סרטן המעי הגס נמצא במקום השלישי בשכיחותו מבין הסרטנים השונים ובמקום השני בעולם המערבי לרבות ישראל בסיבת המוות סרטן.
גורמי הסיכון על פי הרפואה הקונבנציונלית הם: גיל (80% מהחולים הם מעל גיל 60), מיקום גאוגרפי למשל מדינות מערביות, הימצאות פוליפים טרום סרטניים[1], היסטוריה משפחתית, מחלות מעי דלקתיות ובסוף גורמים סביבתיים כמו בשר אדום ומזון מעובד שמכיל תוספי מזון [2][3][4], הרבה סוכר ועוד.
אם היו שואלים אותי אני הייתי משנה את סדר ההיררכיה של הדברים, מהסיבה שהאחרון הוא היחיד שמשפיע באופן ישיר על שאר גורמי הסיכון שהם בעצם תוצאות של אותם אורחות חיים. כמו כן... לא מצויין מה הם ה"ועוד", בטוח שיכלו לחדד ולרשום דברים נוספים כמו:
- מזון שמכיל חומרי הדברה [1][2][3][4][5][6][7][8].
- מזון שמכיל חומרים רעילים אחרים מתעשיות מזהמות כמו פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs).
- מזון ומים שמכילים פלסטיק.
- תרופות שמשנות לרעה את הרכב המיקרוביום ליותר דלקתיים כרוניים ובמיוחד אנטיביוטיקה.
- מוצרי חלב.
- שומנים מעובדים [1].
- שינויים בשעון הצירקדי - מיקרוביום.
כל אלה הוכחו כמעלי סיכון לכל אותם גורמי סיכון, והגיוני ביותר שייצרו את הסרטן במיוחד במקום שחומרים אלה נמצאים ברמות הכי גבוהות ולאורך הזמן הרב ביותר והיומיומי - שכן כל מה שלא נספג לדם. נמצא במעי.
החלק הגנטי תמיד קיים במשוואה. אבל גנטיקה איננה גזירת גורל!
במחקר שפורסם במאי 21 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition החוקרים ניתחו נתונים של משתתפי מחקר UK Biobank
בניתוח נקבעו ציוני אורח חיים של לא בריאים, בינוניים ובריאים על פי יחס המותניים עד הירך, הפעילות הגופנית, זמן הישיבה, צריכת בשר מעובד ואדום, צריכת ירקות ופירות, צריכת אלכוהול ושימוש בטבק. החוקרים בנו ציוני סיכון פוליגניים באמצעות וריאנטים גנטיים הקשורים לסיכון לסרטן המעי הגס שזוהו במחקרים גנטיים גדולים לאחרונה, כולל יותר מ -120,000 משתתפי המחקר.
החוקרים העריכו כי שמירה על אורח חיים בריא קשורה לירידה של כמעט 40% בסיכון לסרטן המעי הגס בקרב אלו עם סיכון גנטי גבוה לפתח את המחלה. האחוז ירד לכ- 25% בקרב אנשים בסיכון גנטי נמוך לסרטן זה. אנשים עם סיכון גנטי גבוה ואורח חיים לא בריא היו בסיכון גבוה פי שלושה לאבחון כחולי סרטן המעי הגס מאשר לאנשים עם סיכון גנטי נמוך ואורח חיים בריא.
החוקרים סיכמו:
"אנשים עם ציון סיכון פוליגני גבוה לסרטן המעי הגס עשויים להרוויח יותר במניעת המחלה על ידי הנהגת אורחות חיים בריאים מאשר אלו בסיכון גנטי נמוך יותר"
אני לא יודע מה אתם חושבים על המסקנה הזו של החוקרים... לי זה מרגיש כאילו לגנטיקה אין כמעט משמעות אם אנחנו שומרים על אורח חיים בריא ומפסיקים לעשות את הדברים הלא בריאים שההורים שלנו וההורים שלהם החדירו לנו ליום יום.
ולכן אני תמיד אומר... אם נמשיך לאכול ולהתנהג כמו ההורים שלנו, יש סבירות גבוה שנהיה חולים במה שהם וזה דו כיווני.
אמנם הזכרתי את נושא המיקרוביום, אבל מרגיש צורך לחזור אליו. הרכב החיידקים הוא סופר קריטי לכל מה שמתחולל במעיים. כל מה שנמצא מזיק להרכב החיידקים נמצא גם מעלה סיכון למחלות מעי דלקתיות ולסרטן המעי. לכן חייבים לתת להם חשיבות.
