כדי לבחון האם יכולת הספיחה הזו משפיעה בפועל על רמות ה-PFAS בגוף חי, ערכו החוקרים ניסויים על עכברים. הם חילקו את העכברים לקבוצות: חלקם ללא חיידקי מעי כלל, חלקם עם חיידקים אנושיים סופחי PFAS, וחלקם עם חיידקים שסופחים מעט מאוד. לאחר שחשפו את העכברים ל-PFAS, הם מדדו את רמות ה-PFAS שהופרשו בצואה. והתוצאות היו חד משמעיות: עכברים שאוכלסו בחיידקים סופחי PFAS הראו רמות גבוהות יותר באופן מובהק של PFAS שהופרשו בצואתם, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. ממצא זה מוכיח כי חיידקי המעי אינם רק אוגרים את ה-PFAS, אלא גם מסייעים באופן פעיל בהוצאתם מתוך מערכת הגוף החוצה דרך מערכת העיכול. זהו מסלול פוטנציאלי ויעיל להרחקת הכימיקלים הנצחיים מגופנו.
https://www.ukri.org/news/gut-bacteria-can-remove-pfas-forever-chemicals-from-our-body/
לסיכום: ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שהמיקרוביום שלנו הוא כלי חזק במיוחד במאבק נגד רעלנים סביבתיים – החל ממיקרופלסטיק, דרך מתכות כבדות, ועד לכימיקלים עמידים כמו PFAS. הם מציעים כיוונים חדשים לפיתוח פרוביוטיקה ייעודית או אסטרטגיות תזונתיות שיחזקו את היכולת הטבעית של גופנו להתמודד עם האתגרים הכימיים. כמו כן מכיוון שהזנים היעילים ביותר בספיחה, כמו Bacteroides uniformis, אינם מופיעים במוצרי פרוביוטיקה מסחריים נפוצים ולא הצלחתי למצוא תזונה ספציפית לזן זה אולי מלבד יין אדום ופוליפנולים שנמצאים בדובדבנים. ההמלצה המרכזית נכון להיום תהיה לחזק את המיקרוביום באופן כללי.
