אבחון יתר הוא זיהוי בשכיחות מופרזת של מחלה (מצב רפואי או נפשי), או אבחון של מחלה שלא הייתה גורמת לתסמינים או לתמותה גם אם לא הייתה מאובחנת.
אבחון שגוי עלול להוביל למתן טיפול שגוי או בלתי נחוץ.
חלק מהסיבות קשורות אלינו (המטופלים), כי אנחנו פונים לממסד הרפואי בכל בעיה ושם מפנים אותנו לבדיקות (מדיקליזציה).
אבחון יתר קשור גם לטיפול יתר, לעשיית יתר, לאבחון שגוי ובאופן כללי הוא מכניס את המטופל וסביבתו למתחים וזה כשלעצמו גורם תחלואה לדוגמה בהקשר לאוסטאוקלצין ( סוכרת, מחלות לב, בעיות שינה, כאבי ראש, התכווצויות שרירים, חולשה חיסונית ועוד) ובהקשר למיקרוביום ומחלות אוטואימוניות.
אבחון יתר הוא גם מעמסה על רפואת הציבור יש גם השלכות כלכליות על המדינה.
אני מבין את הצורך לדעת מה קורה בפנים ואני מבין שיש פחד לחלות בסרטן. אבל אני גם מבין שהפחד הזה איננו מולד. הוא מושרש על ידי הממסד הרפואי ואני גם יודע שיש דרכים טבעיות להתמודד הן עם הפחד והן במניעת מחלות וטיפול בהן. בטח כשתופסים בזמן!
הצגתי כבר את הבעיה של אבחון יתר בהקשר לסרטן השד.
הראתי גם במאמר שכתבתי "מה לרפואה ולסרטן ולמניעתו" שהממסד הרפואי לא עוסק בסילוק מזהמים אפשריים וגם שרוב הרופאים לא עוסקים ברפואה מונעת והסברה על אורח חיים בריא..
אז מה הפלא שהשילוב של כל אלה מוביל לאבחון יתר?!
מחקר מינואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Medical Journal of Australia בדק את הנושא הזה וגילה שבין השנים 1982-2012 אובחנו יתרה 11,000 נשים ו-18,000 גברים בסוגים שונים של סרטן (פרוסטטה, שד, כליות, תירואיד ומלנומה) כל שנה!
החוקרים גם ציינו את דעתם בנושא זה:
אבחון יתר של סרטן היא בעיה ניכרת שדורשת שינויים במדיניות בריאות הציבור
אז עשו לעצמכם וליקיריכם טובה... קחו אחריות על הבריאות שלכם.
תתעסקו ברפואה מונעת.
תלמדו על דרכי הטבע בשיפור הבריאות.
תקראו על חשיבות התזונה מבוססת צומח.