חייבים לסלק את הגורמים מחיי היומיום יום מצד אחד. ומהצד השני לטפח אותם עם מזונות פרהביוטיים. במקרים מסויימים שווה לבחון תיסוף של פרוביוטיקה [1][2][3][4][5] ופוסטביוטיקה (כמוסות המכילות רכיבים אותם מייצרים החיידקים לטובת בריאות המעי כגון SCFAs).
*** תוספת מאי 26 – סינביוטיקה ככלי למודולציה מולקולרית בסרטן המעי הגס
סקירה מקיפה שפורסמה במאי 26 בכתב העת Nutrients , מציבה את השימוש בסינביוטיקה – שילוב של פרוביוטיקה (חיידקים ידידותיים) ופרה-ביוטיקה (מצע מזון לחיידקים) – ככלי טיפולי משלים בעל חשיבות מכרעת בניהול סרטן המעי הגס. מטרת הסקירה הייתה למפות את המנגנונים המולקולריים שדרכם תכשירים אלו משפיעים על סביבת המעי ומעכבים את התהליך הקרצינוגני (היווצרות הסרטן). המחקר התבסס על ניתוח מעמיק של עשרות עבודות מעבדה ומחקרים קליניים, והדגיש כי בניגוד לטיפולים ממוקדים, הסינביוטיקה פועלת ברמה המערכתית. הממצאים המרכזיים מצביעים על כך שהסינביוטיקה תורמת להגברת הייצור של SCFAs (חומצות שומן קצרות שרשרת), שהן תוצרי פירוק של סיבים על ידי החיידקים המועילים, המזינים את תאי המעי ומעניקים להם הגנה מפני נזק לדנ"א. בנוסף, השילוב הסינביוטי הוכיח יכולת לעכב מסלולי איתות דלקתיים מרכזיים, ובראשם ה-NF-κB (חלבון המשמש כמרכז בקרה של תהליכי דלקת) ומסלול ה-PI3K/Akt/mTOR, המזוהה עם שגשוג לא מבוקר של תאים סרטניים. החוקרים מציינים כי בשימוש קליני מבוקר, הסינביוטיקה סייעה להפחית בשיעור של עד 50% את שיעור הסיבוכים הזיהומיים לאחר ניתוחים אונקולוגיים, וסייעה להקל על רעילות במערכת העיכול בקרב חולים שעברו כימותרפיה, ובכך שיפרה את היענות המטופלים להמשך הטיפול. מסקנתם המרכזית היא שהסינביוטיקה אינה מהווה תחליף לטיפול הקונבנציונלי, אך היא מהווה "מגן ביולוגי" המשקם את המיקרוביום שנפגע מהמחלה ומהטיפולים, ויוצר תנאים סביבתיים המקשים על השרידות של תאי הגידול.
המחקר הזה מבסס את הקשר הישיר בין המנגנונים המיקרוביאליים לבין האיתות המולקולרי בתוך תאי המעי, ובכך הוא מהווה אישור קליני לכך שהתערבות מוקדמת בהרכב החיידקים אינה רק תוספת תזונתית, אלא התערבות בעלת משמעות אונקולוגית. בעוד שבעבר התייחסו לסינביוטיקה בעיקר ככלי לשיפור עיכול או מניעת שלשולים, המחקר הזה מוכיח כי מדובר במנגנון מורכב המפעיל מערכות הגנה אפיגנטיות ומטבוליות. בכך, המחקר מחבר בין הראיות האפידמיולוגיות התומכות בתזונה עשירת סיבים לבין הפרקטיקה הקלינית העתידית, המבקשת לרתום את המיקרוביום כחלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפול הכוללת במחלה, ומדגיש את הצורך במעבר לפרוטוקולים מותאמים אישית (Precision Medicine) שימצו את הפוטנציאל המלא של שילובים סינביוטיים ספציפיים לכל מטופל.
דברים נוספים ששיתפתי שנמצאו מונעים ומטפלים בסרטן המעי הגס:
תזונה מבוססת צומח מלאה.
- שני מחקרים של אוניברסיטת פלינדרס מיולי 24 ומנובמבר 24 מרחיבים את הראיות הקיימות לכך שתזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, דגים, וקטניות בדומה לתזונה הים תיכונית תוך הגבלת צריכת סוכרים מזונות מהחי, מזון מהיר, דגנים מזוקקים, אלכוהול ומשקאות ממותקים עשויה להגן מפני הסיכון לסרטני מערכת העיכול (GI) - כולל סרטן הוושט, הקיבה, הלבלב, המעי הדק, המעי הגס ופי הטבעת - כמו כם לשפר את התוצאות של מחלות אלו.
סרטנים אלה מציינים החוקרים, אחראים ל-1 מכל 4 מקרי סרטן ול-1 מכל 3 מקרי מוות מסרטן ברחבי העולם.
ממצאי המחקר הראשון הראו 12-15% ירידה בסיכון לסרטני המעי בין השליש העליון לשליש התחתון (יותר מהחי, יותר מיובג ויותר מסוכר). ממצאי המחקר השני (מטא אנליזה) הראו שצרכני פירות ירקות, דגנים מלאים וקטניות הורידו סיכון ב-8% לסרטני המעי ובקבוצה הלא בריאה (מזונות מהחי, מעובדים ומסוכרים) העלו סיכון ב-14% לסרטני המעי.
החוקרים מציינים שמזונות עתירי סיבים כמו פירות וירקות עשירים בנוגדי חמצון, פיטוכימיקלים ושומנים בריאים המקדמים בריאות כללית, קידום חיידקי מעיים מועילים והפחתת דלקת ושכל אלה צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהתזונה של כולם. - *** תוספת ינואר 26
מחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בינואר 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את הקשר שבין איכות אבות המזון לבין שיעורי התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס (CRC) בקרב למעלה מ-101,000 משתתפים.
החוקרים פיתחו מדד מקיף לאיכות המקרו-נוטריינטים (MQI - Macronutrient Quality Index), אשר אינו בוחן רק את הכמות הכללית של פחמימות, חלבונים ושומנים, אלא מתמקד באיכות המקורות שלהם: פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך ועשירות בסיבים, שומנים בלתי-רוויים המפחיתים דלקת, וחלבונים איכותיים מהצומח ומהים.
ממצאי המחקר העלו כי צריכה של תזונה המדורגת ברף האיכות הגבוה ביותר הובילה לירידה משמעותית של כ-22% בסיכון להיווצרות הגידול ולצמצום דרמטי של כ-38% בסיכון לתמותה מהמחלה. נתון מרתק שעלה מהניתוח האנטומי הראה כי ההגנה התזונתית חזקה במיוחד במעי היורד (החלק הדיסטלי), שם זמן המעבר של הצואה והחשיפה למזהמים ממושכים יותר, מה שמדגיש את יכולתם של הסיבים והנוטריאנטים האיכותיים לנטרל חומרים מוטגנים (מעודדי סרטן) ביעילות. החוקרים סיכמו כי איכות התזונה פועלת כמנגנון הגנה עוצמתי לפני היווצרות פוליפים, ומסייעת לשמירה על שלמות המחסום המעי ותפקוד המיקרוביום.
הראיות החדשות הללו מספקות אישור קליני נוסף ומשלים לכל מה שידענו על חשיבותה של התזונה המבוססת צומח במניעת סרטן. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בסיכון הגנטי ובמזונות מבודדים, המחקר הנוכחי מוכיח כי ה"סינרגיה" שבין איכות הפחמימה (למשל מקטניות וירקות) לאיכות השומן והחלבון, היא זו שיוצרת את המעטפת המגינה על ה-DNA של תאי המעי. הגילוי לגבי ההשפעה המוגברת במעי היורד מתחבר היטב להבנה שהחומרים הפעילים בתזונה איכותית, כמו נוגדי החמצון והסיבים, עוברים "התססה" ועיבוד על ידי המיקרוביום לאורך כל הדרך, ובכך מצליחים למנוע את העקה החמצונית והדלקת הכרונית שמובילה להתמרה סרטנית בדיוק בנקודות התורפה של המעי.
- *** תוספת פברואר 26 - ההוכחה המולקולרית והמיקרוביאלית למניעת סרטן המעי
מחקר רטרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בפברואר 26 בכתב העת Food Science & Nutrition, ביקש לבחון לעומק את הקשר שבין היצמדות לדפוס תזונה אנטי-דלקתי לבין שורה של מדדים ביולוגיים, מולקולריים ומיקרוביאליים המנבאים את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס (CRC). החוקרים ניתחו נתונים של 950 משתתפים ובחנו לא רק את המצב הקליני החיצוני, אלא גם את השינויים ברמת ה-DNA והרכב חיידקי המעי.
הממצאים הראו כי בקרב אלו שהקפידו על תזונה אנטי-דלקתית (מדד DII נמוך), הסיכון להשמנה בטנית, הפרעה בשומני הדם ואנמיה היה נמוך בכמעט 85% בהשוואה לקבוצה השנייה. הצלחה זו תורגמה לצריכה יומית מוגברת של מזונות מיטיבים: דגנים מלאים ומסורתיים, קטניות וסויה, וירקות עליים ומצליבים. נתון מפתח נוסף היה צריכה מסיבית של פירות, בדגש על פירות יער ופירות עשירים בויטמין C, לצד שימוש יומיומי בתבלינים כמו שום, בצל, ג'ינג'ר וכורכום, ו-5-6 מנות שבועיות של מזונות מותססים ופרוביוטיים- ברמה המולקולרית, נצפתה ירידה דרמטית וחסרת תקדים בביטוי של מוטציות גנטיות הנחשבות ל"מנועי הסרטן", כמו ה-p53 (חלבון המשמש כ'שומר סף' של ה-DNA) ומוטציות APC, לצד ירידה ניכרת באנזים MMP-9, האחראי ליכולת של גידולים לפלוש לרקמות.
- בפרופיל השומנים, רמות ה-LDL (הכולסטרול ה"רע") צנחו ב-40% ורמות ה-ApoB, חלבון המזוהה עם דלקת כרונית וחמצון שומנים, ירדו משמעותית
- מישור המיקרוביאלי, נרשם שינוי אקולוגי עמוק עם עלייה של פי 2.1 ומעלה בנוכחותם של חיידקים מגנים כמו Akkermansia muciniphila (השומרים על שלמות רירית המעי) ו-Faecalibacterium prausnitzii (היצרן המרכזי של בוטיראט – חומצת שומן קצרת שרשרת, SCFA, המזינה את תאי המעי ומכבה דלקת), בעוד שחיידקים פתוגניים אלימים צנחו לרמות זניחות.
- החוקרים סיכמו כי תזונה אנטי-דלקתית פועלת ככלי טיפולי ומונע בעל השפעה רב-מערכתית, המסוגל לשפר את הפרופיל המטבולי והמיקרוביאלי ולהגן על התאים מפני נזק גנטי.
הראיות החדשות הללו מספקות אישור קליני ומכניסטי עוצמתי לכל מה שהוצג עד כה לגבי החשיבות של אורח החיים במניעת סרטן המעי. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בקשר הסטטיסטי שבין תזונה לסיכון גנטי, המחקר הנוכחי חושף את "המנוע" מאחורי ההגנה הזו: הוא מוכיח כי הבחירות התזוניות שלנו לא רק "מרעיבות" את הדלקת, אלא ממש משנות את האופן שבו הגנים שלנו מתבטאים בתוך המעי ויוצרות מחסום חיידקי חי המונע את תחילת התהליך הסרטני. האינטגרציה בין הירידה במדדי דלקת מערכתיים (כמו CRP ו-IL-6) לבין השיקום של אוכלוסיות החיידקים מייצרי הבוטיראט, מבססת את התזונה האנטי-דלקתית כאסטרטגיה המשתלמת והיעילה ביותר למניעה וניהול משלים של סרטן המעי הגס, ללא קשר לנקודת הפתיחה הגנטית של האדם.
*** תוספת ספטמבר 26 - מדד הפיטוכימיקלים התזונתי (Phytochemical Index)
מחקר מקרה בקרה שפורסם בספטמבר 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition,יצא לדרך במטרה לפענח את הקשר שבין מדד הפיטוכימיקלים התזונתי (PI) לבין הסיכויים להתפתחות סרטן המעי הגס (CRC).
[מדד PI הוא מדד כמותי המעריך את חלקו הארי של התזונה המגיע ממזונות צמחיים עתירי פיטוכימיקלים (כגון פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ותבלינים), ומחושב לרוב כיחס האנרגיה (בקלוריות) שמקורה במזונות צמחיים עשירים בפיטוכימיקלים חלקי סך צריכת האנרגיה היומית (או לפי משקל/צריכה אבסולוטית של פריטים אלו)].
במסגרת מחקר מקרה-בקרה זה, החוקרים בחנו מדגם של 490 חולים שאובחנו לאחרונה עם סרטן המעי הגס והשוו אותם אל מול 490 נבדקים בריאים בקבוצת הביקורת. לצורך הערכת התזונה, החוקרים שילבו בין דיווח תזונתי לבין בדיקות דם מקיפות להערכת סמנים ביולוגיים.
ממצאי המחקר הראו כי ערכי מדד הפיטוכימיקלים היו נמוכים משמעותית בקרב חולי סרטן המעי הגס.
במודל הסטטיסטי המותאם המלא נמצא שעל כל עלייה של יחידה אחת במדד הפיטוכימיקלים הייתה ירידה (0.54%-) בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. כמו כן המשתתפים שנמצאו בשלישון הגבוה ביותר של צריכת הפיטוכימיקלים הציגו סיכויים נמוכים ב-48% בהשוואה לאלו שנמצאו בשלישון הנמוך ביותר עם מגמת מנה-תגובה מובהקת.
מבחינת המנגנונים הביולוגיים וסמני הדם, צריכה מוגברת של רכיבים צמחיים פעילים נמצאה קשורה לדיכוי מערכתי של עקה חמצונית ודלקת, הכוללת הפחתה במדדי נזק חמצוני תאי כמו 8-OHdG ומלונדיאלדהיד (MDA), לצד עלייה בנוגדי חמצון כמו TAC, SOD ו-GPx. כמו כן, ערכי PI גבוהים מקושרים לרמות נמוכות של סמני חדירות מעי ודליפות רעלנים כגון זונולין, ליפופוליסכרידים (LPS) וחלבון קושר LPS המגנים על שלמות מחסום המעי, ומתואמים עם מדדי תזונה ותפקוד טובים יותר (כגון אלבומין, זווית פאזה - שלמות קרומי התאים ותפקודם וכוח לחיצת יד), לצד מתאם שלילי עם מדדי עמידות לאינסולין (HOMA-IR ואינדקס TyG), אדיפוקינים דלקתיים (לפטין) וסמני גידול.
החוקרים סיכמו שממצאים אלה מצביעים על קשר הפוך בין דפוסי תזונה עשירים בפיטוכימיקלים לבין סרטן המעי הגס והחלחולת. ומבקשים מחקרי עוקבה פרוספקטיביים והתערבויות תזונתיות אקראיות כדי לאשש ולחקור לעומק את המסלולים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשרים המדווחים כאן.
מחקר זה מתחבר ליתר הראיות במאמר, בכך שהוא מעניק אישור קליני חשוב ועדכני לערך המוסף של תזונה מבוססת צומח בדיכוי תהליכים קרצינוגניים במערכת העיכול, ומוכיח שוב כיצד סינרגיה בין נוגדי חמצון ורכיבים פיטוכימיקלים תזונתיים מתורגמת להגנה מערכתית ומקומית ברמת המעי הגס.
תזונה עשירה בפירות, ירקות, קטניות ואגוזים.
תזונה עשירה בנוגדי חמצון
- פלבנואידים [2].
- ליקופן (עגבניות, אבטיח, גויאבה אדומה, אשכולית אדומה, גמבה ופפאיה) [1].
- לוטאולין ואפיגנין (סלרי, תרד, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום אורגנו) [1].
-
חומצה פרולית (נוגד חמצון), נמצאת בשפע במזונות צמחיים - בדפנות תאי הצמח.
מחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת Food & Medicine Homology בחן את ההשפעה של חומצה פרולית על עיכוב שגשוג תאים, נדידת תאים ואפופטוזיס (מוות תאי על רקע שברים ב-DNA) על תאי סרטן המעי הגס בשלבים מתקדמים שונים של המחלה. המחקר גם בחן את מסלולי האיתות הקשורים לכך. כל זאת לאור הצורך הקריטי באמצעי מניעה חדשים ומחקרים קודמים שהראו את היכולות האנטי סרטניות של חומצה פרולית.
לחוקרים גם היה חשוב להבין את המנגנונים שבאמצעותם חומצה פרולית פועלת על תאי סרטן.
החוקרים מצאו כי חומצה פרולית הפחיתה משמעותית את כדאיות התא בכל שלושת שורות התאים באופן תלוי מינון. מבחנים נוספים אישרו כי חומצה פרולית דיכאה ביעילות את צמיחת התאים ושגשוגם. בנוסף, חומצה פרולית הגבירה את הוויסות של גנים מדכאי גידולים המקדמים אפופטוזיס (p53 ו-p21), שהם מרכזיים בהתחלת אפופטוזיס. במקביל נמנעה הגירת תאים (גרורות) ושופרה יכולת ריפוי הנגעים.
החוקרים מציגים את המגנונים המכניים.
החוקרים הדגישו את המשמעות של ממצאים אלה, וכתבו: "המחקר שלנו מספק הבנה עמוקה יותר של האופן שבו חומצה פרולית מכוונת לתאי סרטן המעי הגס בשלבים מתקדמים שונים. ידע זה חיוני לפיתוח אסטרטגיות תזונה יעילות שמטרתן מניעת סרטן המעי הגס". וסיכמו שתוצאות מחקר זה מצביעות על כך ששילוב מזונות עשירים בחומצה פרולית בתזונה יכולה לשמש אסטרטגיה מבטיחה למניעת סרטן המעי הגס, תוך שימת דגש על תפקידן של תרכובות טבעיות במלחמה בסרטן.
https://bioengineer.org/ferulic-acid-a-potential-weapon-in-the-fight-against-colon-cancer/
תזונה עשירה בסיבים תזונתיים.
תזונה עשירה בצמחים/עשבי תבלין
תזונה עשירה בשומנים בריאים
תזונה עשירה בויטמינים ובמינרלים
- מגנזיום וסלניום [1][2][3][4], ויטמין D (סעיף 1), ויטמין E, ויטמין B1 (תיאמין), B2 (ריבופלבין), B7 (ביוטין) (B7) ו-B9 (פולאט) [5][6][7][8].
-
סקירה וניתוח פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בספטמבר 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition (במסגרת מחקר ה-PLCO בארה"ב, שכלל 101,692 משתתפים במעקב ארוך טווח) בחן את הקשר בין צריכת ויטמינים (ממקור תזונתי ותוספים כאחד) לבין התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס (CRC).
ממצאים מרכזיים על תחלואה (CRC Incidence): צריכה גבוהה יותר של הרכיבים הבאים נמצאה קשורה באופן מובהק סטטיסטית לסיכון מופחת לחלות בסרטן המעי הגס. ויטמין A (-25%), ויטמין בי 6 (26%-), ויטמין די (23%-) וויטמין אי (19%-).
ממצאים מרכזיים על תמותה (CRC Mortality): צריכה גבוהה של ויטמינים A, B6, C, D ו-E נמצאה קשורה באופן מובהק להפחתת שיעורי התמותה מהמחלה.
מסקנת החוקרים: צריכה תזונתית גבוהה יותר של מרבית הוויטמינים קשורה באופן שלילי (הפוך) לשיעורי התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (CRC). בשל אופיו התצפיתי של המחקר, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי. אף על פי כן, ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של התחשבות בצריכת ויטמינים כחלק ממסגרות מקיפות להערכה תזונתית. נדרשות ראיות נוספות ממחקרים אפידמיולוגיים ומחקרים ניסויים מתוכננים היטב כדי לאמת קשרים אלו, במיוחד בקרב אוכלוסיות גדולות ומגוונות. אם תצפיות אלו יאוששו, הן עשויות לתרום להבנה טובה יותר של התפקיד הפוטנציאלי של חשיפה כוללת לוויטמינים באסטרטגיות של בריאות הציבור הקשורות ל-CRC.
למרות שהמחקר הזה לא מציג את המנגנונים האפשריים, המדע מראה כי מאחורי ויטמינים אלו עומדות פעילויות ביולוגיות מוגדרות: ויטמינים משפחת הרטינואידים (A) מווסתים שגשוג תאי ומעודדים אפופטוזיס באמצעות קולטנים גרעיניים; ויטמין B6 פועל כקואנזים חיוני במסלולי מתילציה ותיקון DNA; ויטמין C פועל כנוגד חמצון רב-עוצמה ומנטרל עקה חימצונית; הצורה הפעילה של ויטמין D נקשרת לקולטן ה-VDR במעי כדי לדכא פרוליפרציה תאית; וויטמין E מגן על ממברנות התאים מפני חמצון שומנים הרסני.
-
תוספי תזונה וחליטות
חשיפה לשמש
פעילות גופנית.
להבנה שגנטיקה זה רק תירוץ של הרפואה כשאינם יודעים מה לעשות היכנסו.
להבנת המושג אפיגנטיקה, שהיא הגנטיקה האמיתית, היכנסו.
ולקשר בין תזונה – גנטיקה ואפיגנטיקה.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
